דמיינו לעצמכן סרט מרגש שבו קבוצה של יוצרי קולנוע וטלוויזיה מקימה ארגון שמגן על זכויות העובדים ודואג שחברי התעשייה יקבלו תמלוגים על העבודה שלהם. אם צריך אפשר לדמיין גם סיפור אהבה בלתי אפשרי שנרקם בין יוצרת קולנוע מנוסה ובחור צעיר אשר רק הצטרף לארגון. אולי הוא בכלל עורך דין ובהתחלה היא לא מאמינה שהוא באמת רוצה לעזור וחושבת שבשבילו זוהי רק עוד עבודה. אך בפיתול בעלילה קומץ של רשויות שידור מרושעות שאכפת להן רק מהכסף ומתוכניות ריאליטי גרועות במיוחד מנסות לסגור את המקום ולפזר את כולם כדי שלא יצטרכו לשלם בצורה מסודרת ליוצרים. זה פחות או יותר מה שקורה עכשיו עם תל”י והמלחמה ב’רשת’, ‘קשת’, ‘הוט’ ותאגידי התקשורת השונים. מינוס אולי סיפור האהבה. למרות שבכל מקום בו יש אנשים אפשר לגרד איזושהי עלילה משנית רומנטית. יוצרי ויוצרות הקולנוע והטלוויזיה הם קצת מיעוט נרדף. בניגוד לאמונה הפופולארית, ממש כמו זמרים, שחקנים, אמנים וסופרים – הרוב המוחלט מתקיימים ממשכורות רעב מבלי לדעת מה החודש הבא יביא. וזה עוד במקרה הטוב. זהו ארגון שצריך לשמר כי בואו נודה על האמת, בלי יוצרים ויוצרות שיורקים דם על יצירה מקורית כל מה שנשאר הוא פורמטים לעוסים שנקנים מחו”ל ומופקים בצורה מוצלחת פחות מהמקור.
ת”לי היא חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה בישראל בע”מ
חשוב לציין, אף על פי שזה לא מעודכן באתר של תלי, שהוט כבר לפני כשבועיים החליטה לבסוף שלא להגיש את התנגדותה להמשך פעילותה של תלי. אמנם על הבנה של משהו כה אלמנטרי אין צורך לתת פרס, אך מצד שני יש לאפשר גם לגוף כמו הוט לכפר על חטאיו היכן שזה ראוי. אי הגשת ההתנגדות מגלם את ההבנה הבסיסית על ידי חברת הוט שההתנגדות למשהו כמו תמלוגים היא חסרת טעם או הצדקה – ליוצרים באשר הם מגיעים תמלוגים, נקודה. רק קשת ורשת משום מה טרם הפנימו זאת.
יונתן שקדי, איגוד התסריטאים