דוקאביב

Spread the love

פסטיבל דוקאביב יוצא לדרך עם כ-130 סרטים דוקומנטריים חדשים ומעל 260 הקרנות. הבמאית, נורית קידר, חזתה בתנודות הפוליטיות, הסביבתיות והאנושיות כפי שהן משתקפות מבעד לעיניהם של טובי היוצרות והיוצרים הדוקומנטריים ויש לה המלצות

 

 

במסגרת פסטיבל דוקאביב יוקרנו הסרטים הדוקומנטריים הבינלאומיים הבולטים של השנה, וביניהם: 'הם לא יזקינו' של פיטר ג'קסון, 'ארץ הדבש', זוכה הפרס הגדול בסאנדנס, 'אפולו 11' של טוד דגלאס מילר, 'חסד מופלא: אריתה פרנקלין', שיצא השנה אחרי 46 שנים בהן היה גנוז, 'העדים של פוטין' של ויטלי מנסקי זוכה פסטיבל קרלובי וארי,' מפרץ הצללים' של נשיונל ג'יאוגרפיק – זוכה פרס הקהל בפסטיבל סאנדנס, 'פגישה עם גורבצ'וב', מפגש פסגה בין שני הענקים ורנר הרצוג ומיכאל גורבצ'וב, 'מריאן ולאונרד: מילים של אהבה' על לאונרד כהן והמוזה שלו מריאן אילן, לחובבי הרוק 'סווייד: רוצים את הכל'.

 

 

 

השנה, לראשונה, סרטים הזוכים בתחרות הישראלית, הבינלאומית ובתחרות הקצרים יהיו זכאים באופן אוטומטי להגיש מועמדות לאוסקר האמריקאי בקטגוריה הדוקומנטרית. גליה בדור, מנכ'לית דוקאביב: 'פסטיבל דוקאביב הינו אבן שואבת לעשרות אלפי אנשים אשר מדי שנה נחשפים לתוכנית העשירה והעדכנית ביותר בתחום הדוקומנטרי בעולם. בשנה שעברה הפסטיבל הביא קהל של 60,000 איש, ובסה"כ במהלך 2018 צפו בסרטי דוקאביב כ-120,000 איש. רבבות האנשים שמגיעים משקפים את הצמא והצורך באמנות חופשית ונועזת, שמציגה קולות מגוונים ונקודות מבט שונות ומעוררות מחשבה'.

 

 

john lenon and yoko ono

john lenon and yoko ono

 

 

סרט תיעודי חדש של הבמאי מייקל אפשטיין, Above Us Only Sky, עוסק בהקלטה של האלבום של ג'ון לנון, 1971 האלבום Imagine, שילוב של קטעי וינטאג 'מ -1971 עם ראיונות חדשים עם כמה מהאנשים שהיו על הבמה, כולל הבסיסט קלאוס וורמן, המתופף אלן וייט, המהנדס ג'ק דאגלס, יוקו אונו וג'וליאן לנון. הסרט מספק סקירה מקיפה מאוד על האופן שבו האלבום הופק. חלק ניכר מהסרט צולם בזמנו באחוזתו של לנון בפארק טיטנהרסט באסקוט, אנגליה. השפעתה הגדולה של יוקו אונו על האלבום, ובעיקר היא זו שכתבה את מילות השיר Imagine. 'המסר של השיר המופלא הוא היום חזק בדיוק כפי שהיה כאשר ג'ון ויוקו כתבו אותו לפני כחמישים שנה', אמר אפשטיין. 'אני מסתכל על העולם שאינו מתגבר על שנאה ועוסק במלחמות ללא סוף, ואני באמת מתגעגע לקולו של ג'ון. אנחנו זקוקים לו עכשיו יותר מתמיד. וזה מה שאנחנו מקווים לעשות עם הסרט. להראות איך ג'ון ויוקו אהבו והפיצו את שיר האהבה.  חומרי הסרט הם בלעדיים מארכיונו הפרטי של ג'ון לנון כולל קטעי אודיו ותצלומים. זו הזדמנות מרגשת לספר את הסיפור הזה בפעם הראשונה.' | בקרוב ב HOT 8

 

 

 

 

'ארץ הדבש' – זוכה הפסטיבל היוקרתי 'סאנדאנס'.  הצמד הבלקני Kotevska ו Stefanov הצליח לרגש את קהל הצופים והשופטים בסרט שמשתייך לדוקומנטרי vérité סגנון קולנועי שיד הבמאי לא מתערבת רק העין צופה מהצד ונותנת את מרחב הצילום לאירועים כמות שהם. מסע יוצא דופן מהאישי והמקומי לרמה גלובלית על ידי כוורנית אחת במקדוניה הכפרית. ביריית הפתיחה המרהיבה, הגיבורה, האטיזה, אישה בת 55 בחולצה צהובה, עם הצעיף המחייב על ראשה, מטפסת על צלע תלולה של גבעה סלעית כדי להגיע למושבת דבורים הממוקמת בסדקים. בלי כפפות או רשתות, היא מוציאה את חלת הדבש, מזמרת שיר שנראה כי הדבורים נרגעות. בכפר הקטן והנטוש שלה, בלי מים זורמים או חשמל, היא מטפלת באמה העיוורת למחצה. היא הולכת באופן קבוע לבירה, סקופיה, כדי למכור את הדבש שלה בשוק הפתוח (שם היא זוכה לשבחים אוניברסליים על ידי מוכרים ולקוחות אחרים), ולפעמים מקבלת לעצמה פינוק, כמו צבעי שיער ומאוורר לאמה. נראה שהאטיזה חיה חיים צנועים אך אידיליים: היא אשה שמסתפקת בחיי היומיום הפשוטים, חיוך שרק לעתים רחוקות נראה על פניה השזופות. אבל דברים משתנים כאשר משפחה נוודית, השייכת לאותו מיעוט טורקי כמו האטיזה , עוברת בשכנות אליה. הפטריארך חוסיין, יחד עם אשתו, שבעה ילדים ועדר פרות, מגיעים במשאית שמושכת קרוואן. הרעש שהם מייצרים מחריש אוזניים בכפר הריק, וזה רק מחמיר מיום זה ואילך. עד מהרה חוסיין ומשפחתו מתרוצצים מריעים, ומקללים, ובקושי מסוגלים לשלוט בבקר שלהם. אבל האטיזה מקבלת אותם בזרועות פתוחות. חוסיין אב המשפחה מביא גם הוא דבורים אבל מצבו בכי רע. הדבורים אינן מבינות את הכוחניות שלו ושל ילדיו הפרועים. הוא מנסה את ידו בגידול הבקר אבל גם שם הוא לא מצליח. האטיזה מלמדת אותו את רזי גידול דבש הדבורים. הוא בעולם אחר לא מכבד את שלטון הכוורנים. הוא דורש מהירות ברווחים. חוסיין הורס את האיזון האקולוגי העדין כמו שור בחנות חרסינה, מסכן את הדבורים שלו ואת הדבורים של האטיזה.

 

 

 

 

 

'העדים של פוטין’ – הבמאי  והיוצר המהולל ויטלי מאנסקי נותן דין וחשבון על נקודת מפנה בהיסטוריה של רוסיה. בהפתעה ב -31 בדצמבר 1999, הנשיא הראשון של הפדרציה הרוסית בוריס ילצין מסר את המושכות ליורשו הנבחר, ולדימיר פוטין. 'העדים של פוטין' מכסה את השנה הראשונה שלו בשלטון. פוטין הוביל את המדינה בחזרה ללאומנות הסובייטית, והשתמש בשיטות רודניות להישאר בשלטון מאז. ידע זה מטיל צל מפחיד על החומר המצולם. עמדתו הקודמת של מנסקי עם הטלוויזיה הרוסית הממלכתית אפשרה לו להתקרב לפוטין ולילצין יותר מכפי שאפשר היה לדמיין בימינו. באופן כמעט מזדמן, הוא מתעד איך פוטין, מיד לאחר הזכייה בבחירות, חותך את הקשרים עם קודמו בדממה. מנסקי מפעם לפעם משכנע את פוטין לנסח דעות שעשויות לתת רמז לתפיסת הכוח שלו. לעתים קרובות יותר, התגובות המשמיצות של הנשיא מסגירות את חוסר הרצון שלו לתת דין וחשבון על החלטות פוליטיות. במבט לאחור, גם מנסקי מערער על תפקידו בהצגת דימוי של נשיא זה והצעתו לשלטון. אל מול אירועים כאלה, האם אפשר פשוט להיות עד? באיזו נקודה הופכת השתיקה לשותפות? קהל אחד שכנראה לא יראה את הסרט, כמובן, הוא זה שזקוק לו ביותר. קשה לדמיין את 'העדים של פוטין' מוקרן באור יום ברוסיה. מאנסקי, המתגורר כעת בגלות עצמית בלטביה. הסרט בנוי כולו מעושרו הארכיוני של מנסקי הבמאי כאשר חלק גדול ממנו הוא צילם בעצמו. בין השנים 1999-2000, כאשר ביצע בעת ובעונה אחת מספר רב של סרטים על תקופת המעבר הפוליטית של רוסיה, כולל פרופילים של פוטין, מיכאיל גורבצ'וב והנשיא בוריס ילצין. קטעי וידאו מביתו של הבמאי עצמו ארוגים לתערובת מפחידה על המתרחש ברוסיה הטוטליטארית של היום.

 

 

 

 

 

ואי אפשר לסיים בלי הסרט הפואטי על אהבתו של לאונרד כהן למריאן שיצר הבמאי המהולל ניק ברומפילד ושהוקרן בפסטיבל סאנדאנס.

 

 

 

 

 

 

סווייד רוצים הכל | צילום: Dean Chalkey

 

 

לינק לרכישת כרטיסים

 

 

Author: מערכת פרימדונה