'אדמה וצל': הזוכה הטרי מפסטיבל קאן

Spread the love

'אדמה וצל' הזוכה הגדול בשלושה פרסים בפסטיבל קאן האחרון הוא אחת הפנינות הקולנועיות של פסטיבל הקולנוע בירושלים. הבמאי הקולומביאני, סזר אסבדו, בסרטו הארוך הראשון, הצליח להביא אל המסך יצירה פיוטית ואמנות בלתי מתפשרת. זהו סרט על מצוקתם של איכרים, עובדי קני סוכר במטע הרוס, כפי שמסופר על ידי תא משפחתי מתפורר אחד, בעוד העולם שמסביבם שרוי בלהבות. בסצינת הפתיחה המרשימה נראה איש מבוגר הולך בדרך עפר, מוקפת שורות מוגבהות של קני סוכר. משאית כבדה מגיעה לאט מהמרחק, מתקדמת לאיטה והאיש ממשיך בהליכתו, סופו של דבר המשאית עוברת על פניו של האיש ומכסה את כל התמונה בענן אבק לבן. האיש בחולצה הלבנה, אלפונסו, חוזר לביתו אותו הוא עזב לפני שנים רבות.

אלפונסו הוא איכר זקן שחזר הביתה לטפל בבנו החולה אנושות. הוא מגלה מחדש את הבית הישן שלו, שבו מי שהייתה פעם אשתו עדיין חיה, עם כלתו ונכדו. הנוף שמחכה לו דומה לשממה. מטעי קני סוכר עצומים מקיפים את הבית, שיוצרים עננים נצחיים של אפר. 17 שנים אחרי שנטש אותם, אלפונסו מנסה להציל את משפחתו אבל האפר נופל על עליהם כמו שלג ושריפות המטעים הורסות את הנוף אך האשה עדיין מסרבת בעקשנות לעזוב את ביתה. אשתו של הבן מבינה שעליה לנטוש את הנחלה לפני שזו תהרוג אותה ואת בנה בן השש, נכדו של אלפונסו. הבן הגוסס מסרב לעזוב את אמו.

land_and_shade_still

 

הבית-הרמטי נגד האבק, ללא חלון פתוח וללא אור נראה הצל על פניו של הבן הגוסס. ובעבר השני של הנחלה אלפונסו גודש אל תוך ידיו אפר מהאח ומביט אל הפרצופים המחוספסים של עובדי קני הסוכר המצולמים בצללית נגד הקנים המתנשאים ושריפות אפוקליפטיות. האיכרים המוזנחים בסביבה כלכלית אכזרית, בעודם מאיימים בשביתה על אי תשלום המשכורות גם הם מבינים שהמפגן חסרת תועלת ועלול לעלות בחיים של עוד משפחות. אלמנט מרכזי הוא העץ הענק בחצר הבית שברגעים קטנים של חסד הבן מתעורר מהחדר המוגף ומובל, מכוסה בסדין לבן, אל מתחת לעץ לשחק עם אביו. מתחת לאותו העץ משחק הסבא גם עם נכדו בן השש. תמונות מופלאות פיוטיות של רגעים שמשתהים בתוך סיפור מדוכדך. המשפחה הקולומביאנית של הבמאי אסבדו היא פרופיל הרואי של משפחות נפגעות הפיתוח המודרני. מדובר בסרט חזק ולו רק בגלל הצילום הנפלא שלעיתים שולט בסיפור. הצל שיצר הצלם גוזמן הפך את הסרט לאלגוריה מושלמת על חיים אומללים בזבל. הדמויות כולן נראות כמו היו יצירות ציוריות. הדיאלוג מינימאלי, הרבה עשן, אובך ואוויר מת שגורם לזמן לזחול לאיטו.

ltyls-h

פסטיבל הקולנוע בירושלים בסינמטק 9.7.15 ועד ה- 17.7.15

Author: נורית קידר