3 יריות בדצמבר

Spread the love

המשורר והיוצר האהוב על פרימדונה, רוני סומק, עם האירועים הכי מעניינים

 

1. וודי אלן: 'גלגל ענק' וודי אלן הוא קודם כל נגן קלרינט. 'גוף הקלרינט', אני מצטט מלקסיקון המוסיקה, 'מורכב מחמישה חלקים: פיה, חבית, גוף עליון, גוף תחתון ופעמון. על פיית הקלרינט מורכב 'עלה' העשוי בדרך כלל ממתכת. הנשיפה בכלי מרעידה את העלה וגורמת להיווצרות הצליל'. כל המרכיבים האלה קיימים מטאפורית ב'גלגל ענק'. הגוף העליון הוא ג'ים בלושי, אב המשפחה. הגוף התחתון, מדויק יותר: העולם התחתון, מגולם על ידי שליחי המאפיה. הפעמון כלומר הבחורה המזמרת, הוא ג'ונו טמפל. האישה, קייט וינסלט היא החבית, גם חבית האלכוהול וגם חבית אבק השריפה המבעירה את הדילמה המוסרית בקצה העלילה. והפיה תקועה כמובן בפיו של וודי אלן. המנגינה שיוצאת לו היא בלוזית לגמרי. הוא מכוון את השעון ל-1950, לקוני איילנד שהיא עוד פרצוף באלף הפרצופים של אמריקה המאמינה, כמה צפוי, בחלום האמריקני. אני מאמין בוודי אלן. הוא אחד הסדרנים הכי נהדרים בכניסה ללונה פארק של הקולנוע. בסרט הזה הוא ענק. כלומר:'גלגל ענק'.

 

 

2. מוזיאון אשדוד: 'זמר בודד הוא הלב'. אוצר: ערן ליטוין. לעץ המוסיקה המזרחית יש לא מעט שורשים. בימים אלה הם תלויים על קירות מוזיאון אשדוד. גם תמונות, גם ג'ו עמר, גם שלמה בר, גם פוסטרים, גם עטיפות תקליטים והרבה כבוד למלך זוהר ארגוב. קשה לתאר את היופי הזה. קל להמליץ לבוא ולראות איך האוצר ערן ליטוין מגלגל שטיח אדום מתחת לרגליים שבדרך כלל דרכו על ערימות חול.

 

זוהר ארגוב / אורי ליפשיץ
זוהר ארגוב / אורי ליפשיץ

 

3. ננופואטיקה 13 – מחווה לאלן גינזברג בעריכת גלעד מאירי ועמיחי חסון ב-1993 הוזמנתי לאירוע אמנות גדול שהתרחש בעיר לודז'. ברחובות אפשר היה להריח וודקה מקילומטר והיא נמכרה גם בפחיות שהוצבו במקררי החנויות, ליד פחיות הקולה. אוקטן האלכוהול היה גבוה, ונערות בנות 17 צריכות היו להתנצל כשהן ערבבו בה מיץ אשכוליות. את אלן גינזברג פגשתי שם בחדר האוכל של בית הספר למלצרות ולטבחות. גינזברג ביקש סלט וקיבל, כמו כולנו, ערמת תפוחי אדמה. רציתי להגיד לו שהוא מאבות המזון שלי, אבל מול תפוחי האדמה היה משפט כזה נשמע תפל. אחרי כמה שעות עלינו לבמת מוזיאון האמנים לערב קריאה. בסופו אמרתי לגינזברג שהוא העיניים הפקוחות של החלום האמריקני שלי, ולכן מוזר לפגוש אותו תחת שמי פולין. הוא חייך ונתן לי את המהדורה הפולנית של שיריו. מעל ההקדשה הוא צייר פרצוף וכתב בתוכו 'טייגר'. אלן גינזברג הוא גיבור הגיליון החדש של ננופואטיקה. מלאכת עריכה לא פחות מנהדרת של עמיחי חסון וגלעד מאירי והתוצאה היא אגרוף שירה. רוצו.

 

ננופואטיקה 13 - מחווה לגינזברג
ננופואטיקה 13 – מחווה לגינזברג
Author: רוני סומק