הבלדה של האחת והיחידה

Spread the love

כתבתנו נורית קידר נסעה לניו יורק לראות את עבודתה של הצלמת נאן גולדין ובכתה מאושר

נא להגיע לניו יורק ולא להחמיץ בשום פנים את הרטרוספקטיבה של הצלמת הגדולה, האהובה עלי מכולן: נאן גולדין.The Ballad of Sexual Dependency  שנקראת בשפתנו המוגבלת 'הבלדה על התלות המינית' מציגה כ-900 דיוקנאות של נראטיב אישי עמוק, שנוצר כתוצאה מהחוויות שעברה גולדין בבוסטון, ניו יורק, ברלין, פריז ובמקומות אחרים בשנות ה-70 המאוחרות ובשנות ה-80. הבלדה מוצגת בפורמט המקורי של 35 מ"מ על מסכי ענק בליווי פס קול שגולדין ערכה עם חברים, קטעי אופרה של מריה קאלאס ועד The Velvet Underground ומופעים חיים של להקות רוק. הבלדה של גולדין היא מעין יצירה אופראית של גיבורי היוצרת ושלה עצמה, נלכדים ברגעים אינטימיים של אהבה ואובדן. המצולמים חווים אקסטזה וכאב דרך מין ושימוש בסמים. הם מתענגים במועדוני ריקודים, הם סובלים אלימות במשפחה ופגעי איידס. 'הבלדה על התלות מינית היא היומן שאני נותנת לאנשים לקרוא', אמרה גולדין בראיון. 'היומן הוא הטופס שלי של שליטה על החיים שלי. זה מאפשר לי באובססיביות להקליט כל פרט. הוא מאפשר לי לזכור'.

נאן גולדין
נאן גולדין

נאן גולדין נולדה בוושינגטון בשנת 1953. בגיל 11 הייתה קרובה מאוד לאחותה ברברה בת ה- 18 וידעה על מצבי הרוח שלה שהיו קשורים להתנהגותה המינית. הדיכאונות של ברברה כנראה דחפו אותה להתאבד תחת גלגלי רכבת. גולדין פחדה ללכת בעקבות אחותה. בגיל 14 עזבה את הבית שבו שררה אווירת דיכוי קשה. היא חיפשה את דרכה, וכך הגיעה למגורים משותפים עם עוד כשישה בני נוער שהפכו למשפחתה. בראיון לניו יורק טיימס אמרה היוצרת שהעיסוק האובססיבי בתיעוד חבריה קשור למות אחותה, מתוך תחושה שהיא יכולה הייתה להחזיק אותם בחיים, את הזיכרון שלהם, אם רק תצלם אותם מספיק, דבר שלא עשתה עם אחותה. עולם הצילום שנשלט אז בידי גברים, מתח ביקורת על אסתטיקת הצילום שלה ועל עבודתה. 'גברים צרחו עלי וזרקו עלי חפצים בכנסים מקצועיים, הצלמים שנאו אותי, הם התעצבנו שאישה זוכה לתשומת לב כל כך גדולה'.

%d7%a0%d7%90%d7%9f-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9f

'הבלדה על התלות המינית' של גולדין הכתה גלים: מצגת השקופיות הוצגה בתערוכות ברחבי העולם, ומבקר האמנות של ה'ניו יורק טייימס' הכתיר אותה בתואר 'יצירת מופת אמנותית'. גרסת הספר של המצגת הוקדש 'לזיכרון האמיתי של אחותי, ברברה הולי גולדין', יצא לראשונה לאור ב–1986 ונמכר ביותר מ–100,000 עותקים.

'לדעתי תמיד היו בעולם יותר מדי צלמים', אומרת גולדין ועכשיו יש עוד יותר. 'בתרבות השלטת עכשיו אנשים מצלמים כל מה שהם עושים', היא מוסיפה, 'איפה הגבול בין החיים לבין צילום של החיים?'

נאן גולדין באולם בקומה השנייה של המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק (מומה), עד 12 בפברואר 2017.

את הספר ניתן עדיין לרכוש ב-Amazon

Author: נורית קידר