ספרים | מירה הכי הכי

הרומן האוטוביוגרפי ׳מירה הכי הכי׳ מתאר בשפה רצינית ומחויכת את המתרחש ערב הקמת המדינה, בו כותבת מירה, שטרם נולדה, לאחותה מירה, שכבר איננה

 

ערב הקמת המדינה כותבת מירה שטרם נולדה לאחותה מירה שכבר איננה, ״זה היה או אני או את, והפור נפל עליי, ושתינו הכי הכי״. הרומן מתאר מסע מלא געגוע המבקש להתפענח. כמו צל מלווה מירה ההיא את מירה שכאן. צמודה אליה בחשאי ולא מרפה מסיפור חייה. אביהן הוא זה שקרא להן באותו שם, חיבר בינהן לתמיד. מירה חרמוני-לוין יוצאת במסע רווי געגוע ל"מירה" שנולדה כאן בארץ ישראל, באור השמש החזקה ולמירה האחרת שנותרה "שם". הרומן מבקש למצוא זהות חדשה, במקום שבו מייחלים כולם להתחלה חדשה, נושאים את עיניהם לאופק רחוק, שיש בו הבטחה חדשה לטוב. אבל העבר החמקמק מתעתע, מותיר את עקבותיו בנפש הגיבורה ומשנה ללא הרף את תמונת חייה הנרקמת שוב ושוב. בארץ של ניכור, עקירות ופליטות, שבה איש אינו שייך, שלל דמויות, מקומות וזמנים, מופיעים כמו בקליידוסקופ ועורכים מחזות מרגשים לעיני הקורא ההולך ומבין: אפשר לנצח את תהום האופל של המוות.

מירה חרמוני-לוין | ספר
מירה חרמוני-לוין | מסע רווי געגוע

חרמוני-לוין בעלת תואר דוקטורט בלימודי ביוכימה, נטשה את התחום מיד לאחר קבלת הדוקטורט "אמי אמרה לי כשקיבלתי את התעודה – "עכשיו כשיש לך תעודה תוכלי להתפנות לציור". ציוריה הראשונים הציגו ילדה בודדת, ולעיתים שתי ילדות בשמלות לבנות, דומות אחת לשנייה, שממתינו למשהו ומישהו. בעקבות הציורים הללו הבינה חרמוני-לוין, שלמרות שמעולם לא ראתה עצמה כדור שני לשואה, ומעולם לא התמקדה בחייה של מירה הראשונה, היא חלק ממנה, מעיצוב דמותה וציוריה. אלו אפשרו לה לפתוח במסע דמיוני אחר אחותה השנייה, תהליך שבסופו הוביל לכתיבת הספר. 

הוצאת סטימצקי | 69 ש״ח