חמשת המלחמות הכי לוהטות בקולנוע

Spread the love

מלחמות מצטלמות נפלא, אנחנו בפרימדונה מאוד אוהבים אפקטים ופיצוצים. נכון, לנו יש מלחמה לא כל כך סקסית אפילו מציקה, מעצבנת ובלתי נשלטת ובלי טקסי פרסים בסוף. אז זה הזמן לחמשת סרטי המלחמה הכי טובים, המאתגרים אינטלקטואלית, נפשית ובעיקר בלתי נשכחים. אז.. בום וזה.

אפוקליפסה/פרנסיס פורד קופולה/שנת – 1979/ וייטנאם.

שנות השבעים היו העשור של סרטים עקשנים ומציאותיים כאשר יוצרי הסרטים העזו לטפל בנושאים כמו: קונספירציות ממשלתיות, איבה גזעית וריקבון מצחין של החברה האמריקאית. מוזר אם כן שהסרטים על וויטנאם נעשו אחרי המלחמה. הבמאי, פרנסיס פורד קופולה, היה זה שבסופו של הדבר יצא לעשות את מה שהיה אמור להיות ההצהרה האולטימטיבית על הטירוף של מלחמה. זה התברר כלא פחות מהטירוף של עשיית סרט. השחקן הראשי מרטין שין, שהחליף את הארווי קייטל אחרי שבועיים לצילומים, סבל מהתקף לב, סופת טייפון הרסה את כל התפאורה, דניס הופר היה מסומם רצח ולא זכר את הטקסט, מרלון ברנדו הגיע עם עודף משקל, פרצה מלחמה באזור וקופולה משכן את כל רכושו תוך כדי שהוא משכתב את התסריט, מידי יום, בהתאם לאסונות. התקציב עלה מ – 12 מיליון דולר ל-30 מיליון דולר. הצילומים התארכו מעבר לששת השבועות האמורים ל- 16 חודשים. בסופו של דבר, אחרי שהספידו אותו, סרט המלחמה האולטימטיבי זכה בדקל הזהב בפסטיבל קאן, למרות הבקורות המעורבות. תוך שנה הפך הסרט לקלאסיקה מודרנית של סרטי המלחמה. קופולה אמר שעשיית הסרט הייתה וייטנאם הפרטית שלו. שלושה דברים בלתי נשכחים מאפוקליפסה: 'ריקוד' – עשרות ההליקופטרים למוסיקה המוטרפת של וואגנר, ג'ים מוריסון שר את 'זה הסוף' הבלתי נשכח ורוברט דובאל במשפט המוחצני 'אני אוהב את ריח הנפאל'ם בבוקר … זה מריח כמו … נצחון'.

רשימת שינדלר/שנת – 1993/שואה.

סרטו של סטיבן שפילברג זוכה האוסקרים, מתעד את סיפורו האמיתי של אוסקר שינדלר, יצרן פולני שמתחיל כקפיטליסט אופורטוניסטי המגולם על ידי השחקן ליאם ניסן. שינדלר פותח את המפעל בפולין הכבושה בו מועסקים עובדים יהודים ככוח עבודה זול. שינדלר מתחנף לגרמנים באופן יסודי, המניע שלו הוא פשוט – להרוויח. בהדרגה הוא משתמש במעמדו כדי להציל מאות יהודים המיועדים להגיע למחנה הריכוז. אגב, גברים נאים עם אף גדול, רייף פיינס מצמרר כקצין אס.אס. הסרט רב עוצמה – לא רק בגלל סיפורה של גאולה אנושית – אלא בגלל התיאור המדוייק של אכזריות נאצית במחנות הריכוז. קולנוע מלחמתי במיטבו.

Hurt locker / שנת – 2008/ עיראק

קתרין ביגלו הבמאית, האישה הראשונה שזכתה בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר -על גילום דמותו המותחת ומורטת העצבים של רס"ל ויליאם ג'יימס (ג'רמי רנר), חבלן הפצצות בעיראק. הסרט ייחודי בכך שהיה הראשון להתמקד בהתקן המאולתר נפץ (IED), אשר עבור רוב לוחמי החי'ר, הפך לאויב הדומיננטי בעיראק ובאפגניסטן. ג'יימס, מכור לאינטנסיביות של הלחימה, הסצנות בהן הוא מנטרל פצצות מפותלות הן כל כך חזקות עש שהמתח בלתי ניתן לפעמים לצפייה, מבחינה פיזית של הצופה. הסרט מצולם נפלא, כל הסצינות אמינות ולרגעים אתה חושב שאתה צופה ביצירה דוקומנטרית. סצינה שעדיין זכורה לי היא כשג'יימס חוזר הביתה, מגיע לסופרמרקט הענק ובוהה באדישות תהומית בשפע סוגי הדגנים שמציפים את המדפים. ג'יימס לא מוצא את מקומו. כאשר החופשה מתקצרת והוא חוזר לשדה הקרב אין מאושר ממנו. לעזעזל הסופרמרקט והחיים היומיומיים של אנשי העיירה.

'Restrepo'/הסרט הדוקומנטרי זוכה האוסקר על המלחמה הנוראית באפגניסטן/שנת 2010.

מיטב הדוקומנטציה של סרט מעקב אחר פלוגה במשך – 15 חודשי שהותה באפגניסטן. בעמק נידח בצפון אפגניסטן, במוצב Restrepo, מנסים חיילי היחידה לקיים חיים בצידם של מרדפים אחרי אנשי הטאליבן בצד הסיפורים האנושיים דרך הקרבות והרצון להישאר בחיים. זהו סרט אינטנסיבי, הקרבות אמיתיים, חבר נהרג והאחר נשבר נפשית. כל הלחימה נראית חסרת תועלת, תוהו ובוהו של חיילים אבודים בקרב אבוד מראש. מדובר, אולי, באחד הסרטים הטובים ביותר שנעשו אי פעם בלכידת כאוס החיים האמיתי של מלחמה: החיילים אינם בטוחים למי להשיב אש, במי לפגוע. תקועים בתוך אוכלוסיה אזרחית ענייה מרודה הפוחדת מידו של הטאליבן. את הסרט ביים צלם עיתונות ,זוכה פרסים עולמיים, בשם טים התרינגטון. טים לא זכה לקבל את פרס האוסקר הוא נהרג שנה אחרי עריכת הסרט בלוב בשנת – 2011 . הסרט נעשה בשכנוע עמוק ואהבתו של טים לאדם.

הקו האדום/טרנס מאליק

'הקו האדום' הוא סרט מלחמה של טרנס מאליק, הבמאי הגאון שכתב את התסריט, צילם וערך. 'הקו האדום' הוא הקו בין השפוי לטרוף, בין הדמיון למציאות. אולי זאת המלחמה שחלם עליה מאליק. בסרט המלחמתי שיש בו רגשות עצומים של פחד, חלומות וסיוטים הכל משולב ונדחס בראשו של החייל. סרט אפי, פיוטי ואמנותי. זהו סרט מסתורי מאוד, מתעניייין בכל כך הרבה דברים שמעל ומעבר למלחמה וכל כך יפה שהראייה הפתאומית של הגוף והנזק באה בהפתעה. למאליק היה מוניטין של כוכב עליון, הרבה שמות של שחקנים גדולים היו מוכנים לככב ביצירה המופשטת ולו רק לכמה סצנות: ג'ון טרבולטה, ג'ורג' קלוני, שון פן, ג'ון קיוזאק, אדריאן ברודי, וודי הארלסון. אבל הביצוע הבולט מגיע מניק נולטה כקולונל שמשתולל על סף טרוף הדעת.

Author: נורית קידר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *