לצוד פילים

Spread the love

אם הייתי מבקרת קולנוע מהז'אנר שנוהגים לצטט מהתובנות שלהם על כרזת הסרט או פרומו כזה או אחר, הייתי מסכמת את הביקורת על סרטו של היוצר רשף לוי במשפטים הללו: 'התפקיד הטוב ביותר של מוני מושונוב', 'סרט בניחוח אירופאי קלאסי', 'הזקנה מעולם לא נראתה סקסית יותר', 'גם אנחנו מוכנים להיות ב'קומה' כדי שרותם זיסמן תעשה לנו דוש' וכן הלאה וכל מילה בסלע וכו'.

IMG_1895

ולעלילה: שלושה זקנים וילד מוצאים עצמם תקועים יחד בבית אבות ירושלמי. הנפשות הפועלות הם איש לח”י שהקים את המדינה ולא מאמין בדמעות, רגשות וכל הג'אז הזה (ששון גבאי). החבר הכי טוב שלו מימי המחתרת (מוני מושונוב) ולהלן, הפרוורט ובעל ראייה לקויה וכן, גם הזיכרון לא מה שהיה פעם. אליהם מצטרף לורד אנגלי (פטריק סטיוארט) /שחקן שייקספירי דרמאטי מידי וחסר כל (להוציא קסם אישי) שחייב מאתיים שלושים ושתיים אלף יורו וילד חכם אך חסר יכולות חברתית. מה שמאחד אותם הוא שוד בנק אותו הם מתכננים יחד, כל אחד וסיבתו. למשל, נקמה בממסד שלא משלם פיצויים לילד על מות אביו, ניתוח להשבת הראייה, החזרת חוב ובעיקר כדי להגשים חלום אחד אחרון של כל אחד מהם.

sason (21)

אז ככה, יש הרבה רגעים מצחיקים, נוגעים ללב ושנונים מאוד שיחד עם משחק מעולה של השחקנים (עם דגש על שלושת הקשישים) יוצרים חוויה אנושית וחושנית שגורמת לך לרצות להכיר את הדמויות או לקוות שאלו באמת קיימות ושיזדמן לך לפגוש אותן או להישדד על ידן. ובאותה נשימה, כל מה שסביב הדמויות הללו והילד גם כי חייבים קונפליקט (אם כי הייתי ממננת אותו), כמעט הכול מיותר. הפתיחה דרמטית מידי לטעמי, סצנות החיזור (כי חייבים את איבגי) לא כל כך אמינות ובכלל. וזה לא שיש לי בעיה עם חוסר אמינות, לפחות לא כשרותם זיסמן המופלאה רוחצת קשישים השרויים בתרדמת תוך כדי ריקוד חושני על עמוד אינפוזיה או במופע קברט שהלורד האנגלי פוצח בו או בכלל. ללכת על הקצה זה רצוי, יכול להיות שזה אפילו כיף. אך ליפול, קצת פחות.

IMG_1416

אז מה אני אומרת בעצם? האם הסרט טוב? כן, חד משמעית ואפילו אחד המשעשעים שצפיתי בהם לאחרונה. ואני לא אומרת – זה סרט ישראלי טוב כי הוא מחזיק באיכותו גם בזירה הבינלאומית. אף על פי כן ולמרות הכול זהו סרט משובב נפש שמחזיר את הגלאם ההוליוודי ליצירה המקומית. עם זאת, עריכה יותר מדויקת, וויתור על סצנות שאולי נראו רלוונטיות והכרחיות בכתיבה אך מחלישות את הסרט בסופו של דבר היו הופכות אותו מקומדיה גזעית שאסור לוותר עליה ליצירת מופת קטנה.

מה – 4/7 בבתי הקולנוע

Author: אביה בן דוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *