אופנה לייף סטייל | אוכל

מעבר לשיא

הרבה אנשים חשובים כילו את זמנם בניסיון להגדיר את האמת ומרכיביה, אבל אין זה משנה כלל, כי בסופו של דבר החלוקה היא כזאת – יש את אלו שלא מסוגלים לשמוע אותה ויש כאלו שדבקים בה אבל לא יצליחו לשכנע אף אחד. שתי הקבוצות נותנות לה, לאמת, פרשנויות משלהם. למשל: אני לא בנוי לקשר – הוא מנסה לראות אם אני רצינית לגביו. טבעוני שלא מצייט לחוקי מגדר – שמלאני גיי. אין לי סמרטפון – היפסר. משורר מחאה – מזרחי. אני רוצה לדאוג לך – סוטה מין. שמנת? – אני נראית חיונית.

קליניק/ MAC/ ETAM/ סבון של פעם/ WOW/ אסתי לאודר/ Minus 417 Cosmetics
קליניק/ MAC/ ETAM/ סבון של פעם/ WOW/ אסתי לאודר/ Minus 417 Cosmetics

מה שמביא אותי לאחד מערבי החג האחרונים בחיק משפחתי, אחי הבכור קיבל את פני בברכת ׳וואו העילת במשקל? מה נהיה ממך?׳. רציתי לומר שזאת חצאית כזאת עם גומי ושהחולצה אובר סייז ושלמעשה אפילו רזיתי אבל פייר, הוא צדק. מיד פניתי לברר מה הבעיה, הרי לא שיניתי את הרגלי האכילה שלי. זה בטח התרופות אמרתי לעצמי תוך כדי שאני מסמסת לדוקטור שוורצמן. ׳אביה, לא יכול להיות, כדורים לא גורמים להשמנה, בטח לא אחרי שנה׳. אבל אני טבעונית, התזונה שלי מאוזנת, אין לי עניין במתוקים, אפילו שכחתי איך נראית פחמימה, צרכתי רק קלוריות שליליות. אולי זה הגיל? אולי זה בכל זאת סקסי? ׳את נראית נהדר׳, ריפדו אותי המחזרים אבל נפשי לא ידעה מנוחה. למען הסר ספק מדובר בכמה קילוגרמים, לא שינוי קיצוני, אבל מה אם זאת רק ההתחלה? אבוי. אחרי שבחנתי את כל האספקטים הבנתי שהגיע הזמן ללכת לחדר כושר. נרשמתי לג׳ימי בדיזינגוף סנטר, הכל כלול, כן, גם הבריכה, למרות שעם השנים למדתי רק לטבוע, אבל בסטייל. קבעתי פגישת יעוץ והגעתי עם כל הניירת והמגבלות. קיבלה אותי בחורה חטובה שהציגה את עצמה וגם שם משפחתה במקרה בן דוד.

בקרוב אצלי/ לה-קוק ספורטיף/ צילום יח''צ
בקרוב אצלי/ לה-קוק ספורטיף/ צילום יח"צ

'אולי אנחנו אחיות?'

'אני לא חושבתֿ. בואי, תחליפי לבגדי ספורט?׳.

'לא הבאתי, זה רק לצורך תחקיר.'

׳אבל את צריכה לנסות את המכשירים׳.

'היום הספורט היה להגיע לכאן. ניסיתי לא לאבד הכרה על הדלפק.'

׳מה את רוצה להשיג?׳.

'הייתי מעוניינת להצטמצם.'

׳ריקוד על עמוד?׳.

'מה? לא תודה.'

'סליחה?'

'לא, לא, אסור לי, אני אחרי לידה.'

'הא, מזל טוב, מתי ילדת?'

'לפני 14 שנה.'

׳אני מבינה, אז בואי נתחיל בזה שתשקלי׳.

'זה הכרחי?'

׳אני חוששת שכן, זה לכרטיס מעקב׳

'לא בטוח שכדאי, אני טיפוס חרדתי וגם ככה מרגישה נרדפת.'

׳אל תדאגי׳

'וואו, אני ממש כבדה, אבל שרירים שוקלים יותר משומן, את יודעת את זה?'

׳אולי תתחיל בפלדנקרייסט ופילאטיס, הליכון חצי שעה, שלוש פעמים בשבוע ועוד חודש נראה׳.

'זאת נשמעת לי כמו תוכנית חייכתי לבחורה הכה חטובה ואמרתי בלב – נראה אותך אחרי לידות.'

IMG_2465
היום הראשון ב'ג׳ימי'. עליתי לקומה השנייה, נחתי בפינת הישיבה שבמעבר, אני חייבת לעבוד על סיבולת הלב ריאה שלי. משם חלפתי על פני הבריכה ללוקרים, החלפתי בגדים ומה רואות עיני? לא איזה דוש קז׳ואל אלא פינת איפור שמשודרגת במייבשי שיער, במקלחות, סאונה (סליחה, אם יושבים מספיק זמן מזיעים את המשקל העודף?) והמון נשים מטופחות שהביאו את כל הטואלט למכון, כן גם מברשת לפאן. אבל חכו, חכו, הלוקר שלי יהיה הכי מדוגם וכבר דמיינתי את כל מלאי הגודיס שלי עובר דירה, הפצות ללוקר מספר 13, תודה. אני חייבת, מאוד מעוניינת אפילו בבגד ים, אלמד שחייה צורנית, יש כאן גם מקומות ישיבה, נוף נהדר לכל החטובים (דקורציה? עם פיגורה כזאת אין להם הצדקה להסתובב שם) אפשר לנהל כאן פגישות בחסות החשכה, לצוף. למה אף אחד לא סיפר לי שחדר כושר זה פאן, מלבד המאמץ הגופני.  עליתי על ההליכון בדיוק שהתחיל סרט עם מישל פייפר שרואה איזו רוח רפאים ובעלה הריסון פורד שלא כיף איתו וידעתי שנדונתי ללכת עכשיו עד סופו. מעכשיו, החלטתי, גם אבדוק כל שבוע איזה תוכניות או סרטים יש ל׳יס׳ להציע מאחר ושנה אני במלחמות איתם על איזה ממיר אבוד והם לא מוכנים לחבר אותי חזרה. הרגשתי כבר ניצחון גדול ומיד רזיתי

כתבות נוספים עבורך