וזוהי רק ההתחלה

Spread the love

מאוד רצינו לכתוב איזה פתיח משעשע, משהו על היכולת שלנו לתקשר עם המתים, אבל רק עם סופרים מאוד מאוד ידועים ואז חשבנו שאמירה כזאת תגרום לנו להישמע קצת לא שפויים, אז חשבנו שיהיה נכון להודות שאנחנו גם מתקשרים עם דוגמני עבר ושחקנים הוליוודיים אבל אז אנחנו מבטלים אוכלוסיות שלמות ורצינו להמשיך ולומר שאין לנו שום דבר נגד אף אחד מהעולם הבא וכל זה אך למזלנו כתבתנו לענייני בר מינן, שירלי סומק, אמרה שאנחנו הכי סתומות ושמדובר בהספד לסופר גבריאל גרסיה מארקס ושאין צורך להוסיף מילה. אנחנו לגמרי מסכימים.

9780141032573

אחת הדרכים לגלות את גדולתו של סופר היא לקרוא את השורה הראשונה בספר שלו. אם יש אפקט 'ציפור', אתה מנקר, עדיף לא להמשיך ולקרוא. אבל עבור אפקט 'ארנב', נכנסת למחילה לתוך ארץ אחרת, שווה להמשיך לשורה הבאה. בספרים של גבריאל גרסיה מארקס אני מוצאת שאפקט ה'ארנב' עובד שעות נוספות, וכבר בשורה הראשונה אתה חפרפרת מקצועית, כמו דג במים. כמו בשורה הראשונה מתוך 'גנרל במבוך': 'חוסה פאלאסיוס, משרתו הוותיק, מצא אותו צף עירום ועיניו פקוחות במים המטהרים שבאמבט, והיה נדמה לו שטבע'.

גבריאל גרסיה Marquezמרקס

בשורה הראשונה של 'שנים עשר סיפורים נודדים' אתה נכנס לעולם אפור 'הוא ישב על ספסל העץ תחת העלים הצהובים בגן הציבורי השומם והסתכל בברבורים המאובקים, שתי ידיו נשענות לו על ידית הכסף של מקלו, והוא מהרהר במוות'. אתה יכול גם להיכנס לפנטזיה בתוך פנטזיה, כמו השורה הראשונה בספר 'זיכרונות מהזונות העצובות שלי' – 'בשנה שמלאו לי תשעים ביקשתי להעניק לעצמי ליל אהבה מטורפת עם נערה בתולה'. או לדמיין את עצמך בודד מול קנים פעורים ביום חם: 'שנים רבות לאחר כך, כשיעמוד הקולונל אאורליאנו בואנדיה מול כיתת היורים, ייזכר באותו ערב רחוק שלקח אותו אביו לראות קרח' – מתוך 'מאה שנים של בדידות.

Gabriel-Garcia-Marquez-Esquire-Real-Talk

השורה הראשונה האהובה עליי היא מתוך הספר 'אהבה בימי כולרה'. אני זוכרת אותה כי שמות הדמויות, הדומים כל כך בספר, בלבלו אותי והייתי צריכה להתחיל מההתחלה כמה פעמים. והנה היא: 'אין מנוס מזה: ריחם של שקדים מרים מזכיר לו תמיד את גורלן של אהבות נכזבות'. גארסיה מארקֶס נולד בקולומביה. הוא החל לעבוד כעיתונאי ובהמשך עבד ככתב חוץ ברומא, פריז, ברצלונה, וניו יורק. במהלך חייו נדד בין ארצות שונות כגון: מקסיקו, שבה חי שש שנים, ספרד, שבה חי שלוש שנים ועוד מדינות, עד שבשנת 1971 שב למולדתו. ספריו הם הספרים הנמכרים ביותר בשפה העברית, חוץ מהתנ"ך. בשנת – 1982 זכה בפרס נובל לספרות. והוא מת לפני יומיים. זו אמנם כרוניקה של מוות ידוע מראש, אבל חבל שהוא לא השאיר אחריו עוד כמה שורות ראשונות.

Author: שירלי סומק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *