'השבויה' של אטום אגויאן נבעט מטורנטו

Spread the love

שרון: נשמע לי מסקרן. אביה: צריך להציג אותך, שרון פזנר היא אחראית הפייסבוק של פרימדונה ואמנית ידועה מאוד. שרון: וחברה שלך. אביה: כן, גם זה. שרון: בוא נבקש מנורית את הדיוידי. אביה: השתגעת? אם נאהב את הסרט אנחנו בסכנה. שרון: לא נגיד לנורית. אביה: לכי ממני, את פצצה מתקתקת.

הסרט The Captive (השבויה) נפתח בביתו של מיקה החוטף. הבית בריהוט ממועט ובו רצפות עץ מלוטשות ביופי מינימליסטי. מיקה עומד עם גבו אלינו. הוא צופה במסך וידאו ענק עליו מוקרנת האופרה 'חליל הקסם' מאת מוצרט, בדיוק מושמעת האריה של המלכת הלילה לפמינה, בתו של השבוי שלה. הרמז ברור אבל אגויאן לוחץ על המשך הסצינה ומביא לכך שהשבויה, נערה בשם 'קסנדרה', מנגנת בפסנתר ושרה לחוטף בעודה צופה בצילום וידאו של אמה בעבודתה כחדרנית בבית מלון. הסרט מתרחש בקנדה. במרחב המושלג ריאן ריינולדס ומיריי אינס הם ההורים מתיו וטינה, זוג נשוי המתגורר באזור מפלי הניאגרה. יש להם בת צעירה בשם קסנדרה. ביום חורף רגיל לחלוטין, היא נעלמת בלי להשאיר עקבות. המשטרה מכינה את ההורים לגרוע מכל. סקוט ספידמן ורוסאריו דוסון הם הבלשים החוקרים. הם חושדים באב ומנסים לדרבן אותו להתוודות על היעלמותה של בתו. דבר לא נפתר. מתיו וטינה נפרדים מתוך הלחץ הנוראי בו הם נתונים.

שמונה שנים עברו. במסגרת העבודה שלהם, הבלשים מוצאים ראיות לכך שקסנדרה עשויה להיות עדיין בחיים. בינתיים, ברגעים הזויים יותר ויותר, טינה האם מוצאת חפצים השייכים לבתה בחדרי המלון בו היא עובדת. הסרט שחוק עד לזרא: הדיאלוגים נדושים, אין בסרט הזה אפילו מחשבה אחת מקורית או משפט שראוי לציטוט. הסיפור הוא מגוחך ולכן אין סיכון של ספוילרים. זה ברור שאגויאן אינו בוטח ביכולות הקוגניטיביות של קהל הצופים שלו והוא מרגיש את הדחף לתאר את הכל בבוטות קשה ככל האפשר שהופכת לבלתי נסבלת. הבחור הרע (קווין דוראנד) הוא בן דוד פדופיל של באפלו ביל מתוך 'שתיקת הכבשים' עם חיבה למוסיקה קלאסית וג'ל לשיער.

captive_ver2

'השבויה' הוא נפל קולנועי עצוב. 'כשעזבתי את אולם הקולנוע ויצאתי אל אור השמש של קאן, הרגשתי כמו הייתי מוחזקת בשבי ולבסוף, שוחררתי לשמחתי' כתבה אחת העיתונאיות כחלק מביקורת. היא הייתה אחת מני רבים שהרימו גבה, קטלו ושאלו איך סרט רע כל כך התגלגל לפסטיבל קאן היוקרתי. גם אני הרמתי גבה. אטום אגויאן המאד נחשב, שהצלחתו הענקית המטאורית היתה בשנות ה-90 בסרטים 'אקזוטיקה' (1994) וסרטו הבלתי נשכח 'המתיקות שאחרי' (1997) עליו היה מועמד לאוסקר כתסריטאי וכבמאי. באמתחתו של אגויאן נמצאים 56 פרסים, הישג שבאמתחתם של מעט מאד במאים. בימים אלו נפתח פסטיבל טורנטו, מהנחשבים בעולם הקולנוע. למרות מערכת היחסים ארוכת שנים של אגויאן עם הפסטיבל ומנהליו, נראה מוזר שלא לראות את אטום אגויאן לצד יוצרים קנדים אחרים. מפיצי 'השבויה' החליטו להקרין את הסרט במקביל להקרנות סרטי הפסטיבל. אטום אגויאן הגיב לבקורות: 'כמובן, זה אפשרי ש'שבויה' יוקרן מחוץ לסביבת הפסטיבל. אנשים יודעים שיש פסטיבל אבל אין להם גישה למרבית הסרטים, אז זה כאילו שהם באים לצפות בסרט פסטיבלים בלי כל הטרחה. אני סקרן לראות את התוצאה'.

captive_ver3_xlg

'איך אתה מתייחס לביקורות השליליות על סרטך?' נשאל אטום אגויאן וענה: 'אני ממש גאה בסרט. הרגשתי מאד בוטח בדרך עשייתו. במהלך העבודה על סרט יש ציפיות כה גבוהות. עברו כבר שלושים שנה מאז הסרט הראשון שלי, עשרים וחמש שנים מאז שהייתי בפעם הראשונה בפסטיבל קאן, עשרים מאז 'אקזוטיקה' והנה אני לוקח את ארשיל (בנו) חזרה למדרגות האדומות בקאן בפעם הראשונה מאז שהיה תינוק. אבל זה פשוט לא עובד כמו שאתה חושב ומקווה'.

Author: נורית קידר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *