קולנוע קווירי

Spread the love

הקהילה עברה גלגולים רבים בקולנוע ולקח זמן די רב עד שהגיעה ללב המיינסטרים, ולאחד מהנושאים החמים ביותר שמעלים, כיום, את סיכוייו של פיצ'ר לזכות בפרסים וחשיפה. מצד אחד נישה זו, של דרמות רציניות, השאירו את הגיבורים הרחק מז'אנרים רבים. כגון סרטי פעולה והטמיעה דמות סטריאוטיפית בנישות אחרות כמו החבר הטוב בקומדיות הרומנטיות. אך מצד שני, ההימצאות המאסיבית בסרטי דרמה מבטיחה טיפול מעניין יותר, לפחות על פי רוב, בנושאים של מגדר ומיניות. מצד שלישי אולי הגיע הזמן שכל גיבורי וגיבורות העל עם תלבושות הלייקרה הצמודות יצאו כבר מהארון. היינו שמחות לראות חייזרים הומואים, שרירנים גייז מסוקסים שנלחמים בהם עם פאם פטאל לסביות שמנסות להפיל אותם בפח. ועד חזון אחרית הימים הזה, לצערנו, כדי לחזות בגייז בנויים לתלפיות, בסצנות פעולה, נצטרך להמשיך לראות פורנו והרבה מזה. בינתיים נמנה כמה מהסרטים האהובים עלינו שעוסקים בנושאי מגדר.

תמונה קולנוע

חבצלות מים

זהו סיפור התבגרות של כמה נערות שנפגשות בבריכת שחייה כאשר הן בנבחרת שחייה צורנית. אך כמו כל סרט צרפתי, לא היינו רוצות להצטרך לכתוב את התקציר או להסביר למישהו אחר על מה הוא. לו היינו מבקרות קולנוע אולי היינו כותבות עליו שהוא הגרסה הלסבית ל – 300 המלקות של טריפו, אבל במובן הטוב. זהו כאמור סרט על טקסי מעבר, הדרמה של להתבגר, על אהבה וחברות, התאהבויות ראשונות, משחקי שליטה ושאר כאבי גדילה. הוא מינימליסטי, בעל קצב פנימי או איטי במילים אחרות ובעיקר הצילום בו יפיפה.

 

נשיקת אשת העכביש

זהו אחד מהסרטים המרגשים והרומנטיים ביותר שנעשו אי פעם. שני אסירים יושבים בכלא ברזילאי. האחד הוא אסיר פוליטי שנעצר בגלל פעילות מחתרתית, השני בגלל נטיותיו המיניות. יש גם סיפור בתוך סיפור, שנובע מהניסיונות של הבחור הגיי לעזור לפעיל להחזיק מעמד, יש בגידה ונאמנות וסכנה ואהבה עצובה. המשחק בסרט של שתי הדמויות שמגולמות על ידי ויליאם הארט וראול ג'וליה ז"ל מופתי. אפשר באותה נשימה להזכיר סרט נפלא נוסף, ומוכר יותר בשם 'משחק הדמעות' של ניל ג'ורדן. גם כאן יש סיפור פוליטי שכולל אנשים בכלא וגם הוא קשור לבגידה, חמלה וניצול. אך בעיקר יש בו את פורסט וויטיקר. אם היינו בעלות בית קולנוע היינו מקרינות אותם אחד אחרי השני.

 

בנים אינם בוכים

למי שלא ראתה את הסרט, אנו ממליצות בחום לא לראות אותו. קורים בו דברים איומים באמת והוא לא חוסך בקושי במובן הזה שהוא לא מתבייש לנצל את השילוב של ראליזם ברוטלי יחד עם חירות אמנותית מייסרת. מי שכן ראתה, לעומת זאת, זוכרת אותו ודאי כסרט שהרגיש חשוב. אין כמו מנה גדושה של סבל כדי לעזור לעורר קטרזיס. או תיעוב כלפי העולם. אחד מהשניים. הילרי סוונק משחקת שם מאוד יפה טרנסג'נדרית שמתחזה לגבר תוך כדי הסתרה של הזהות שלה. ניסיון זה עולה לה בהכל, אבל כמובן שליבינו תמיד היה עם קלואי סביני ששיחקה טרנסג'נדר בסדרה המדהימה 'לפגוע ולהחטיא'.

 

הדוויג והשארית העצבנית

זהו סרט קאלט שיש בתוכו טרנסג'נדר שעבר ניתוח כושל לשינוי מין, חייל אמריקאי, להקת רוק, פילוסופיה יוונית קלאסית, נפילת חומת ברלין ועוד כל מיני דמויות שוליים. הכל מאוד אופראי. היוצר, ג'ון קמרון מיטשל הוא סוג של גאון. מיטשל גם ביים את הסרט הנפלא 'שורטבאס'. הפס קול של שני הסרטים לא פחות ממדהים. זוהי יצירה בעלת הגיון ונרטיב שונים מהמקובל במובנים מסוימים. היצירה הקולנועית מבוססת על מחזמר שהוצג באוף ברודווי ונכתב גם הוא על ידי מיטשל המחונן. כל מי שאי פעם רצתה או רצה למצוא חגיגה של צבעוניות שונה ימצא אותה בסרט הזה, והרבה יותר. לו היינו סנוביות היינו אומרות שזו הגרסה המוצלחת ל'פרסיליה מלכת המדבר'.

 

לפני שהלילה יורד

לצייר והבמאי ג'וליאן שנאבל יש איזשהו עניין עם ביוגרפיות קולנועיות. הוא ביים את הסרט על הצייר בסקיאט, עשה עיבוד קולנועי לאוטוביוגרפיה 'הפרפר ופעמון הצלילה' ועוד סרט על לו ריד. בצורה מפתיעה, כל אחד מהסרטים האלו נראה שונה לחלוטין, כאילו והמשימה להיכנס דרך עיניו של מישהו אחר ולהסתכל על העולם צלחה. במקרה של הסרט הזה מדובר על המשורר והסופר ריאנלדו ארנאס שחי בקובה בתקופת המהפכה של קסטרו, ונאלץ בשלב מסוים להימלט מהרדיפה ולחיות כגולה בארצות הברית. יש שם את מהלך ההיסטוריה, והשינוי המהיר ביחס להומוסקסואליות. יש ראליזם פנטסטי שמגולם בניסיון הבריחה, יש ציטוטים מעבודתו המופלאה של ארנאס, את חוויאר ברדם בתפקיד ראשי ואת ג'וני דאפ כדראג קווין. מה עוד אפשר לבקש?

 

ראיון עם הערפד

זהו סרט על משפחה חד מינית שמאמצת ילדה. באמת. יש את טום קרוז שהוא מתאהב בבראד פיט והופך אותו לערפד. בראד לא הכי מרוצה מהעניין ומגלה כל מיני סימנים של רגשות אשם בנוגע לזהות החדשה שלו. כדי לשכנע אותו להישאר ולא לעזוב הוא עוזר לו לאמץ ילדה קטנה וחמודה. אך זה לא עובד ובראד ממשיך הלאה. טום קרוז לא מוכן לקבל את העובדה שאהובו עזב והוא רודף אחריו ברחבי אירופה ולאורך עשורים שונים. יש גם ספר, אבל שם אין את בראד וטום. זהו גם אחד מהסרטים המוצלחים יותר בסוגה זו. הוא שמאלצי, במובן הטוב של המילה. יש בו גברים חתיכים שנושכים אחד את השני בצוואר. ביים אותו ניל ג'ורדן שעשה גם את 'משחק הדמעות' המושלם.

 

פביולוס או בלעז Fabulous – the story of queer cinema

אוקיי, הבנו, יש אנשים חכמים יותר מאיתנו שמבינים בקולנוע. זוהי יצירה דוקומנטרית מהנה שמגוללת את סיפורו של הקולנוע הקווירי לאורך השנים. יש שם רפרנסים ליצירות חתרניות של קנת אנגר ואת סיפורם של שוברי קופות כמו 'הר ברוקבק'. אפשר למצוא שם דיון על יצירותיו במרהיבות של ג'ון ווטרס לצד סרטים כמו 'פילדלפיה' בכיכובו של טום הנקס. זוהי גם הזדמנות לקבל תמונה רחבה לגבי יצירות שנעשו על ידי, או שמככבים בהם דמויות להטב"יות.

קרדיט: אימג'ים מורן ויקטוריה סבאג

Author: אביה בן דוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *