האמן אלדד רפאלי

Spread the love

 

עבודותיו של אלדד רפאלי הצלם – אמן הוצגו במוזיאונים ובגלריות בארץ ובעולם וכן באוספים של אספנים רבים. לאורך השנים זכה בפרסים רבים על עבודותיו יוצאות הדופן בנוף הצילומים הישראלי. המפיקה והבמאית, נורית קידר, ממליצה

 

 

צילום: אלדד רפאלי
צילום: אלדד רפאלי

 

 

דַּרְכִּי עוֹבֵר נָּתִיב אֶל מִשְׁכְּנוֹת הַסֵּבֶל,

דַּרְכִּי עוֹבֵר נָּתִיב אֶל עִנּוּיֵי הַנֶּצַח,

דַּרְכִּי עוֹבֵר נָּתִיב אֶל אֲרוּרֵי הַחֶלֶד. 

 

אֶת אֻמָּנוּת מְלַאכְתִּי הֲלֹא כּוֹנֵן הַצֶּדֶק,

כִּי אָנֹכִי נִבְרֵאתִי בְּחֶסֶד הָאֱלֹהַּ,

חָכְמַת הָעֶלְיוֹנִים וְאַהֲבָה מִקֶּדֶם.

 

בְּטֶרֶם הֱיוֹתִי, לְבַד מִן הָאַלְמָוֶת  

דָּבָר לֹא נִתְחוֹלֵל. אֲנִי קַיָּם לָעַד,

הַבָּא בְּשַׁעֲרִי – מִן הַתִּקְוָה חֲדַל נָא! 

 

מתוך 'התופת' של דנטה

 

צילום: אלדד רפאלי
צילום: אלדד רפאלי

 

 

כך פתח ז'יל פרז, מגדולי הצלמים המשפיעים בדורנו שעליו נאמר,' יצירותיו בעלות מיידיות לופתת ותנופה אפית כמו ברומן של טולסטוי'. את דבריו בספר התמונות המונומנטליות של אלדד. 'אלדד העלה את הצילום הדוקומנטרי לדרגה עילאית. כשידו על דופק ההיסטוריה הוא תיעד את רוב האירועים שהתרחשו בישראל ובפלסטין במהלך העשורים האחרונים. אלדד הוא גם צלם פורטרטים מעולה עם יכולת טרגית לחקוק את הייאוש והכאב של ההיסטוריה הכמוסה בפני המצולמים שלו'. 'עולמו של אלדד הוא עולם שבו הלילה הוא השליט העליון, מקום שבו האדם פוגש רוחות, שדים, חרטות ואשמה. בעולם זה מרחף לו הרגש כמו נשר עצום ואפל הרואה את כל מה שפרוש תחתיו מבעד לאפלוליות המלאה בנשמות מעונות.. ואז בצווחה.. צולל הנשר ועט על טרפו.'

 

 

צילום: אלדד רפאלי

 

 

ביום שלישי הקרוב אלדד ישיק את 280 התמונות הייחודיות שנכרכו לספר מפואר בשם:  The Way To The High Mountain . על המסך הגדול יוקרן הסרט – וידאו ארט של הדימויים המתייחסים לדינמיקה חדשותית ולזמינותו המציפה של הדימוי המצולם בעידן הדיגיטלי הרב-ערוצי. תצלומי הסדרה, שצולמו למן ראשית שנות התשעים, מביאים אלינו רגעים מכריעים: אירועי מחאה, צעדות, לוויות, יידוי אבנים וזירות אירוע סוערות. עניינם המרכזי הוא אנשים – נשים וגברים, ילדים וילדות, נערות ונערים, חיילים ואנשי משטרה. כולם נוכחים, מופעלים ופועלים בתוך מצבים דרמטיים. מתוך שאון המהומה, אלדד מבודד ומקפיא תמצות עוצמתי, המצטבר לתמונה טעונה של הקונפליקט הישראלי-פלסטיני בארץ. הפסקול שמלווה את הקרנת הדימויים – מהלומות תוף גדול – מזכיר פעימות לב, טקסי אבל עתיקים, וגם הדהוד רחוק של נסיעת משוריינים. תמונות הנוף בסרט מרהיבות ומצמיתות בעת ובעונה אחת. שכבות של אדמה שרופה, קילומטרים של שטחי בר, אזורי חיץ מגודרים ועמודי תצפית הנמתחים אל האופק, שדות הנושאים שרידים של צמחייה וחיות. נוף טופוגרפי הופך לזירה נטושה, המעידים על עלילה טרגית ששבה ומתחוללת שוב ושוב, במעגל אינסופי וידוע מראש. ' אלדד כאמן נגזר עליו לחקור את הטריטוריה האפלה, את מחשבותיו האפלות, בצבעים ובגוונים של אפור. מודעותו העצמית אינה מתירה לו לשקוע ולו לרגע בהתפנקות או בגאווה, לא זונח לעולם את תחושת האחריות החברתית שלו ואת אמות המידה המוסריות אשר משמשות לו כאבן בוחן לכל מעשיו, ובכך מוגדרת תחושת האנושיות הייחודית שלו בעיצומה של כל האפלה הזאת'.  ז'יל פרז.

 

צילום: אלדד רפאלי

 

XXX

 

יום שלישי 16.4 בסינמטק תל אביב בשעה 20:00 – הכניסה חופשית.

 

 

Author: מערכת פרימדונה