'אח שלי איוב' על ספרו של היוצר שמי זרחין

Spread the love

אם אם יש בסביבה צער, יצירות מופת וסוף העולם מגיע אתם תמצאו את המפיקה ובמאית נורית קידר ראשונה לקרוא אותו ועכשיו גם להגיב

 

אני לא מתיימרת להיות מבקרת ספרים, די והותר לי בקולנוע ובסדרות טלוויזיה שמותירות אותי נפולת לסתות אך את שמי זרחין אני מכירה ואוהבת את יצירותיו. שמי הוא מבימאי הקולנוע המצליחים ועטורי הפרסים בישראל ('הכוכבים של שלומי', 'אביבה אהובתי', 'המילים הטובות'). ספרו הקודם, 'עד שיום אחד', זכה לשבחי הביקורת והיה לרב מכר. עכשיו משגיליתי את ספרו החדש, 'אח שלי איוב', נגזלו ממני שישה לילות אם כי בעונג עילאי. בצער סיימתי לקרוא את הספר המופלא, המרתק, היוצא דופן בשפתו הייחודית ובעלילה מרתקת חוצה גבולות של פחד, סודות ויצרים אפלים.

ספרו של היוצר שמי זרחין | אח שלי איוב
ספרו של היוצר שמי זרחין | אח שלי איוב

את אמו איוב לא ראה מעולם. אולי ברחה, אולי מתה, נתנה לו את שמו וחתמה בו סוד גדול. עוד בטרם היה בן שבע החל לגנוב, קודם דברים קטנים ואחר כך חפצים יקרי ערך שנאספו לאוצר עצום. נער יתום, גנב ומאוהב, הזורע את געגועיו בנשמותיהם של אלה שאת חפציהם הוא מעלים בנגיעה של חסד. כי לפעמים הגעגוע כל כך גדול עד שאין ברירה אלא לפזר אותו בחלל העולם. איוב הוא מיקס מוצלח של שמי ואיוב בן דמותו. כך השניים יוצרים דיאלוג פנימי מרתק. השפה הייחודית בספר היא עירוב מופלא בין המקורות היהודיים ושפתו של זרחין. איוב היא דמות מרתקת על כל מעשיה, האבחנה בין טוב לרע, בין יצרים אסורים לאפלים, בין חברות נפש שמגיעה לידי סיום כואב, אהבה שאינה מרפה. איוב הוא סמל הייסורים וייסוריו של איוב הם ייסורי נפש קשים שמתרחשים בו ברגע. מה עושים ברגעים, בשעות, בימים הבאים. יש לו לשמי יכולת סיפורית מרתקת, הוא שוזר מקאמות בלשונו הצבעונית, בדמותו של המחבר, זה שיוצר את השאלות, זה שמעורר את המצפון, זה ששואל את איוב.

 

מתוך הספר: בית ראשון – מרים

ואלה הדברים אשר היו לאיוב, ודברים שעוד יהיו בסיפורו, מתחילתו ועד שתפרוץ המלחמה הרעה, בקרוב:

בראשית גנב את השרים.

ואלישע אמר 'אני יודע הכול' והרחיש את בטנו.

ויחזקאל צחק והחזיר את הגניבה,

הניח בפתחה של תחנת המשטרה.

ולא ידע כי ביומנים הכרוכים בעור מסתתרים סודותיה,

של מלחמה אורבת בפתח.

והשרים ברחו עם עלבונם.

וחלומה של צפנת נגוז.

ונפגעי התאונה שוב שקעו בייאושם.

אך שקט לא ירד על הארץ.

הרי הגניבה הזאת,כפי שאמרה מרים, עשתה אומץ לאנשים,

ויצאו נגד הממשלה.

ופרצו השביתות בסערה.

ומלאה הארץ רעה וחמס.

והפגנות וקטטות הומות אדם וזעם.

וכך פרצה השביתה בדואר.

ויצחק,הדוור המחריש, נאלץ להישאר בבית,

ואפילו עשה לאיוב חביתה.

וכעבור כמה ימים הוא נענש ופוטר מעבודתו,

וכעבור עוד יום נפל ומת.

נאסף אל אבותיו העלומים.

 

ואיוב נשאר לבדו עם הדממה שכבר נחקקה בכותלי הדירה.

ואחר כך מתה גם מרים.

אמרה לאיוב 'אתה לא אשם' והלכה לעולמה כשם שבאה.

ויחזקאל וברוריה עברו למקום אחר,

וגם צפנת לקחה את בעלה המשותק ונעלמה.

כמו בלעה אותם האדמה.

וחדר הכביסה התרוקן פתאום מאוצרותיו.

ואיוב נותר לבדו, חסר כל.

ויהי אחר הדברים האלה,

וביום הולדתו השמונה עשר פרצה המלחמה.

 

 

 

Author: נורית קידר