'השאלון של פופלבסקי' הפעם עם המשורר רוני סומק

Spread the love

אקספוזיציה

בגיל 16 שיחקתי כדורסל באחת מקבוצת הנערים של מכבי תל אביב. מאז אני מקפיץ ומכדרר מילים.

חיים באיזה ז'אנר קולנועי תעדיף לחיות?

באזור הדמדומים בין הדרמה לאקסטרים כאשר בכיסים אני מחביא טון של פאן ובלילות חולם על פנטזיה.

מכתבו של האסיר ר.ס.להנהלת הכלא0016 (2)

סצנה חסרה בחייך שהייתה משנה את כל העלילה.
אם הייתי עובר בכדורסל מהמגרש של הנערים למגרש של הבוגרים. זה לא קרה, ואת כדורי- הסל הקפצתי רק בדמיון. ובכל זאת לכבוד התקופה שהייתי שם כתבתי שיר – קראתי לו – 'פסק זמן':

מִגְרַשׁ הַכַּדּוּרְסַל לְיַד קוֹלְנוֹעַ אוֹרְלִי
שׁוֹמֵר עוֹד עַל הַבְּרִילַנְטִין בַּשְּׂעָרוֹת.
מִנַּעֲלֵי הַהִתְעַמְּלוּת שֶׁל הַמְּגַפֵּר נוֹלְדוּ הַהַמְרָאוֹת,
הַחַיָּטִים תָּפְרוּ אָז טְרֶנִינְג לַנְּשָׁמָה
וּמֶטֶר שְׁמוֹנִים וְשִׁבְעָה סֶנְטִימֶטֶר הִסְפִּיקוּ לִי
בִּשְׁבִיל לְשַׁפֵּר אֶת הַמִּלָּה "קְפִיצָה".
שֶׁלֹּא תִּהְיֶה טָעוּת: אֲנִי עָרִיק מִצְּבָא הַנּוֹסְטַלְגִּיָּה.
כְּבָר אָז רָאִיתִי אֵיךְ מִתַּחַת לְשִׂמְלַת הַבֶּטוֹן
מְאַבֵּד רְחוֹב קִינְג גּ'וֹרְג' אֶת בְּתוּלָיו,
אֵיךְ יְדֵי הָאוֹפַנּוֹעִים שֶׁעָבְרוּ לְיַד לֹא כֻּסּוּ אַף פַּעַם בִּכְפָפוֹת
וְאֵיךְ בִּשְׁבִיל הַמְּהִירֻיּוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת וִתְּרוּ אֲפִלּוּ עַל אוֹפַנּוֹעַ.

סצנה קיימת שהיית רוצה להחסיר, לוותר עליה?

מלחמת יום כיפור, אוקטובר 73. המלחמה ההיא בה שרתי בבית חולים צבאי.בלילות הייתי מסתובב בין המיטות של הלומי קרב ומתגעגע לחברים שנפלו. והנה אחד השירים לזכרם:

'נופלים'

לָמָּה קוֹרְאִים לָהֶם נוֹפְלִים?
הֵם לֹא שֵׁן חָלָב שֶׁאַחֲרֶיהָ מַמְשִׁיכָה
הַלָּשׁוֹן לְנַקּוֹת אֶת
הֶחָלָל
שֶׁנִּפְעַר,
הֵם לֹא בֶּרֶךְ שֶׁל יֶלֶד
הַמִּתְנַשֶּׁקֶת עִם מַרְצְפוֹת הַגַּן.
הֵם גַּם לֹא תַּפּוּחַ מֵהָעֵץ שֶׁנְּיוּטוֹן
נָעַץ בּוֹ אֶת שִׁנֵּי הַפִיזִיקָה.

אֲנִי זוֹכֵר אֶת נ' נוֹפֵל עַל
צַוָּארָהּ שֶׁל מִישֶׁהִי שֶׁפָּגַשְׁנוּ בַּטִּיּוּל לְסִינַי
לֹא רָחוֹק מֵהַמָּקוֹם בּוֹ נָפַל בְּאוֹקְטוֹבֶּר
שֶׁל אוֹתָהּ שָׁנָה עַל
צַוַּאר הָאֲדָמָה.
בַּטִּיּוּל הַהוּא הָיְתָה עוֹד אַחַת וְעוֹד אַחַת וְעוֹד
אַחַת. "שֶׁבַע", כָּתוּב בְּמִשְׁלֵי כד, "יִפֹּל צַדִּיק
וְקָם". וְעַל הַצַּדִּיקִים נֶאֱמַר שֶׁמְּלַאכְתָם נַעֲשֵׂית
בִּידֵי אֲחֵרִים.
עִם הַבַּחוּרוֹת הָיִינוּ אָז הָאֲחֵרִים,
וְאֶת הַנְּפִילָה הִשְׁאַרְנוּ לוֹ
לְבַד, שָׁם, בְּאוֹתוֹ מִדְבָּר שֶׁבּוֹ הִבְעִיר הַחוֹל
אֶת גַּרְגְּרָיו לָדַעַת.

יופייה_גלויה_0022 (2)

pause על רגע ששווה להקפיא.

לידתה של שירלי
.
שיר לילדה שכבר נולדה:

בַּיּוֹם שֶׁנּוֹלַדְתְּ חִמְּמוּ פּוֹעֲלֵי הָאֹשֶׁר
אֶת כַּפּוֹת הַיָּדַיִם מוּל הָאֵשׁ שֶׁהֻצְּתָה
בְּגַפְרוּר חַיַּיִךְ.
לַיְלָה לַיְלָה אֲנִי מִתְהַפְּנֵט מִקּוֹל נְשִׁימָתֵךְ
כְּמוֹ הָיְתָה הִבְהוּב מִגְדַּלּוֹר לְמַלָּח שֶׁכִּמְעַט נִטְרַף
בְּשִׁנֵּי הַיָּם.

מה הוא הפסקול של החיים שלך?

הסולו גיטרה של אריק קלפטון ב"לילה".

עלילה מסתעפת, מורכבת, מסובכת או ליניארית ופשוטה?

אני בעד המסתעפת. בעד כוח סוס.

כוח סוס (2)

מה הוא קונפליקט המרכזי או האירוע המחולל בחייך. כזה שדרכו אתה מסתכל על החיים?

הרווח בין גיל תשע לעשר וחצי. שנות הגימגום.

נקמת הילד המגמגם:

הַיּוֹם אֲנִי מְדַבֵּר לְזֵכֶר הַמִּלִּים שֶׁפַּעַם נִתְקְעוּ לִי
בַּפֶּה,
לְזֵכֶר גַּלְגַּלֵּי הַשִּׁנַּיִם שֶׁפּוֹרְרוּ הֲבָרוֹת
מִתַּחַת לַלָּשׁוֹן וְהֵרִיחוּ אֶת אֲבַק הַשְּׂרֵפוֹת
בָּרֶוַח בֵּין הַלֹּעַ לַשְּׂפָתַיִם הַחֲשׁוּכוֹת.
חָלַמְתִּי אָז לְהַבְרִיחַ אֶת הַמִּלִּים שֶׁנֶּאֶרְזוּ כְּסְחוֹרוֹת גְּנוּבוֹת
בְּמַחְסְנֵי הַפֶּה,
לִקְרֹע אֶת אֲרִיזוֹת הַקַּרְטוֹן וְלִשְׁלֹף אֶת
צַעֲצוּעֵי הָאלף-בית.
הַמּוֹרָה הָיְתָה מַנִּיחָה יָד עַל כְּתֵפִי וּמְסַפֶּרֶת שֶׁגַּם מֹשֶה
גִּמְגֵּם וּבְכָל זֹאת הִגִּיעַ לְהַר סִינַי.
הָהָר שֶׁלִּי הָיָה יַלְדָּה שֶׁיָּשְׁבָה
לְיָדִי בַּכִּתָּה, וְלֹא הָיְתָה לִי אֵשׁ בִּסְנֵה הַפֶּה
כְּדֵי לְהַבְעִיר, לְנֶגֶד עֵינֶיהָ,
אֶת הַמִּלִּים שֶׁנִּשְׂרְפוּ בְּאַהֲבָתִי אוֹתָהּ.

בסרט על החיים שלך תעדיף להיות דמות ראשית או שחקן משנה?

שחקן משנה. בתפקיד הראשי הייתי בחלומות

28 בדצמבר:

נוֹלַדְתִּי בַּיּוֹם בּוֹ הֻמְצָא הַקּוֹלְנוֹעַ. בַּגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם
הָיִיתִי הַמַּקֵּל שֶׁל צַ'רְלִי צַ'פְּלִין, תַּחְתּוֹנֶיהָ שֶׁל
מֶרִילִין מוֹנְרוֹ, הָאֶקְדָּח שֶׁל גֵּרִי קוּפֶּר, גַּלְגַּל
בְּאוֹפַנּוֹעוֹ שֶׁל גֵּ'ימְס דִּין.
מֵאָז אֲנִי נוֹדֵד, שׁוֹמֵר עַל מְקוֹמוֹת קְדוֹשִׁים,
רוֹצֶה לִירוֹת בְּמִי שֶׁנִּמְלַט וּמְאֹהָב בִּנְשִׁיקַת
הָאַסְפַלְט.
יוֹם אֶחָד, אוּלַי,
אֶעֱשֶׂה מִזֶּה סֶרֶט.

סומק (2)

באיזה שעות תשדר את עצמך? ברודקאסט או ערוץ נישה?

בתור מגיש לשעבר של ציפורי לילה אני בעד הרגע שאחרי חצות.

חיים בצבע או שחור לבן?

50 גוונים של אפור.

life on demand או מה היית מזמין מתסריטאי שכותב את סיפור חייך?

שלא ייתן לאמת לקלקל את הסיפור.

יש לך תכניות מוזמנות?

'תערוכת ציורי משוררים במוזיאון רמת גן, תערוכת תחריטי משוררים בקיבוץ כברי ושלושה ספרים מתורגמים (ספרדית,כורדית וצרפתית)

אוף דה רקורד – מה לא תגיד לעולם?

שאני רוצה להיות די-ג'יי במעון נשים מוכות

אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת דִּי-גֵ'י
בִּמְעוֹן נָשִׁים מֻכּוֹת,
לָשִׁיר שִׁירִים שֶׁיָּדוּגוּ דְּגֵי חֶרֶב
מִתַּחְתִּית עַיִן, יַטְבִּיעוּ כְּרִישֵׁי כְּאֵב
וִימַלְּאוּ בִּדְגֵי זָהָב
אַקְוַרְיוּם לֵב.
אֲבָל הָאֹזֶן שֶׁל נָשִׁים מֻכּוֹת הִיא
בּוֹר מָלֵא קְלָלוֹת,
וְהֵן מְבֹהָלוֹת מִכָּל שְׂרִיטָה שֶׁעַל שִׂפְתֵי מִלָּה,
מִסַּכִּין חַד כְּלָשׁוֹן,
מִמֶּשִׁי בְּלוֹף הַמְּרַפֵּד חֲלַל גָּרוֹן.

"נָשִׁים, נָשִׁים", אֲנִי לוֹחֵשׁ לְעַצְמִי,
"אֲנִי מְקֻשְׁקָשׁ כְּדַף תָּלוּשׁ מִסֵּפֶר חַיֵּיכֶן,
וְאַתֶּן שׁוּרוֹת לבַּבְּלוּז שֶׁאֶכָּתֵב בָּא"ב שֶׁל הַשָּׁעוֹת,
בָּהֶן הֱיִיתֶן לֹא יוֹתֵר מִסְּתָם בָּשָׂר
אֲשֶׁר הֻשְׁלַךְ מֵאִטְלִיזֵי הַגֵּיהִנֹּם".

Author: מעיין פופלבסקי

2 thoughts on “'השאלון של פופלבסקי' הפעם עם המשורר רוני סומק

  1. משורר משכמו ומעלה, עולם הדימויים שלו בועט ונושם. מרעיד את המיתרים הנסתרים של הנפש, וכמו גרגר חול הנכנס אל העין משאיר את עקבותיו בתוכה.
    אחרי שקוראים את שירתו, כבר לא רוצים שירה אחרת.
    זהו משורר שמחובר אל האנשים והאנשים אליו. ובמיוחד בני נוער.

    תודה לך רוני סומק על שאתה קיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *