ג'אד נאמן

Spread the love

במערכת 'פרימדונה', מאוד אוהבים גברים עם מדים אבל אנחנו משוכנעים שכתבתנו לענייני קולטורה, נורית קידר, לא התכוונה לספק את הפנטזיות שלנו, גם כי היא בזה להן באופן כללי וגם, אם להודות, היא עושה מה שהיא רוצה ואף אחד לא פוצה פה וזה בכלל לא קשור לסליק שמתפתח במרתף הבוטיק כאן. וכדי שלא נצא לגמרי בלונד נוסיף שג'אד נאמן אהוב על כולנו ולא משנה כלל מה הוא לובש.

קרוב ל 40 שנים אחרי שהופק – יוצא 'מסע אלונקות' על גבי DVD. סיבה נהדרת להקרנה חגיגית של הסרט האייקוני ולבמאי המופלא ג'אד נאמן מדובר באיש אשכולות , חתן פרס ישראל לקולנוע, מורה רוחני למאות מתלמידיו ובעיקר, עבורי, האחת שלא הגעתי מבית מדרשו של ג'אד. אני אוהבת את הראש הקולנועי האבסטרקטי של ג'אד, המחמאות שקיבלתי ממנו על סרטי שמורות אצלי בראש עד היום בתיקיה מיוחדת. הסרטים של ג'אד הם אייקונים בתרבות הישראלית. הוא היה כבר ב'פסטיבל קאן', עם סרטו הראשון, משנת – 1969 'השמלה'. אחר כך הגיעו הסרטים: 'מגש הכסף', 'מסע אלונקות', 'הלילה בו נולד המלך' ו'רחובות האתמול' בהפקה בינלאומית. האחרון שבהם היה 'נוזהת אל-פואד' שהיה סרט פילוסופי בין אגדת אלף לילה ולילה של הרון א-ראשיד לתל אביב של היום.

6

היו סרטים דוקומנטריים מופלאים שעסקו במה שמעסיק אותנו גם היום, הבדואים, יחסי ערבים יהודים והשואה. לג'אד, הבלתי נלאה, יש יד ורגל במיזמים חברתיים פוליטיים. האיש לא נח לרגע. הוא היה קצין צנחנים ורופא צעיר במלחמת יום כיפור כשמאחוריו מלחמת ההתשה ומלחמת ששת הימים. מצב טראומטי. ג'אד אומר לי 'הייתי פוסט טראומטי פעם שנייה כשהגעתי ליום כיפור'.

10

אנחנו עוסקים ב-'מסע אלונקות' שבמרכזו חייל שלא עומד בלחצים של הסביבה הדורסנית ומתאבד. כמעט 40 שנה אחרי ועדיין בצה'ל מתאבדים. האם מה שאמרת אז בסרט רלוונטי להיום?

'התסריט מבוסס על מקרה אמיתי שקרה לי שהייתי בסדיר. מקרה מזעזע לראות גופה של מתאבד. האמירה בסרט 'מסע אלונקות' היא אמירה על מהות הפדגוגיה הצבאית. ניסיון לענות על שאלה אוניברסלית: מה נמצא בתשתית שיטת ההכשרה הצבאית והאימונים של גברים צעירים לקראת היציאה לשדה הקרב? בפדגוגיה הצבאית קל לנו לקבל שיטת אימונים המכשירה גברים צעירים להתמודד בשדה הקרב. בגלל סיבות מובנות אנחנו נוטים להתייחס אך ורק לחלק ה'חיובי' בפדגוגיה הצבאית – איך להרוג את האויב. במערכי שיעור בצה"ל של שיעורי שדאות ונשק היה כתוב: למד לפעול כך וכך – 'על מנת להרוג את האויב'. אולם קיים גם צד 'שלילי' בפדגוגיה הצבאית. בדרך כלל לא מספרים לנו כי באותה נשימה מכשירים את הטירון לא רק להרוג את האויב אלא גם להיות מוכן להיהרג. 'אני', אומר ג'אד, 'הייתי מוכן להיהרג'.

כמה מילים על הסרט, לא שמישהו לא מכיר:

'מסע אלונקות' מציג תיאור של שיטת ההכשרה של הטירון, כיצד להגיע לנקודה שבה הוא יהיה מוכן להיהרג – לא במובן הטכני אלא במובן הנפשי. שיטת אימון זו שנועדה להביא את הלוחם הטירון לנקודה של המוכנות הנפשית להיהרג נקראת 'טירטורים'.

מה הקשר בין שיטת הטירטורים בטירונות ובאימון הקרבי בכלל, קורס קצינים, לבין הנכונות של הלוחם להיהרג?

'המטרה של ה'טירטורים', העינויים הגופניים והנפשיים, היא להביא את התחושה הגופנית של הלוחם למצב שבו הלוחם מוכן ואף רוצה להיחדר בכל שטח הפנים של גופו. חוקר האימון הצבאי קלאוס טוולאייט בספרו 'פנטזיות גבריות' טוען כי כל שטח הפנים של הגוף – העור – נעשה אירוטי. במצב זה של שיא העינוי הגופני והנפשי הגוף נעשה כשיר להיחדרות – אך לא בפתחים הטיבעיים. בסרט 'מסע אלונקות' ניתן לעקוב אחר התהליך של העינויים הגופניים והנפשיים שמקרבים את הטירון למצב הסף שבו הוא שואף להוכיח כי הוא קרבי לעילא ולעילא – כלומר מוכן להשליך את גופו למקום שבו הוא נחדר על ידי רסיסי רימון-יד שהוא משליך רגע לפני בתרגיל טיהור בית'.

00110012

ג'אד עסוק כבר ארבע שנים בתסריט על מלחמת יום כיפור. הוא מאד רצה שהסרט ייצא לאקרנים ביום ציון 40 שנה למלחמה. אף אחד לא ממש השתגע על עוד סרט מלחמה ועוד על יום כיפור. דלת נסגרת ודלת נפתחת. הפרויקט האחרון שלךגם הוא על מלחמת יום כיפור, למה יום כיפור?

'מלחמת יום הכיפורים היא הטראומה הלאומית שנצמדה לראשנו הקולקטיבי והדביקה אותנו בחרדה קיומיות. מי שגם נלחם שם לא איבד גם את הטראומה שלו ולא יאבד אותה לעולם.
הסרט נקרא 'מבט אלף מטר' – במובן מסוים הוא סרט המשך של 'מסע אלונקות'. עלילת הסרט מתרחשת במלחמת יום הכיפורים – מעוז על תעלת סואץ, התקיפה של הצבא המצרי וקרב ההישרדות והנטישה של חיילי צה"ל. הדמות הראשית בסרט הוא מפקד המעוז שבהמשך נשלח עם חייליו למשימות, שם הוא הולך ומתחרפן עד למצב המוכר של הלם קרב 'חיובי' שנקרא – 'מבט אלף מטר'. הוא לא מסוגל להחזיר מבט לאף אדם ובו בזמן הוא הופך למכונת מלחמה חסרת מעצורים. כאשר הוא מנותק מעצמו, הוא נשלח לבצע משימת התאבדות ועושה זאת בהצלחה מלאה. מרגע שהוא איבד את הקשר ואת היחס לגוף שלו עצמו הוא מסוגל להיכנס בלי פחד לכל מקום של סכנת מות'
.
אי אפשר שלא להתייחס לשאלת מימון סרט מלחמה?

'הפקת הסרט תלויה בגיוס מימון. סרט קרב הוא לרוב יקר יותר כי משולבים בו אפקטים של לחימה ושל קרב וכמובן של פציעות גוף. על מנת לייצר את האפקטים יש צורך במומחים מיומנים, באמצעים מיוחדים ובזמן רב שנדרש להכנות ולצילומים החוזרים של כל סצינה מהסוג הזה עד שמשיגים תוצאה טובה. היבט נוסף שמייקר את ההפקה הוא שאלת סצנות הראווה, הספקטאקל, עם מספר גדול יחסית של ניצבים והרבה אקשן מלחמתי. אולם גם סרט שמתמקד בעיקר בלוחם בשדה הקרב לא יכול להיעשות בלי כל האלמנטים האלה. התקציב שלנו נע בין שש לשבע מיליון ₪. – פי שלוש מסרט רגיל. זה יקח זמן אבל נגיע לשם'.

על מה ויתרת למען עשיית הסרטים ?

'לא ויתרתי – אני ממשיך לעשות. אני מצטט משורר שאת שירתו אני אוהב – טי אס אליוט:We shall not cease from exploration and at the end of our exploring we shall arrive where we started and know the place for the first time… – לא פשוט להבין כאן את כוונת המשורר. אני מנסה לייחס לטי אס אליוט הסתכלות על מאבקי החיים שנראים כמו ספירלה עולה. אנחנו גם מתקדמים וגם נשארים באותו מקום אבל עם פרספקטיבה רחבה יותר. כשקיבלתי את פרס עדשת הזהב לסרטי 'משפטי חיים' בבריסל כתב לי ג'אד: 'לייבוביץ נהג לצטט מה שאמרו ההוגנוטים בצרפת במלחמתם מול הקתולים: 'גם אם אדע מראש שכל מאבקיי נועדו לכישלון וכי אנחל תבוסה מוחצת – גם אז לא אחדל!'

פוסטר

'מסע אלונקות' על המסך הגדול אל תחמיצו/ב – 6.5/'סינמטק ת"א'/בשעה – 19:00/ב- 7.5 ב'סינמטק ירושלים' בשעה -19:00 וב – 9.5/'סינמטק חיפה' בשעה 14:00.

Author: נורית קידר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *