אם אין לביבות, תאכלו צ’יפס

Spread the love

במקום להכניס את כתבת האוכל שלנו, שירלי סומק, למוסד גמילה מטיגון אחרי חנוכה, שלחנו אותה לאכול צ’יפס. מה פתאום רעים? היא נהנית מזה

 

חנוכה נגמר, וכדי לגמול את הגוף באופן הדרגתי משמן, הלכתי לבקר בשלושה מקומות המתמחים בהגשת צ’יפס – קונוסי עונג מטוגנים, מתקתקים ומלוחים, פריכים ועם רטבים שאפשר רק לחלום עליהם. ההבדלים? קצת ברטבים, בעיקר באווירה, ויש גם מלווים למנה שלפעמים גונבים את ההצגה.

 

פטאט / מיקום: קינג ג’ורג’ 30, מרכז העניינים.

רטבים אהובים: מבין אינסוף הרטבים שנרקחים כל יום על ידי שף, אהבנו במיוחד את החלפיניו הקליל והחרפרף, הסלסה הטרייה (חריפה), והפסטו-דבש הכמהין והפלפלים המבוססים על מיונז. יש גם תערובות תיבול גריל ואיטלקית טעימות. דווקא הרטבים החמים היו פחות מוצלחים בעינינו, כי היו שמנתיים-כבדים מדי.

שתייה: בירה. יש רק הייניקן. אפשר גם משהו קל.

אווירה: הפרטים הקטנים מוקפדים מאוד: מהקונוס הממותג עם מקום מיוחד לרוטב, הברזים של הרטבים שהובאו מהולנד, העיצוב הגיאומטרי הנקי שנשמר מהרצפה ועד התקרה והשולחנות עם החורים המיועדים במיוחד לאותם חרוטי קרטון המלאים בתפוחי אדמה מזן kiss המיוחד.

מלווים: צריך עוד משהו חוץ מצ’יפס?

מחיר: 12-18 ₪, 2 גדלים אפשריים.

רק רציתי להגיד: ווייב של טרנד, סטייל ואיכות.

 

%d7%a6%d7%99%d7%a4%d7%a1
תן לי את זה, זה וגם את זה וזה, תודה

 

אמסטרדם פרייז / מיקום: פלורנטין, ויטל 10. פאנק דרומי.

רטבים אהובים: יש המון אופציות, אבל הכי אהבנו את המייפל (!), השוקולד (!), ריבת השזיפים (!) וגם את השום שמיר ואת הסאטה. מפתיע? כן. טעים? כן.

שתייה: גולדסטאר, אבל יש מבחר. אפשר גם משהו קל.

אווירה: המיתוג במקום נובע בעיקר ממדבקות עם הלוגו המודבקות על הארונות, כיסאות הבר והשולחנות במקום. אבל יש משהו שכל כך מתאים לצ’יפס במקום כזה, שלא מתאמץ מדי. הרי מה זה צ’יפס אם לא מאנץ’ סליזי שאוכלים עם הידיים בלי חשבון?

מלווים: נקניקיית עגל מעולה בלחמנייה חמה, קריספית מבחוץ ורכה מבפנים, עם כרוב כבוש, בצל, ופיקלס, ברוטב פרי סטייל שנתי המנהל בחר לנו. אפשר גם עם חלפיניו טרי בפנים.

מחיר: 12-24 ₪, 3 גדלים אפשריים.

רק רציתי להגיד: נחזור בשביל הנקניקייה וניקח גם צ’יפס ליד.

 

unnamed
גם לאנשים שלא מעשנים גראס רפואי

 

צ’יפסטאר / מיקום: אבן גבירול 90. אם אנחנו בצפון.

רטבים אהובים: השוס היה השילוב של קטשופ קארי הולנדי עם מיונז, היו טעימים גם מיונז-צ’ילי ורוטב שום. החלפיניו והסאטה שהיו גם כאן היו בעינינו פחות מוצלחים מהקודמים.

שתייה: טובורג אדום, אבל יש מבחר. אפשר גם משהו קל.

אווירה: רשת שעובדת הרבה ברחוב הומה אדם. הקונוס הוא יותר בקטע של טו-גו.

מלווים: ממש עכשיו התחילו להגיש במקום גם נקניקיה – כתוספת לקונוס או בנפרד עם בצל לבן וירוק וקטשופ-קארי ומיונז בצד. הכשרות של המקום נשמרת, הגילוי של שילוב הרטבים היה שווה את הנקניקיה.

מחיר: 15-25 ₪, 3 גדלים אפשריים.

רק רציתי להגיד: הרגיש שקיבלנו יותר צ’יפס, והמקום כשר.

 

unnamed-1
אמייזיג
Author: שירלי סומק