שיש קולר מדווח מפסטיבל הסרטים ה-67  | ברלין

Spread the love

המסיבה של שמעון     

במסגרת שיקום הריסות ארצם, לאחר מלחמת העולם השנייה, החליטו הגרמנים להכניס קצת זוהר ושיק לבירתם ברלין והמה יותר מזמין ומכובד מפסטיבל  סרטים  בינלאומי, הם עשו זאת, מן הסתם, מתוך מחשבה שגם המנצחים במלחמה יגיעו עם סרטיהם אל גיא ההריגה, אולי כדי לשמוח לאיד אבל גם כדי לזכות, ׳על הדרך׳, בפסלון המוזהב של, איך לא? – ׳דב׳. כי, כידוע, סמלה ושמה של ברלין נובעים מזמן שהאזור כולו שרץ, בימים הקדומים, בעשרות אלפי  דובים. 

 

 עברו כבר 67 שנים, מאז נוהלה העיר על ידי צבא המעצמות הכובשות והפסטיבל הכניס אור וזוהר לאווירה האפורה המדכדכת של הבירה הגרמנית הכבושה. כשנפלה החומה שהוקמה על ידי הקומוניסטים, כאילו צונאמי גועש וקוצף שטף את העיר. מאז אלפי סרטים, אלפי כוכבים ובמאים  מכל רחבי תבל מציפים את העיר  מדי שנה והופכים את הפסטיבל הברלינאי לשני בחשיבותו מבין פסטיבלי הסרטים המובילים בעולם, מיד אחרי פסטיבל קאן המולך בריוויירה הצרפתית. לא פלא שבהשקעה כספית אסטרונומית של הממשלה, העירייה והמוסדות הרשמיים האחרים צמחה  וגדלה לה בברלין מפלצת קולנועית רבת ראשים, בדיוק כמו  שהגרמנים אוהבים. 

 

https://www.youtube.com/watch?v=grGt2FvDzqU&t=14s

ואכן מרוב עצים לא רואים את היער – מרוב מסגרות, תחרותיות ובלתי תחרותיות, חובב הקולנוע המקצוען, שלא לדבר על החובב, הולך לאיבוד כילד בחנות צעצועים אדירת-ממדים. השנה בחר מנהל האירוע הקולנועי , פרופסור דיטר קוסליק, הכל -יכול, בתסריטאי-במאי ההולנדי-הוליוודי פול וורהובן, אינסטינקט בסיסי, הספר  השחור והיא.  כ׳נשיא׳  שיעמוד בראש חבר השופטים הבינלאומי אשר יקבע מי ייקח הביתה הפסלון המוזהב של ה ׳דב׳ ומי יחזור לארצו בידיים ריקות. מה שברור שבישראל לא חייבים להכין בקבוקי וויסקי וחצוצרות לתקיעה מאחר ובתחרות הרשמית לא מצוי סרט תוצרת כחול-לבן וזאת כי וועדת הקבלה, בראשות פרופסור קוסליק, לא סברה כי בין הסרטים שהוצעו לה בשרשרת אינסופית, היה סרט אחד ברמה. אך אל דאגה  בעתיד  בטח נגלה, לפתע, כי סרט ישראלי, שהוצע לברלין ונדחה, זכה בפרס זניח, בפסטיבל  עוד יותר זניח, בארץ כלשהי, דבר שיודפס ויודגש באותיות ענק על גבי הפוסטרים של הסרט בתקווה כי יהיו צופים תמימים שיזדרזו לרכוש כרטיסים לסרט שחוץ מהם ותמימים שכמותם, איש לא שמע על יצירת הקולנוע המופתית אותה שיבח מבקר באחד מעיתוני הארץ, שהוא לא פחות ולא יותר אלא חברם האישי של הורי הבמאי. 

2017-Berlinale-poster-1-724x1024
דובים, הם בכל מקום

 

אך לפני שנסקור בפניכם סרטים כאלה או אחרים מהארסנל הברלינאי, שממילא חלק מהם לא יוקרנו בארץ, כן, גם אם הסרט יזכה ב׳דב הזהב׳  על הבימוי או המשחק הטובים ביותר, כי הוד רוממותם,  המפיצים, סבורים, לעתים בצדק רב, כי פרס לא הופך סרט משעמם להצלחה קופתית. אני חייב לציין כי במקביל לימי הפסטיבל, מתקיימת בברלין, מדי שנה בשנה, מסיבת יום ההולדת של שמעון עדן, או רולף, בשמו הגרמני – פלמ"חניק שמצא את המחר. אז למי שלא יודע מדובר  באחד הישראלים  העשירים ביותר בגרמניה מהראשונים שניצלו את נאורות המשטר הגרמני והעניקו מלגות כספיות נדיבות לילידי גרמניה, באם ישובו למולדתם. שמעון המוסיקאי החיפאי, מלון ׳עדן׳, חיפה, שהשתתף במלחמת השחרור ונפצע בקרב על הקסטל, חיפש את מזלו בעיר האורות, פאריס, שם הסתופף במחיצתם של  הסופר עמוס קינן ובמאי הקולנוע  מנחם גולן  עמם גר בחדר צר ומים לחץ. כמו בצוללת התחלפו החברים במיטה הצרה שבחדרם, תוך תיאום שעות הפעילות היומיות או הליליות של כל אחד מהם. כשנתקל שמעון, בעיתון גרמני, במודעה בעניין התגמול הממשלתי הגרמני לילידי גרמניה המשיך  מיד לברלין ובעזרת חברו, הצייר והפסל, יגאל תומרקין שיפץ מחסן והפך אותו למועדון שהיווה מקום עלייה המונית לרגל של צעירי ברלין. עדן  ראה כי טוב ופתח עוד 7 מועדונים ברחבי ברלין, כל אחד בעל סגנון אחר ולקהל שונה וכך הפך למלך חיי הלילה של ברלין שבמשך השנים צבר רכוש עצום ומספר צאצאים לא קטן. מאז עדן שלנו לא מפסיק להופיע בתקשורת, בעיקר בעניין נשים וחתיכות. לאחרונה פורסמו בהצלחה ספר אוטוביוגרפי וסרט דוקומנטרי מצליח על-אודות חייו, מעלליו וקורותיו. מסיבת יום ההולדת השנתית שלו היא שם דבר בברלין ובתקשורת המקומית וכידוע, שמעון מאד מאד לארג', במיוחד כשמדובר בנשים. לכל מסיבת יום הולדת שלו, הנערכת במסעדה מפוארת, לא שוכח שמעון להזמין את כל בני7וו שבעה במספר ואת בתו היחידה, אירית רמת-גנית, מקשריו עם פלמחניקי"ת כמוהו, שאותה הוא מכנה  בחיבה: זו אירית, בתי הבכורה, תוצרת  הפלמ"ח. השנה, לרגל הגיעו לגיל המכובד 87 ,הגיעו למסיבת יום ההולדת של שמעון כל חבריו וכל יוצאי חלציו עם אימהותיהם. ׳איך אתה מרגיש, שמעון?׳ שאלתי את חתן המסיבה. ׳כמו חדש׳ הייתה תשובתו האופיינית. המסיבה נמשכה עד אור הבוקר. מה יש להגיד תפס גן עדן.

 

קצת קשה להסתובב בימים אלה בחוץ, בברלין, מרב קור. לעיתים גם הגטקס העבים והמחממים ביותר לא עושים את העבודה. מה שבכל זאת מחמם את הלב הוא לראות בפעולה ישראלים המצליחים במלאכתם הקולנועית, בקנה מידה בינלאומי, נכנסים להתחמם במלון ופוגשים על בדני דימבורט שעל-אודותיו בטח לא שמעתם. בארץ היה דני יד ימינם של  אנשי הקולנוע, בני הדודים מנחם גולן ויורם גלובוס בחברת ההפקה וההפצה שלהם – ׳סרטי נח׳.  כאשר בני הדודים, גולן וגלובוס יצאו לקליפורניה כדי לנסות לכבוש את הוליווד הצטרף אליהם דימבורט עם רעייתו צביה ושלושת ילדיהם.  גם שם עסק בהפצת סרטי חברת ׳קנון׳ של בני הדודים לכל רחבי תבל. לאחרונה, כמנהל ההפצה של חברת ׳רד גרניט׳, הפיץ  דימבורט, בכל העולם, את סרטו של הבמאי מרטין סקורסיסה, ׳הזאב מוול סטריט׳, בכיכובו של ליאונרדו די קפריו. השנה, בברלין, אי-אפשר היה להיכנס לחדרו של דימבורט במלון הפאר בבעלות הערבית, ׳גראנד הייט׳, כי מרב קונים כמעט ולא נותר בסוויטה המפוארת מקום לנשום.  כל אחד מרוכשי הסרטים התדפק  וקיווה שלו ורק  לו ימכור דימבורט את הגירסה החדשה של ׳פאפיון׳, הפרפר׳. זוכרים את הסרט בכיכובם של דסטין הופמן וסטיב מקווין? הבריחה מאי השדים? אז כאמור כל המפיצים ברחבי תבל מתחננים בפני דימבורט, הישראלי מגבעתיים, שימכור להם את הסרט – ׳מה לעשות, חבל שאני לא יכול למכור סרט לשני מפיצים בטריטוריה אחת,. גיחך דני דימבורט בשביעות רצון. תפס הוליווד.

הבמאי הספרדי, פארננדו טרואבה, עשה סרט בשם ׳מלכת ספרד׳, בכיכובה של פנלופה קארוז. אכזבה גדולה נגרמה לאנשי התקשורת הרבים שחיכו ל׳מלכה קרוז׳ שבשל לוח ההסרטה צפוף לא הגיעה לברלין ותחתה כ,׳פיצוי׳, קיבלו מלכה אחרת  הלא היא  קטרין דנב הנצחית והבלתי נמנעת המככבת בסרטו של הבמאי  מרטין פרובס שגם כתב וליהק  מולה קטרין אחרת : פרו. כל שהקהל יקבל שתי קטרינות  בכרטיס אחד. מדובר בסיפור על אודות אם חד-הורית ופלגשו לשעבר של אביה הנוחתת מן העבר. 'מדובר במפגש ענק של שתי נשים חזקות'. אומר הבמאי.

 

https://www.youtube.com/watch?v=iOhAyRNNDUw

 

'דזאנגו', למרות השם, אינו סרט נוסף של טרנטינו, מדובר בסיפור על מוסיקאי פריסאי בשם דזאנגו ריינהרט שפרט על גיטרה וניגן בעיקר מנגינות צועניות. הוא סבור שבשל הפופלריות לה זכה, לא יאונה לו רע על ידי הגרמנים הכובשים עד אשר קלגסי סוכנות התעמולה הנאצית דורשים שייצא לסיור הופעות לגרמניה, זאת כנגד המוסיקה השחורה, הגאז. אחד מאוהדיו מחביא אותו ואת אשתו ההריונית, בכפר ליד הגבול השוויצרי. שם הוא פוגש בצוענים רבים, אף הם במנוסה. הנאצים בעקבותיהם – זוהי דילמה של אמן אם או לא להשתמש באמנותו כקרדום לחפור בור. את הסרט ביים אטיין קומר שהפיק לפני כן 15 סרטם עלילתיים ושימש, בעברו, כעוזר-במאי לבמאים גדולים כאנדז'יי ז'ולאווסקי ומוריס פייאלה. בתפקיד דזאנגו ריינהרט משחק ראדה קאטב שהודה כי לפני הצילומים לא שמע על האמן המתלבט ובתפקיד רעייתו השחקנית היפהפייה סיסיל דה-פראנס.

סטיב מקווין ודסטין הופמן
סטיב מקווין ודסטין הופמן

 

והרי הודעה: הבמאי שמואל מעוז, שנעלם מהנוף המקומי, מאז זכה בפרס הגדול – 'אריה הזהב', על סרטו 'לבנון', בפסטיבל ונציה, 2009, התגלה במסיבת המשלחת הישראלית בברלין. מסתבר כי בימים אלה הוא מסיים בברלין את העבודות הטכניות על סרט חדש. לעמוס גיתאי אין משום מה סרט בפסטיבל אך בכל זאת מספרים שהוא פה עם מייצג או תערוכה או משהו. שיהיה בריא ושלם.

Logo-Berlinale-Facebook

אגב: האבטחה הביטחונית: ככה ככה | לכולם, עד הפעם הבאה, ד"ש עם שיש.

Author: ג׳יי קולר