מנהרת הזמן של חמוטל סונג והפעם: הסרט 'קלולס'

Spread the love

'פרימדונה' מאוד אוהבת מדורים חדשים במיוחד מהסוג שמדבר על חשיבותם של בגדים, אקססוריז ושטחיות – שהם, כידוע, עושים את העולם ליפה יותר. כתבתנו לענייני תרבות, חמותל סונג, אומרת שהוצאנו הכל מההקשר, שבכלל מדובר בגאונות במסווה של בינוניות וכל מיני דברים חכמים שגורמים לנו לחשוב שהחיים לא באמת זקוקים לסאבטקסט.

הספרים של ג'יין אוסטין זכו לעשרות עיבודים קולנועיים וטלוויזיוניים במהלך השנים. הסיבה לכך ברורה: אוסטין הייתה כותבת שנונה ומצחיקה, הרעיונות שלה היו פמיניסטיים וליברליים מאד יחסית לתקופה בה חיה, ומשהו בדרך בה סיפרה סיפורים הצליח שלא ליפול למלכודת הקלישאות הרומנטיות של ספרים מהמאה ה -19 . רוב העיבודים מעבירים בצורה מדויקת ומשכנעת את הרעיונות של אוסטין ואת הדמויות שדמיונה העשיר צייר, אבל יש עיבוד אחד שללא ספק לוקח את היוצרת למקום המשעשע, הקליל והנגיש ביותר, תוך שהוא לא גורע אפילו במעט מהערך הסיפורי ומהרעיונות המקוריים שלה. הסרט הזה הוא 'קלולס' (איימי הקרלינג – 1995), סרט קאלט אהוב, שרבים אינם יודעים שהוא מבוסס על ספרה של אוסטין – 'אמה'.

1-25in_jane-austen

גיבורת הסרט היא שר (אלישיה סילברסטון), שכמובן קרויה על שם הזמרת המיתולוגית. שר היא נערה פופולארית וחמודה שלומדת בתיכון, ובזמנה הפנוי אוהבת במיוחד למדוד בגדים עם חברתה דיון (הקרויה אף היא על שם אגדה מוזיקלית המוכרת פחות בארץ – דיון וורויק), לתת עצות תדמיתיות לנערות 'מאותגרות סגנונית' ובאופן כללי ליהנות ממה שלנעורים יש להציע לה. שר סופגת לעג מצד אחיה החורג ג'וש (פול ראד, הזכור כבן זוגה האהוב של פיבי מ'חברים'), שמתייחס אל שר כאל חסרת מושג לגבי החיים האמיתיים בשל הסביבה המוגנת והמפנקת בה גדלה. מה שג'וש לא יודע, ומה שנחשף גם בפני הצופים במהלך הסרט, הוא ששר היא אדם אכפתי ואוהב, וזאת למרות הרושם הראשוני שהיא משאירה הוא של מישהי שמרוכזת בעצמה וב'שטויות של נערות'. לצד זה שר מחזיקה בתכונה חשובה אחרת, שעוזרת לה להגשים את חלומה: היא יודעת לקרוא אנשים בצורה מבריקה, ובזכות זה מצליחה לייצר סיטואציות רומנטיות עבור אנשים רבים, ובכך לשפר את חייהם ואת חיי הסביבה בה היא נמצאת (למשל כשהיא משדכת בין שני מורים בבית ספרה, מה שעושה אותם מאושרים, ואת שאר התלמידים בבית הספר מאושרים לא פחות – כשגרף הציונים שלהם עולה בצורה משמעותית).

clueless_poster

שר הולכת ונחשפת כלא פחות ממבריקה, והיחס המעודד שהיא מקבלת מהסביבה שלה, כולל אביה האוהב שרואה אותה כנערה חזקה וחכמה, ומעודד אותה בכל שאיפותיה, עוזרים לייצר קומדיה רומנטית פמיניסטית, מעצימה עבור נערות, ומצחיקה ומהנה עבור כל קהל שהוא. כצפוי, נקודת העיוורון של שר היא החיים הרומנטיים שלה עצמה, וכמו גיבורות רבות של אוסטין היא צריכה לעבור הרבה מאד חוויות ומהלכי מחשבה כדי להגיע לשינוי ההבנה שלה לגבי עצמה. היא מצליחה 'לסדר' לאנשים הקרובים אליה את החיים ולגרום לשמחה סביבה, אבל מציאת האושר שלה עצמה הוא תהליך הרבה יותר מסובך, אותו אנחנו עוברים יחד איתה במהלך הסרט.

'קלולס' הוא סרט שמאד מקושר עם אמצע שנות התשעים, עם הצפת היתר של תרבות אם- טי-ווי, עם סיום תקופת הגראנג' הרגיש והסוער ותחילת התקופה שנחשבת ככזו בה הנוער הפך אפאטי ושטחי. כל אלו נכונים באופן חלקי, גם לגבי הסרט וגם לגבי הנוער. מאז ומעולם, בכל תקופה, מואשמים בני הנוער כשטחיים ומרוכזים בעצמם, ככאלו ש'לא מבינים איך העולם עובד' אך כמובן ש'כשיגדלו יבינו'. שר הורוביץ היא ההוכחה לזה שבני נוער הם אנשים חכמים, אכפתיים ואחראיים, למרות שלפעמים הדרך שלהם אינה מובנת למבוגרים סביבם.

אמה

אז הצפייה החוזרת בסרט 'קלולס' הייתה מבדרת ומשמחת, סיפקה לנו רגעים רבים של הנאה מאמירות פמיניסטיות שנונות ומבדיחות אוהבות על גיל הנעורים, וכמובן תחושת נוסטלגיה נעימה כלפי שנות התשעים. מי שגדל בעשור הזה יתחבר מאד לווייב, מי שגיל ההתבגרות שלו היה לפני ייהנה מחזרה משעשעת לתרבות שאולי צפה בה מהצד, ומי שהתבגר אחרי – אתן/ם יותר מכולם חייבים לעצמכם צפייה בסרט המקסים הזה, שכל כך מלא ברוח התקופה של שנייה-לפני-שהגעתם.

Author: חמוטל סונג

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *