פרה פרה

Spread the love

נשבענו לכתבתנו לענייני מזון וכל מה שאתם לא מבינים בין השורות, שירלי סומק, שלא נכתוב שום דבר נורא על כך שהיא אוכלת מזון שהיו לו קרובי משפחה. אבל מה למדנו עליה ושאינו קשור לדבר שמת לה על הצלחת – זה שהיא משתמשת, ככל הצעירים, בצמד המילים – יש מצב, שהיא שמחה ואופטימית, מאבדת שליטה, אוהבת טכניקות של בישול מולקולרי, דמיון מודרך, היא יודעת מה זה מערכת ייחוס ויש לה גם מנורת פרווה בראש.

אני בחורה שמחה ואופטימית בסך הכל, אבל יש מצב אחד שבו עדיף לא להיות בקרבתי, ואפילו לא ליצור קשר עין- כשאני רעבה. אוכל הוא אחת האהבות הגדולות, ובחוסרו אני מאבדת שליטה. זה לא משנה שאני מודעת לזה, חברים שלי יודעים שכשמגיעה נקודת המפנה כדאי מאוד שמישהו יוציא משהו אכיל מאיפשהו, כי כך או אחרת תהיה נגיסה.

צילום יחצ (1)

הייתי על הגבול של לקחת ביס מא', שותפי לארוחה במסעדת Meat & Wine בהרצליה פיתוח, כי אכלתי בעיקר קש באותו יום. צחקנו על זה שהביקורת תהיה טובה ביחס הפוך לזמן שייקח להביא את המנות.

צילום יחצ (2)

מנות הפתיחה באמת לא איחרו לבוא. הוגשה לנו מנה של סלמון מעושן פרוס, צבוע בוורוד סלק בחלקו העליון עם סלט ירוק קטן. מנה יפה וטעימה. מנה נוספת הייתה פטריות מוקפצות בטריאקי עם תרד ושום, שהייתה מעט טריאקית מדי בעיני, והזכירה לי מנת חתונות. בנוסף הוגשה מנת קרפצ'יו פילה בקר שהייתה טעימה חוץ מהעובדה שהיה חסר בה פרמזן. וזה הרגע אולי לציין שמדובר במסעדה כשרה. אבל על הפרמזן פיצה 'קוויאר בלסמי', שזה חומץ בלסמי
שבאמצעות עזרי בישול מולקולרי הפך למין כדורים קטנים על הקרפצ'יו שגם תרמו ליופי המנה וגם הוסיפו טעם נהדר.

צילום יחצ (28)

בישול מולקולרי הוא ענף מדעי גדול שבעצם חוקר את הכימיה של הבישול. זה מעניין מאוד וגם חשוב- לדעת באיזו טמפרטורה צריך לבשל ביצה כדי שתהיה חצי קשה, או מה היחס של שומן-חלבון-סוכר כדי שהעוגה תהיה אוורירית וקלילה. אני גם אוהבת את ההפתעה שטכניקות של בישול מולקולרי יוצרות, דוגמת הקוויאר הבלסמי, גם אם זה קצת גימיקי. תארו לעצמכם קציפת שומר עם ג'לי עגבניות. עכשיו תסגרו את הפה ותמשיכו לקרוא.

צילום יחצ (33)

ובחזרה – היה נעים לשבת במסעדה מלאה, ועדיין לדבר וליהנות באופן אינטימי לחלוטין. המוזיקה לעומת זאת הייתה קצת מוזרה- פלייליסט של שירים ישראליים (הראל סקעת ואהוד בנאי) שלא כל כך התאימו לאווירה. אבל מששאלנו את המלצרית התברר שזה לגמרי מקרי. כמה תל אביבי מצידנו לחשוב שמדובר באיזו אג'נדה של המקום.

צילום יחצ (37)

ומה עם ה – wine אתם שואלים? שתינו יין אדום קברנה-מרלו מיקב תניא, שהחליק מצוין עם האוכל. למנות עיקריות קיבלנו ספריבס עגל חלב, הצלויים על הגריל עם רוטב הבית שמשום מה לא היו מוצלחים כפי שדמיינו אותם. לעומת זאת אנטריקוט אנגוס שהוגש לנו היה עשוי באופן מושלם, והיה טעים. לאוהבי התוספות, מנת השעועית הירוקה הייתה מאוד טובה, וכך גם טבעות הבצל.
בשלב הזה כבר הייתי מספיק שבעה כדי להגיד שמנות הקינוח הגיעו מהר מדי. מוס השוקולד עם השוקולד המריר המומס מעליו היה נחמד, וכך גם פרפה החלבה המוגש על שערות קדאיף. אי אפשר להגיד שכבתה מנורת הפרווה בראש.

צילום יחצ

סך הכל, אני מרגישה שצריך לחשוב על המסעדה במערכת הייחוס המתאימה. עבור מסעדת בשרים כשרה, מדובר במסעדה סימפטית בהחלט. במערכת הייחוס של עלות מול תמורה, היא גבוהה מאוד בסקאלת העלות ולא מספיק גבוהה בעיני בתמורה. אני, בכל אופן, במערכת ייחוס שבעה. לפחות לזמן הקרוב.

צילום יחצ (7)

Meat and Wine/שנקר /16 הרצליה פיתוח.

Author: שירלי סומק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *