איזה מזל ששירלי סומק ראתה את הצגת היחיד ‘טווס’ כי עכשיו גם אתם תוכלו לצפות בה ולהתאהב
קשה לדעת למה לצפות כשמגיעים למופע יחיד. תמיד חשבתי שאדם שצריך לכבוש במה שלמה וכמה עשרות לבבות של קהל למשך זמן הוא קודם כל אמיץ, ואחר כך זיקית – כל הזמן משתנה, כל הזמן מפתיע כך שאי אפשר לצפות אותו. בהצגה ‘טווס’ בתיאטרון הבית, בנימין יום-טוב עושה הרבה מזה.
תיאטרון הבית הוא תיאטרון עצמאי המארח מופעים העוסקים בקשת הרחבה של אמנות התיאטרון ואמנות המופע והמחול, עם דגש על שפות תיאטרוניות חדשות וצורות עבודה עכשוויות ומאתגרות.
‘טווס’ נבחר בחממה ליצירת ביכורים של התיאטרון, והוא מציג פנטזיה אוטוביוגרפית של יום-טוב, העוסקת בצורות השונות בהן הוא והחברה תופסים אותו עצמו, כאשר נכללים בזה גם הסינכרון וגם אי-הסינכרון של שני האחרונים. אכן, יום-טוב הוא זיקית, והוא לא משתמש רק בוויזואליות כדי להמחיש זאת. הווקאליות של ההצגה, המוגבהת על ידי דניאל מגון, מעין די-ג’יי מלווה לאורך כל המופע, גם היא מציגה את חוויות שינוי הצורה המטאפורי. גם חוש המישוש מופיע בה, באמצעות האינטראקציות של יום-טוב עם חומרים על הבמה. ב’טווס’ הרווח בין מגדר למיניות, בין תפיסה לבין מודעות ובין חיה לאדם מתכווץ ומתרחב כמו בקצב פעימות הלב.
