'בן יחיד'- אמא רק אחת

Spread the love

כתבת הסינמה פלוס של 'פרימדונה', נורית קידר, מכירה אותנו היטב, היא יודעת שכל אחד מאיתנו מיוחד ואין שני לו ולכן היא אוסרת עלינו להתרבות וזאת שחלילה לא יהיו לנו יורשים. מה שהיא באמת רוצה לומר הוא שצריך לחסל את השושלת שלנו כאן ועכשיו ושגנטית אנחנו פסולים. נו, גם לזה היא מצאה סרט מעורר מחשבה.

סצנת הפתיחה בסרט מופיעה ללא כותרת. המצלמה נפתחת אל אישה בלונדינית כבת – 60, ישובה על ספת עור, לבושה מחוייט אלגנטי, שערה הבלונדי אסוף, בידה סיגריה. היא מספרת לחברתה, בקול עצבני, כועס משהו: 'אני מתביישת לספר לך מה הוא אמר, טיפשה והדיוטית זה עוד כלום. לכי תזדייני, הוא אמר לי. מוצצת בת זונה הדיוטית. אני הורסת הכל, זה לא טבעי לרצות שהוא יהיה על ידי ביום ההולדת שלי?'. המצלמה נעה בחדות לכיוון חברתה הבלונדינית, בתספורת קצרה, שפתון אדום, מטופחת, עם סיגריה בידה שעונה לה: 'קורנליה, תפסיקי לייסר את עצמך, תני לו שיבוא אליך'. המצלמה בתזוזה חוזרת לקורנליה: 'אם זה היה תלוי בו, יובלות הוא לא היה מצלצל אלי. הוא זרק אותי מהמכונית שלו. תראי את השריטות. האם זה נורמלי שלא אוכל להכנס לבית של הבן שלי?'. 'קורנליה', אומרת חברתה, 'אלה הם החיים'.

כך בפשטות ישירה מבלי לדעת היכן, איפה או מתי מתרחשת הסצנה המרתקת של הסרט הרומני, זוכה פסטיבל ברלין – 2013 , 'בן יחיד'. לרגעים חשבתי לתומי שאני צופה בסרט דוקומנטרי ולו רק בגלל התזוזות החדות של המצלמה. תקריבים לפעמים מסוגננים ולפעמים צילום הסצינות לא מוקפד. סצינות נחתכות בקאט חד. בעיקר זו המסיימת את הסרט שנחתכת בקאט חד.

בערב קר, בארבו, הבן של קורנליה, קורע את רחובות בוקרשט ב – 50 קמ"ש מעל המהירות המותרת והורג ילד במעבר חצייה. עונש מאסר של בין שלוש לחמש עשרה שנים מחכה לו. עבור אמו, קורנליה, אדריכלית וחבריה בני המעמד הגבוה של רומניה, זאת סיבה מספקת להתחיל מסע מניפולטיבי, רגשי וחברתי של שוחד בין השוטרים, לשופטים ועדי ראייה בעוד התיק שלה מלא בכרטיסי אשראי ומעטפות מוכנות בכסף מזומן. גם הוריו של הילד המת לא יסרבו למתת מזומן. בסגנון, הכמו התיעודי, הסרט משחזר בקפדנות את אירועי לילה אחד והימים שאחרי. קאלין פטר- נצר אשר יצר דרמה מרתקת של פרשנות חברתית וריאליזם פסיכולוגי, מראה לא קל אל פיתולי לבה המושחת של הבורגנות המזרח אירופאית ככלל ובצורה מבריקה הדרמה מספקת את המועקה המוסרית של בורגנות רומניה, למוסדותיה החברתיים כגון המשטרה והרשות השופטת. קורנליה, השחקנית המופלאה, לומינטה גיאורגיו, היא אמא כפייתית הנזקקת נואשות לאהבת בנה שמפנה לה את הגב. לומינטה גיאורגיו תדביק אתכם לכסא. מחד היא אשה חזקה, דעתנית, כל עוד הכסף מאפשר לה להתנהל על פי החוקים והנורמות שלה ושל בני מעמדה. אך ברגעים הכי טעונים של הסרט קורנליה בוכה בכי תמרורים, כולה מתפרקת מרגשי האשם שלה כאמא כפייתית לא מוצלחת. 'את תחכי לטלפון ממני, כשאני ארצה להתקשר אליך, או שלא יהיה כלום!' – אומר לה בארבו ברגע שאין ממנו חזרה. קורנליה צריכה להשלים עם סוג נורא של אובדן, של כישלון וצורך להתמודד עם האשמה שלה. היא באמת מאמינה שהורים מגשימים את חלומותיהם דרך ילדיהם. מערכת היחסים של אם ובנה לא בריאים היא לא כל כך פשוטה כשזה מגיע לעניינים של חובה אנושית.

childspose.poster.ws_

'בן יחיד' – זוכה דב הזהב, הסרט הטוב ביותר של פסטיבל ברלין 2013. עכשיו בקולנוע 'לב'

Author: נורית קידר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *