'מפות לכוכבים' – למעריצי קרוננברג

Spread the love

אביה: אז החדש של קרוננברג בעצם הוא רפרנס ל'איש חשוב מאוד'. נורית: כמו שג'וליאן מור דומה ליהודה לוי. אביה: בקווים כללים. נורית: אני לא אהבתי את 'מפות לכוכבים' אז אולי זאת לא השוואה טובה. אביה: אבל ראית את – איש חשוב מאוד? נורית: הלו, אני בפסטיבל עכשיו בוונציה, את יכולה לרדת ממני עם האובססיה החדשה שלך על יהודה לוי? אביה: אני רק רוצה אותו ללהק אותו. הלו? הלו?

סצנה פותחת: הוליווד. אל תוך לימוזינה הנהוגה בידי בחור יפיפה נכנסת השחקנית מיה ווסיקובסקה ומבקשת לראות בתים של כוכבים. 'אתה מסיע הרבה כוכבים?' שואלת מיה. 'פעם הסעתי את אל גור, האיש הכי מפורסם' עונה הצעיר. 'אתה שחקן?'. 'אני תסריטאי ולפעמים גם שחקן'. 'אני מכירה את קרי פישר' אומרת לו מיה, 'נפגשנו בטוויטר, אני עוזרת לה לכתוב את הספר שלה שבטח יהפוך לסרט ב- HBO' – ככה זה בעיר הכוכבים. קרוננברג, הבמאי הידוע, שבין סרטיו: 'קוסמופוליס' ,'סימנים של כבוד' ו'היסטוריה של אלימות' יוצא למסכים עם סרטו החדש – 'מפות לכוכבים' שחגג את בכורתו בפסטיבל קאן האחרון. הקאסט יוצא דופן כולל את ג'וליאן מור (שזכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל קאן על משחקה בסרט), רוברט פטינסון, מיה ווסיקובסקה וג'ון קיוזאק, כשהחוט המקשר בין כולם היא – לוס אנג'לס.

maps_to_the_stars_ver4_xlg

הסרט הוא סיור נוצץ בין בתיהם של כוכבי הוליווד, אלו שיעשו הכל בשביל להפוך לכאלה ואלו שהיו כאלה ונלחמים להיאחז בתואר. בין כוכב נוער צעיר שמתמודד עם הפרסום בדרכים לא בריאות, לשחקנית, בת ארבעים פלוס, שנאבקת עם רוחות מהעבר, דרך נהג לימוזינה שרק רוצה להצליח, לפסיכיאטר שמעניק סשנים טיפוליים יוצאי דופן ובתו אגטה ששרפה את הבית וכמעט את אחיה. אלו הדמויות האקסצנטריות שמאכלסות, כביכול, את לוס אנג'לס כעיר הסרטים. כך נחשפת הוליווד המודרנית בשיאה – זוהרת, עלובה ומסוכנת. כפי שהוא, 'מפות לכוכבים', מפשיט את עצמו לאט, עד עפר. מרעיף רוב תשומת לב על בצועיה יוצאי הדופן של ג'וליאן מור. השחקנית דוחפת את הגבולות לאקסטרים הכי קיצוני.

נראה שקרוננברג לא הלך אף פעם בדרך הקונבנציונלית ובטח לא על מנת למצוא חן בעיני המבקרים. הפעם הוא הגזים ונסחף אחרי התסריט של ואגנר שהולך אחרי מטרות קלות: ילדי שחקנים, סיינטולוגיה, תוכניות גמילה בסגנון דלת מסתובבת, עידן חדש ופסוודו רוחניות. עם כל הכבוד לעבודה המשולבת של שניהם יש חסר גדול בסרט הנוכחי. כל האנשים בסרט הם אנשים שבורים, חיים תחת זהות בדויה ומשגשגים תוך רמייה בעיר הסרטים שמאפשרת את החיים הבלתי אפשריים. זה לא כאילו קרוננברג מושך את אגרופיו. הוא פשוט לא מצליח להנחית אותם במקום הכואב. פרובוקציות לא חסרות בסרט כמו סצנת סקס משולשת וברביקיו מופרע על שפת הבריכה והסלבריטאים המוצגים בשיא עליבותם. תוך כדי הצפייה אני מגלה חוסר סובלנות לאקסצנטריות שמצליחה לנתק אותי רגשית. אני לא יודעת אם זאת הייתה כוונתו של קרוננברג אבל איבדתי את הסבלנות להתמודד עם סמלים ודימויים דוחים. 'מפות לכוכבים' הוא סרט שטוח, משעמם, לא אסתטי ואין בו שום דבר על מה ולמה לוס אנג'לס כל כך מעוררת. לא זו של העשירים ולא זו של העניים, גם לא על עירם של החולמים השבורים. משונה מאד שכל מה שנותר בסרטו של קרוננברג על לוס אנג'לס והקולנוע האמריקאי הוא מקום של ידע חולף ללא פנטזיה וללא מוניטין. קרוננברג הגזים בתאורים הפלסטיים הלא אמינים, בשחקנים הלא אמינים ובג'וליאן מור שהגזימה במשחק בלתי נסבל של נארוטיות. איבדתי עניין. 'מפות לכוכבים' הוא לא סרט נורא. זה לא הסרט הכי גרוע שקרוננברג אי פעם עשה. אבל זו אכזבה די מוחצת. במילים פשוטות סרט שאפשר גם לוותר עליו.

'מפות לכוכבים', עכשיו בבתי הקולנוע 'לב' ברחבי הארץ.

Author: נורית קידר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *