ביאליק בנעלי בית

Spread the love

יוני: אני לא מבין מה קורה? אנחנו חודשים מנסים לשמור על התכנים שלנו ואז בא רוני סומק והורס לנו הכל. אביה: אתה חושב? יוני: מה למדנו מהכתבה שלו? איזה קרם טוב לנו עם ביאליק? לאיזה קניון נלך עם זה? מה הצבע שהכי מתאים הקיץ לביאליק, עם איזה אאוטפיט זה מסתדר? איזה שירות אנחנו נותנים? אביה: זו המלצה על ספר חשוב לקוראים. יוני: לא הבנתי.

אני חייל בצבא חיים נחמן ביאליק. אם הייתי מדמה את השירה העברית למגרש מכוניות, אין ספק שביאליק הוא אחד מחמשת הרולס-רויסים. גיליתי אותו בילדותי כשאחד הדודים שלי הביא לי את 'שירים ופזמונות לילדים'. בעמוד כ"ד מצאתי את השורות הבאות:
מִן הַחַלּוֹן
פֶּרַח עָצִיץ
כָּל-הַיּוֹם
הַגַּנָּה יָצִיץ.

כָּל חֲבֵרָיו –
שָׁם בַּגָּן,
הוּא לְבַדּוֹ
עוֹמֵד כָּאן.

לא ידעתי, בגיל שבע, לאיית את המילה בדידות, אבל אי אפשר היה לטעות בה. נחום גוטמן הוסיף חיוך לפרצופי הפרחים שבגן ודמעות לפרח שעל אדן החלון. במשך שנים ראיתי איך פרח העציץ פונה אל פרחי הגן ומבקש קן לתפילותיו הנידחות. כאשר הרים פרח זה את עלי הכותרות לשמים, גילה שאפילו הכוכבים רימו אותו.

ביאליק0031

המרחק הזה שבין הבדידות לרמאות הוא השיעור המרתק ביותר שלמדתי בבית הספר של חיים נחמן. זהו שיעור באכסיזטנציאליזם. התשוקה ושברה. הקול השבור בשיר 'אַייך' מול החושך ב'רק קו שמש אחד עֲבָרֵךְ'. צבעי המים מ'הזוהר' מול מריחות הפחם ב'לפני ארון הספרים'. הדהרה המשוחררת מ'רוץ, בן-סוסי' מול הקרניים המתאבדות של השמש ב'הקיץ גווע'. בכל אלה נמחק תואר האצולה – 'המשורר הלאומי'. האמת היא שהחיפושים האמִתיים שלי הם בעקבות ביאליק בשר ודם, ביאליק בלי מדי הגנרל, ביאליק שבשפלת הציפורן שלו אפשר לזהות טיפות דיו.

ביאליק0052

והנה אני מחזיק מהדורה חדשה של הספר הישן פרקי ביאליק – כנס מסות ורשימות מאת נתן גורן. המהדורה הראשונה שהופיעה ביולי – 1949 אזלה מזמן וטוב עשתה זיוה שמיר שהקדימה מבוא מאיר עיניים לספר המרגש הזה.
ביאליק, רק להזכיר, היה מוקף במשוררים, סופרים, חברים. רבים מהם כתבו את זיכרונותיהם מהטריטוריה הביאלקית, וכל כתיבתם הייתה תזכורת לשורה 'רק על עצמי לספר ידעתי'. נתן גורן באמת היה שם, ראש בראש, ולמרות קילומטראז' ביאליק רב יותר מהאחרים ידע להצניע את עצמו ולשמור את כל מחיאות הכפיים לביאליק. לא מתוך התבטלות, חלילה, אלא מתוך כבוד. כן, כבוד בלי מרכאות.

חיים

וכך מדלג הספר מזיכרון לזיכרון, גם מרגעי חדר הלידה של שיריו וגם מהליכה מהורהרת מאד באחד ביום הכיפורים. גם על הסופרים שרצו להיות בקרבתו וגם על היום שבו תרגם גורן עצמו את 'הקייץ גווע' ליידיש. גורן ידע שבשביל להבין פסגת הר צריך להכיר גם את הצעדים המהוססים בתחתית הדרך. ואכן 'פרקי ביאליק' הוא ספר חובה גם למטיבי לכת בשבילי חיים נחמן וגם לאלה האוהבים להכיר מקרוב את הפיגומים מהם נבנה הבית.

נתן גורן -פרקי ביאליק0008 (2)

שבילי חיים/נתן גורן: 'פרקי ביאליק-כנס מסות ורשימות'/מבוא:זיוה שמיר/הוצאת ספרא תל אביב – 2014/215 עמודים.

Author: רוני סומק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *