היהודים

Spread the love

דניאל: אני לא יכול יותר, מצד אחד אביה מרעיבה אותנו עם הדיאטה הטבעונית שלה ומצד שני שירלי סומק לוקחת את סבתא שלה לארוחות שחיתות – למות. נותן שירות: זה הכל חלק מתוכנית. דניאל: עושים עלינו תוכנית? ידעתי, איפה המצלמות, זה לא הצד הטוב שלי. נותן שירות: חשבתי יותר על השיפוץ של המרתף. דניאל: מה? אקסטרים מייקאובר? הם באים ללופט? אני חייב טאצ' אפ. נותן שירות: תגיד מה הקריטריונים להתקבל כחבר מערכת? דניאל: אתה צריך להיות פוטוגני, רפרזנטטיבי, שנוי במחלוקת, שמאלני, עם כוח סבל, מודרני, משתנה בהתאם לזמן ולנסיבות, זהו בכללי. נותן שירות: ויכולת להוציא כל דבר מהקשרו. דניאל. פחות.

בתרבות ההודית העתיקה, היה ריטואל של הקרבת קורבנות, חזרה על מנטרות ותפילה לאלים. הטקס נמשך זמן רב, כל הממלכה השתתפה בו, והיה צורך לבדר את הקהל. עשו זאת באמצעות תחרות מרכבות ריצה וגם תחרויות מילוליות – חידונים. אחת השאלות שנשאלו בחידון כזה הוא מהו מצב הדברים לאשורם. התשובה הייתה שעולם מלא בערות זה הוא כמו סיר בישול. השמש היא האש, הימים והלילות הם השמן, החודשים והעונות הם תרווד העץ והזמן הוא הטבח המבשל את כל היצורים. המחשבה מה קורה בסוף הבישול, או אם חלילה יצור יוצא 'אל-דנטה' היא מחשבה מסקרנת כשלעצמה, אבל החלטתי פחות לחשוב ויותר לאכול. לקחתי את סבתא שלי, מהצד הרומני, לטעום קצת תבשילים לא מטאפוריים.

מסעדת רג'ינה צלמת קרן ביטון (3)

מסעדת 'רג'ינה', הממוקמת במתחם 'התחנה', בגבול יפו-תל אביב, היא מסעדה המציעה מגוון מנות יהודיות מעדות שונות. פתחנו עם קוקטייל רג'ינה קלאסיק, שכלל עראק, רימונים, לימון ונענע, והיה ממש טעים. גם סבתא התלהבה. המסעדה מחולקת למספר חלקים- כמה חדרים פרטיים לאירועים, בר ושתי חצרות פנימיות. אנחנו ישבנו באחת מהחצרות הפנימיות, והאווירה הייתה נעימה מאוד, מוסיקה טובה בווליום נכון, ותאורה שהחמיאה מאוד לסבתא ציפי.

מסעדת רג'ינה צלמת קרן ביטון (6)

ידעתי איזה מנות ראשונות היא תבחר: כבד קצוץ ואיקרה ביתית לבנה עם בצל סגול. זו גם אחת הסיבות שהזמנתי אותה. ידעתי שיש לה מקורות טובים להשוואה. האיקרה הייתה טעימה מאוד (יש לציין את הערתה של סבתא שאמרה שמדובר באיקרה מדג מלוח וש'אני אעשה לך מדג טרי שתראי את ההבדל בטעם'. הכבד היה אולי המנה הטובה ביותר של הערב וגם פה: 'עשוי מכבד עוף, מאוד טעים. אני בדרך כלל מוסיפה קצת כבד בקר וזה נותן עניין מיוחד'. את שתיהן אכלנו, קצת מצחיק, עם לחם מרוקאי (פרנה). עוד אכלנו לאפה עם חציל מושחר, טחינה גולמית וחומוס, שהייתה טעימה בעיקר בזכות החציל. הבנתי גם למה סבתא התחברה לזה- זה הזכיר את סלט החצילים הרומני.

מסעדת רג'ינה צלמת קרן ביטון

עוד סיבה להזמין את סבתא היא העובדה שהיא קרניבורית (רחמנא ליצלן) כמוני. 'איך מגיעה המנה של ורד הצלע?', היא שואלת את נאור, מנהל המשמרת/שחקן בקאמרי (כבוד!). אורו עיני. מנת אנטריקוט נשמעה לי מצוין. והיא אכן הייתה מצוינת. בשר טוב, במידת עשייה מדיום, כמו שביקשנו, עם תפוחי אדמה קטנים צלויים שכיף לטבול אותם בטחינה שמגיעה בצד. מנה עיקרית נוספת הייתה חריימה דניס. דג עשוי מושלם, ברוטב אדום עם חריפות עדינה אך מורגשת. המסעדה כשרה, אז לא ציפיתי לקינוח מרהיב, אבל אני חייבת לציין לטובה את שטרודל התפוחים שהוגש לנו. הבצק אמנם לא היה של שטרודל – 'שמים מפה מקומחת על שולחן ואת הבצק של השטרודל מותחים עד שהוא דק דק ומכסה את כל השולחן!', אבל הוא היה טעים וקריספי, המילוי היה של תפוחים, אגוזים וצימוקים עשוי במידה טובה, ולא עיסתי. גלידת הווניל הפרווה הייתה מיותרת בעינינו, למרות שהייתה מנוקדת בגרגירי וניל. אגב, המסעדה תהיה כשרה לפסח, ואין לי ספק ששווה לפקוד אותה. אחרי הערב הרגשתי שהחלק היהודי מתוך סיר הבישול שהוא העולם הוציא כמה מנות טובות במיוחד.

מסעדת רג'ינה צילום נטע בר ציון (21)

'מסעדת רג'ינה'/ מתחם התחנה נווה צדק/ תל-אביב/ א' – ה' 24:00 – 10:00, ו' 10:00 – עד כניסת שבת/ מוצ"ש עד – 24:00.

צלמת / קרן ביטון

Author: שירלי סומק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *