שולפת מהשרוול

Spread the love

היא זכתה לאחרונה בפרס אנדי היוקרתי לאומנות עכשווית 2013 ובימים אלו מוצגת תערוכתה ‘שרוולים’ במוזיאון תל אביב לאמנות. ראיון עם מעצבת הטקסטיל, גלי כנעני.

גלי כנעני

בתערוכה של גלי כנעני, ‘שרוולים’, המוצגת בימים אלו ב’מוזיאון תל אביב לאמנות’, יוצרת האמנית מקראה חדשה של אריגה – חלקי בגדים מיד שנייה שפורקו, נפרמו והורכבו מחדש מייצרים יצורי כלאיים טקסטילים, במצב של בין לבין. יחד עם זאת, מערערת את ההבחנה הדיכוטומית בין הדגם לשבירתו, בין תעשייה למלאכה, בין בגד לאריג. כנעני, מעצבת טקסטיל, ילידת 1968, בוגרת המחלקה לעיצוב טקסטיל ב’שנקר’ ולימודים מתקדמים בעיצוב טקסטיל בקולג’ לאמנות ועיצוב ‘Kanazawa’,שביפן. כיום היא מרצה במחלקה לעיצוב טקסטיל ב’שנקר’ ובמחלקה לצורפות ואפנה ב’בצלאצל’ .

sleeves

התערוכה הנוכחית היא פיתוח והרחבה של עבודות שהוצגו בתערוכת היחיד הקודמת שלה ב’גלריה פריסקופ’ (OSLO XXL – מרץ 2012). בשתי התערוכות נקודת המוצא היא בגדים, שאספה מחנויות יד שנייה. בזו הקודמת בחרה בכל פעם מקטע מתוך בגד, חלק שיש בו פרט שניתן לזיהוי כמו לולאה, כפתור, צווארון וכו’ ואילו הפעם היא כבר משתמשת בבגד כולו או בחלקי גיזרה שלמים.

tik-tak

בתערוכה מוצגות עבודות ארוגות קטנות וגדולות, תחת זכוכית, של חלקי בגדי שונים אשר נוצרו על נול ידני, בעמלנות וסבלנות אין קץ. אנשי תעשיית הטקסטיל בארץ היו פעורי פה כשצפו בעבודות המורכבות וגם אנוכי, להבין ולהכיר את התהליך ולבחון את התוצאה הסופית גרמו לי להערכה.

white collar

ספרי על תהליך העבודה על התערוכה?

‘העיסוק בפירוק והרכבה מלווה אותי כבר מפרויקט הגמר שלי ב’שנקר’ – חקירה של מבנה האריג, חשיפת שלד הבד, תהליכים של בלייה – בכל אלה עסקתי לאורך השנים. בשתי התערוכות האחרונות המחקר מתמקד בבגדים ובבדים מהם הם עשויים. תהליך העבודה מתחיל תמיד בבחירת הבגד, כאשר הבד הוא הדבר המשמעותי ביותר. לפני שאני מתחילה בפירוק, הבגד מצולם בשלמותו ואז מתחילה הפרימה: תחילה התפרים ואחר כך הבד עצמו. חוטי השתי או הערב מוצאים, חוט אחרי חוט, עד נקודה מסוימת עליה אני מחליטה תוך כדי עבודה’.

ג'ינס

החוטים מהן מורכב האריג מייצרים יחד דימוי. דוגמה טובה לכך הן העבודות הארוגות בעלות ההדפס. ההדפס המקורי נפרם ונוצר מחדש בהתערבותה של כנעני.

גלי כנעני חולצת. פסים.צילום רוני כנעני

‘בשלב הבא אני אורגת מחדש ומשתמשת בחוטים שנותרו כחוטי ערב הנארגים אל שתי חדש שמושחל על הנול שלי. ישנן עבודות בהן אני מדפיסה לפני האריגה (בדפוס דיגיטלי) על חוטי השתי את הדימוי של הבגד השלם, והבגד המפורק בעצם נארג מחדש אל תוך הדימוי של עצמו’.

גלי כנעני, שרוולים, כותנה נחושת

בתערוכה הנוכחית, כנעני, מפנה זרקור דווקא אל בדים פשוטים והיומיומיים וההבנה שגם בהם יש המון איכויות, ידע ותרבות. כנעני נותנת לצופה להבין שגם לאחר פירוק הבד לגורמים הרבה מהאינפורמציה עדיין נשארת כל חוט נושא עימו את המידע לגבי הגזרה, הצבע והדוגמה.

גלי כנעני. פרט מתהליך. צילום- רוני כנעני.

‘עניינו אותי היחס בין עבודת המכונה (כל הבדים יוצרו באופן תעשייתי) לבין עבודת היד. והאתגר שבלהעביר משהו מהדברים המופלאים שקורים בתהליך העבודה, אותם רק אני רואה, אל האובייקטים הסופיים ואל הצופה’ מוסיפה כנעני.
אחת העבודות המרתקות המוצגות בתערוכה, היא ג’ינס, שאינו ארוג אלא מלובד על משטח של סיבי צמר, כך שבתהליך הליבוד הסיבים משתרגים מעל ומתחת לחוטים של הג’ינס והכל הופך ליריעה אחת.

חולצה ירקרקה

השם, ‘שרוולים’ ניתן לתערוכה למרות שממש לא כל העבודות עשויות מאלו. אחת העבודות המשמעותיות בתערוכה הקודמת הייתה של שני שרוולים מחולצות שונות ארוגים אחד אל תוך השני והיא היוותה מעין חוליה מקשרת בין שתי התערוכות. בזו הנוכחית מספר עבודות אכן עשויות משרוולים וגם באילו שלא הוא נוכח בהעדרו. זה בעיניה, אחד החלקים היותר מעניינים בגזרה של בגד’.
עבור כנעני זוהי תחילתה של שנה מרגשת במיוחד: תערוכת יחיד ראשונה ובנוסף זכייה בפרס אנדי היוקרתי לשנת 2013. לפני שנתיים זכה בפרס צורי גואטה, גם הוא מעצב טקסטיל ובן כיתתה של כנעני מימי שנקר.

על שאלתי איך היא רואה את התפתחות הטקסטיל בארץ היא עונה:

‘התחום נמצא כיום בתהליך של טרנספורמציה וחיפוש דרך. אנחנו נמצאים ברגע של שינוי צורה מאוד משמעותי. בתקופה שלי היינו מאוד מכוונים לתעשייה. היו מפעלים ובכל מפעל היה סטודיו של מעצבים. בשכבה שלי אין הרבה כאלה שפועלים לבד במסגרת עצמאית. הדור שמסיים כעת את לימודיו יהיה זה שיצטרך להביא את השינוי וזאת נראית לי תקופה מאוד מעניינת’.
מולי עמדה יוצרת בעלת כישרון עז, מצד אחד מעצבת טקסטיל המועדת לעולם הדיגיטלי ולכל מה שמתרחש בחוץ, ומאידך גיסא מבקשת עדיין לשמר את מסורת הטקסטיל, לחקור ולהבין תרבויות שונות בעולם ולהביא את מלאכת היד לקדמת הבמה תוך כדי יצירה.

חולצה ירקרקה

מה הלאה?

‘במהלך העבודה עלו המון רעיונות לכיווני עבודה נוספים ועכשיו אחרי מנוחה קצרה אני מקווה להתחיל לעבוד עליהם. אחד מהם הוא להחזיר את הבגדים המפורקים לתפקד כבגדים. נראה לאן זה ילך’.

תהליך אריגה

גלי כנעני/’שרוולים’/ מוזיאון תל-אביב לאמנות/שד’ שאול המלך 27/תל-אביב/נעילה ב -14 בדצמבר 2013.

תמונות/ רוני כנעני

Author: דניאל אסייג

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *