בין שתי ערים | תערוכה

  יגאל עוזרי יודע שתל אביב וניו יורק הם היום והלילה של אותה יממה. הוא מרים מכחולים כל כך נפלאים וצועק "יהי אור".   חותמת הדרכון של תל-אביב בציוריו היא חותמת מים. הכול זורם. זוהי עיר על הסכין. גן-עדן של שותים. האינפוזיה שלה היא בירה ואת מספרי הטלפון כותבים על קופסאות גפרורים. הכול בוער. הבחורות …

דו"ח יין

  'דבר אינו גורם לראות עתיד ורוד כמו מבעד לכוס יין משובח'. אמר הסופר והמשורר הצרפתי – אלכסנדר דיומה האב ואילו המשורר והיוצר, רוני סומק, בדק אם נכון הדבר ומסתבר שהצדק איתו   הסיפור שלי עם יין מתחיל כמובן בערבי שבת. 'בורא פרי הגפן' היא ברכה מקסימה אבל גם בוקס על שפתי מי שירצה לטעום …

פרידה ממכשף השבט

המשורר והיוצר רוני סומק על הסופר האהוב עמוס עוז   בפתח ספרו "באור התכלת העזה" מספר עמוס עוז על לילה לונדוני שבו נעטפה העיר ב"חושך מלוכלך". והנה בלילה הזה נקרא איש אחד לבית החולים לבקר את בנו החולה. האיש יוצא מביתו ומוצא את עצמו לבד. אף מכונית לא נוסעת, אף אדם לא עובר. הוא קורא …

סרנדה למעברה

מאלתרמן וויזילטר דרך סיפורים אישיים של תושבי מחנות המעבר – ספרו של יוסי אלפי מנציח אותנו   אני רוצה להישמע כמו מדליק משואות ולהגיד בקול רם: סיפור המעברות שניקדו את המדינה בשנות החמישים הוא דף מפואר בתולדות הארץ הזאת. סיפור ההגירה בו שבע מאות אלף עולים המגיעים בשלוש שנים למדינה שבקושי סופרת שש מאות אלף …

מחיאות כפיים לאהבה

המשורר והיוצר רוני סומק על "כל מה שתרצה" סרטו הפואטי של פרנצ'סקו ברוני   "רבים אינם זוכרים את שמי", כותבת לאה גולדברג בשירה "משורר זקן". וכדי להעצים את השכחה היא מוסיפה: "ומעטים מאוד יודעים/כי עוד חרוז אחד/ נותר לי בשבילם…". השורות האלה היו פס הקול ששמעתי בלבי כשצפיתי ב"כל מה שתרצה", סרטו הנפלא של פרנצ'סקו ברוני. מדובר …

ערוגות הבושם

      המשורר והיוצר האהוב ביותר בעולם כולו חותם את חגיגות המונדיאל עם ניחוחות בשמי גברים ונגיעות שירים. אותנו זה תמיד מרשים    CR7 בושם לגבר מבית Cristiano Ronaldo – המונדיאל נגמר. הגביע הוא צרפתי, ההפתעה היא לוח שחמט קרואטי וברשימת הכוכבים שנשארו בחוץ  מנצנץ גם שמו של כריסטיאנו רונלדו. הוא שהיה צריך לשרוף את המגרש …

אחד אחד לקראת המונדיאל

היוצר והמשורר רוני סומק ממשיך להתכונן למונדיאל שיפתח השבוע והפעם עם קרם לחותני HOMBRE   ישראל לא תהיה במונדיאל. מאז 1970 אנחנו אלופי העולם בחלומות. הניסיונות להתקרב כל ארבע שנים לרשימת הנבחרות הם ניסיונות נוגעים ללב. אז בואו נרד מהדשא ונתרום לשחקני הכורסה מתנה שכולה כחולה לבנה, ואני מתכוון ל HOMBRE אפטר שייב לחותני. כל הוויטמנים שומרי העור נמצאים …

אחד אחד לקראת המונדיאל

היוצר והמשורר רוני סומק מתכונן למונדיאל והפעם עם הבושם, Zadig & Voltaire – המהדורה הגברית והמהדורה הנשית.   אני בטוח שבתא המטען של המטוס שייקח את נבחרת צרפת למשחקים ברוסיה יהיו גם כמה ארגזי יין. צרפתי אמיתי לא יסתפק בוודקה. המאמן של הנבחרת, דידייה דשאן, היה קפטן הנבחרת הצרפתית שב-1998 הניפה את גביע העולם. מאז הוא אימן …

אחד אחד לקראת המונדיאל

היוצר והמשורר רוני סומק מתכונן למונדיאל עם הבושם, Mercedes Benz Select    'כדורגל', אומר הפתגם העממי, 'משחקים 90 דקות, ובסוף גרמניה מנצחת'. הבושם הנהדר הזה נרקח על ידי צרפתי (אוליבייה סרפס), אבל המלה 'מרצדס' כל כך מזוהה עם גרמניה כך שלא כל כך משנה מי היה בחדר הלידה. אני כמובן לא מסכים עם השכחה הזאת כיון שסרפס …

בושם אחד לפני האפיקומן

היוצר והמשורר רוני סומק עם סולו על Blue noir for him, הבושם החדש מבית נרסיסו רודריגז    הבקבוק המלבני של הבושם הזה צבוע בכחול. הכחול הוא אסוציאציה ל"רפסודיה בכחול" היצירה שהלחין ג'ורג' גרשווין לסולו פסנתר ולטיפטופי ג'אז. הפסתר התרחב, במשך השנים הפך ליצירה תזמורתית, וכמו הבושם הזה טיפה אחת הפכה לאוקיאנוס. "ניחוח המושק", מזכיר לנו נרסיסו רודריגז, …

3 יריות בדצמבר

המשורר והיוצר האהוב על פרימדונה, רוני סומק, עם האירועים הכי מעניינים   1. וודי אלן: 'גלגל ענק' וודי אלן הוא קודם כל נגן קלרינט. 'גוף הקלרינט', אני מצטט מלקסיקון המוסיקה, 'מורכב מחמישה חלקים: פיה, חבית, גוף עליון, גוף תחתון ופעמון. על פיית הקלרינט מורכב 'עלה' העשוי בדרך כלל ממתכת. הנשיפה בכלי מרעידה את העלה וגורמת …

ערוגות הבושם: אחד אחד גם אחרי החג

  והפעם במסגרת ריחות שהם גם מילים או להפך אהב המשורר, רוני סומק, את הבושם או דה טואלט מסדרת הגברים men's private club של BODY SHOP      לריח שהיה פס הקול של ילדותי קראו יסמין. השיחים גדלו סביב כל בית ועננת היסמין בשעות מסוימות דמתה לתחושה שאלוהים מתיז ריחות טובים לכבוד העולם שברא. בכוונה אני …

ערוגות הבושם: אחד אחד לקראת החג #5

ROBERTO CAVALLI – Silver Essence ניחוח חדש לסדרת UOMO  איזו איטליה אתם אוהבים? 1. איטליה שבה ונוס עולה מגלי המוזיאון בפירנצה? 2. איטליה שבה מתגנדרות הגונדולות של גברת ונציה? 3. איטליה שבה המרגריטה של נאפולי היא עדיין מלכת הפיצות? 4. איטליה שבה עדיין בוערים פנסי האופנועים מהסרט 'רומא'? ברור שכל התשובות נכונות. לכל ה'איטליות' האלה …

ערוגות הבושם: אחד אחד לקראת החג #4

  הבושם החדש לגבר מבית ג'יבנשי הוא GENTELMAN edt    בפעם הבאה שתעבור השיירה המטאפורית בדרך הבשמים, אין ספק שהיא תעצור לרגע בשנת 1975 ותקוד קידה עמוקה ל'ג'נטלמן', האו-דה-טואלט שרקחו אנשי ג'יבנשי. הוא ידע מאז פנים רבות. בחפיסת קלפי הבשמים קראו לו המנצח, ולא מעט גברים ידעו שרבות הנשים שיאהבו אותם גם בזכותו. אבל מאז 1975 …

ערוגות הבושם: אחד אחד לקראת החג #3 

Green, הבושם בוטני לגברים מבית איב רושה הרשים את המשורר והאמן רוני סומק     יקרת לי ירוק יקרת ירוק העץ, ירוק הרוח סירה על שוא-גלים שוטפת וסוס שועט במרומי יער. עלמה חולמת בורנדה, צללים חוגרים את חמוקיה, גוה ירוק, שער ירוק לה. צינת הכסף בעיניה. יקרת לי ירוק יקרת, לנוגה סהר צועני זה כל הדברים …

ערוגות הבושם: אחד אחד לקראת החג #2

  מארז QUANTUM לכבוד ראש השנה 2017 ושיר גם מדובר בטנגו. הרקדנית היא 'בושם טיטניום קוואנטום', והרקדן הוא 'ג'ל לאחר גילוח'. המוסיקה מנשבת כמו רוח  שבאה בחלון אחד מן הים, ומהחלון השני פולש ריח הדרים. אם תרצו זוהי עוד הגדרה לצמד המלים 'ספורט-אלגנט'. והנה השיר 'עַל הַבָּעַת פָּנָיו שֶׁל וְלַאוּבִיץ' – בְּהַבְקִיעוֹ שַׁעַר לְרִשְׁתָּהּ שֶׁל נִבְחֶרֶת גֶּרְמַנְיָה', …

ערוגות הבושם: אחד אחד לקראת החג

הבוני וקלייד של הבשמים – הגרסה הגברית והגרסה הנשית בפעם הראשונה ששמעתי את צירוף המלים 'דולצ'ה וגאבאנה' רציתי להאמין שאלה בני הדודים האיטלקיים של בוני וקלייד. אמונה זו התחזקה כשהתזתי על הפנים את מודל 2017 של Light Blue Intense. ובכן זהו בושם הורג. בושם הגורם לטמפרטורה שמסביב להרגיש חגיגית יותר. בבת אחת צומחים באוויר עצי …

ערוגות הבושם

לכבוד החג המשורר, רוני סומק, מתארח עם מדור מבושם במיוחד    L'homme ultime בושם לגבר מבית איב סאן לורן – הגברים מבית איב סאן לורן הורידו הפעם את הכפפות הצרפתיות שלהם וכיסו את האצבעות בכפפות של מוחמד עלי. ברווח שבין המעודן למחוספס נוצר הבושם הנהדר הזה. המרכיבים הם קלאסיים לגמרי, יש שם גואיאק, פצ'ולי או וטיבר. …

זו חליפתי

על הכרוניקה הלא צפויה של קניית חליפות, ועל הדו-קרב בין ה'נוח' ל'יפה' נולדתי עם ז'קט ועניבה. עובדה, אין לי אף תמונת ילדות מבלי שאני נראה גזור מז'ורנל. זה נגמר אחרי היום הראשון בכיתה א', כשהמורה אמרה לאמי שאני לבוש יותר מדי יפה וש'בית הספר זה לא חתונה'. המרד שבא אחרי היה מושלם. הג'ינס הביס את …

ערוגות הבושם

Victoria's Secret: Very sexy platinum: יש לי חדשות מהעולם התחתון. "ויקטוריה סיקרט" החברה שנחתה הכי קרוב לאינטימיות שבגוף האשה החליטה לעזוב לרגע את התחתונים ואת אבזמי החזיה ולהמריא היישר על פניו של הגבר. מדובר בבושם. מדובר בהתקפה מתפרצת בלי לשאול את הבחורה "איזה מזל את", בלי משחקים מוקדמים, בלי חיזורים. בין המרכיבים ניתן למצוא פלפל סצ'ואן וקטורת ועם השילוב …

שוקולד, גופרית ופסיפלורה

שוקולד, גופרית ופסיפלורה

בגלל שאנחנו, ב'פרימדונה', מאוד אורבאניים וכל מקום שהקוים – 4 או – 5 לא מגיעים אליו מבחינתנו לא קיים, אז כתבינו לענייני חוץ, המשורר רוני סומק, לוקח על עצמו את המשימות המסוכנות. פייר, הוא גם ככה מסתובב בכל מדינות ערב עם ספרי השירה שלו. מה שרצינו לומר שסומק הוא גם ככה סוג של מטרה מהלכת …

לגזור שורות מיומן שעדיין לא נכתב

לגזור שורות מיומן שעדיין לא נכתב

כתב החוץ של המערכת, רוני סומק, שולח אלינו, מהעולם המטאפיזי, לפעמים, כמה מילים על ג'ון או על דו (שזה הכינוי שלנו במוסד). תמיד, כשסומק מתאר את האופי הטוב שלנו, אחרים חושבים שאנחנו נפלאים, טובי לב, יפי נפש משכילים (זה לא מזיק שהוא גם מסתובב בחברתנו) למרות שבתוך הלב אנחנו יודעים שהוא מגזים. אבל כשסומק כותב …

ביאליק בנעלי בית

ביאליק בנעלי בית

יוני: אני לא מבין מה קורה? אנחנו חודשים מנסים לשמור על התכנים שלנו ואז בא רוני סומק והורס לנו הכל. אביה: אתה חושב? יוני: מה למדנו מהכתבה שלו? איזה קרם טוב לנו עם ביאליק? לאיזה קניון נלך עם זה? מה הצבע שהכי מתאים הקיץ לביאליק, עם איזה אאוטפיט זה מסתדר? איזה שירות אנחנו נותנים? אביה: …

חיי ואני אדבר בשמך

חיי ואני אדבר בשמך

המשורר רוני סומק על ספרה החדש של המשוררת אלונה (לוני) ריעני אבל גם אנחנו מתרגשים לפגוש מילים שסודקות אותנו מפנים

יָנוּאָר
מאת אלונה (לוני) ריעני

אַף אֶחָד לֹא יִזְכֹּר שֶׁהָיִינוּ כָּאן, יָנוּאָר.
שֶׁהָיִינוּ מְהַלְּכִים בֵּין הַטִּפּוֹת וְהַגֶּחָלִים
מְיַדִּים אַבְנֵי-חֵן עַל דֵּצֶמְבֶּר הַמַּר.
שֶׁהַתְּשׁוּבָה הָיְתָה תְּלוּיָה מֵעַל רֹאשֵׁנוּ כְּקֶרַע-בָּרָק,
כְּאוֹתָהּ שְּׁאֵלָה שֶׁלֹּא תִּשָּׁאֵל לְעוֹלָם.
הַיֵּשׁ עוֹד מְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא
נִמְלַטְנוּ אֲלֵיהֶם בְּעוֹר שִׁנֵּינוּ, יָנוּאָר?

מֵחֲרוֹן הָרַעַם שֶׁנָּקַשׁ בַּצִּירִים.
מֵאֶנְקַת-הַקֵּץ הַמִּסְתַּעֶרֶת לְהַבְעִיר בַּחֲדָרִים.
וּמִן הַהִרְהוּרִים נַסְנוּ אַנָּה וְשָׁמָּה וְהָלְאָה מִכָּאן.
וּמִנֶּגֶד עָמַד לוֹ הַתֹּם
קָפוּא כְּבָרָד, נוֹטֵר רַחֲמִים.
הַתֹּם, שֶׁאֵין זוּלָתוֹ לְקָרֵב אוֹתָנוּ שׁוּב מִן הַסּוֹף אֶל
הַהַתְחָלָה

יָנוּאָר הַמּוּגָף, יָנוּאָר הָאוֹסֵר וְחוֹמֵק אֶת יָמָיו
כַּמָּה אַתָּה דּוֹמֶה לִי.

עטיפת הספר

השיר החזק הזה, בו מואנש החודש שבו מתופפים תופי הטם טם בלוז לשנה החדשה, לקוח מ – 'חיי ואני אדבר בשמך', ספר שיריה של אלונה (לוני) ריעני. זהו ספר שבו נפתחות עד הסוף כל מגירות הנפש ,ספר בו נתלשים דפים מיומן שבו לא נמחקת אף מילה. בשיר 'ינואר' אין שאלות.יש תשובה, תשובה ש'הייתה תלויה מעל ראשנו כקרע-ברק'. אחר הברק בה הרעם המבעיר אש גם בחדר הפיזי וגם בחדר הנשמה התלויה בין שמים לארץ. אלונה ריעני מציירת עם כל צבעי הקטסטרופה ולבסוף פונה לינואר כמו שפונים לאהוב ואומרת בשאריות קולה 'כמה אתה דומה לי'. הספר שנערך על ידי ליאורה אור, אחותה, הוא נר זיכרון לאלונה שנולדה וחייה בתל אביב, ליד הים ואשר בחייה (1967-2012) כתבה, סרגה ,צילמה, עיצבה תכשיטים ובעיקר חלמה לברוח 'מחרון הרעם שנקש בצירים'.

קולבי החורף של 'קסטרו'

קולבי החורף של 'קסטרו'

החשמל נפל בחדרי מערכת 'פרימדונה' אז הדלקנו מדורה במרכז כדי להתחמם. הוצאנו מייל בתפוצה שקורא – 'הצילו', אבל הוא לא עבר, שיט! איכשהו המשורר רוני סומק שמע את זעקותינו (שנשמעו, באופן משונה, כמו החדש של ריאנה בכמה קולות) וכתב לנו על הסריגים של 'קסטרו'. תודה. יש את זה ביותר מחמם? אחר כך הוא סימס לנו: …

גם לאופנוע וגם להליכה חסרת מנוח

גם לאופנוע וגם להליכה חסרת מנוח

כל מעיל, ולא משנה אם בראו אותו מצמר,זמש או עור, מזכיר לי את שורות הפלא של קדיה מולודובסקי. היא קראה לשיר שלה 'גלגוליו של מעיל' והוא (בתרגומו של נתן אלתרמן) מתחיל כך: החיט עוסק בחיט וילדים לו מלוא הבית חיל רב, ברוך השם, ותינוק בחיק האם. כאן המעשה נפתח – לא בגדי לבן וצח. מעשה …

אגרוף לבן בזירת הטריקו

אגרוף לבן בזירת הטריקו

לפעמים, כשכל מערכת 'פרימדונה', יוצאת לחופשה כולל תשלום, פלוס הוצאות, פלוס הכנסות וכל מיני אז המשורר האהוב עלינו, רוני סומק, שומר לנו על הלופט. תמיד זה מסתיים בצרה, הוא עושה מדידות, יוצא מהקשרו וכותב איזה אייטם פואטי, בדרך כלל על 'קסטרו', סומק הורס לנו את הרפיוטיישן בכך שהוא אובר קוולופייד ואז מצפים מאיתנו לכתוב פואמות …

צהוב עם כנפיים

צהוב עם כנפיים

לפעמים אנחנו לא כותבים פתיחים כי זה מיותר אבל הפעם מדובר בתערוכה חשובה של אמן חשוב וחבר של הרבה מאוד אנשים. איש כזה מוכשר ונועז, אחר וייחודי כזה שאתה ממש רוצה להכיר. אז עכשיו יש לכם הזדמנות להגיע לתערוכה ולהגיד נעים מאוד מוטי מזרחי, בבקשה תהיה חבר שלי. 'יסמין' כך קראתי למבחר שירים שתירגם סמיח …

הרהורים על הגיינה גברית

הרהורים על הגיינה גברית

רוני סומק מתנסה בסדרת הגברים החדשה של בודי שופ באחד משיריה הילדים המרגשים מתארת מרים ילן שטקליס את בכיו של הסבון שדני לא רוצה בו עוד. בהמשך תצטרף לקונצרט הבכי גם מברשת השיניים שתנסה להרגיע, כמובן בלי הצלחה, את המשחה. השיר הזה כמובן נועד להעמיד את דן מול כיתת היורים של חיל הניקיון ולגרום לו …

7 תשובות לשאלה: למה אני אוהב את ביאליק

7 תשובות לשאלה: למה אני אוהב את ביאליק

1. 'אוֹמְרִים',שואל חיים נחמן ביאליק ,'אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם-/מַה זֹּאת אַהֲבָה?'.

סימן השאלה הנראה בשיר 'הכניסיני' כדגל שהונף על אוורסט הייאוש הופך בשירים אחרים לסימן קריאה. ההתלבטות הכמעט 'המלטית' מתפענחת בכל פעם מחדש. וייאמר מיד: חוקר מקרי התשוקה בפואטיקה של ביאליק ימצא בכל שיר טביעת אצבע אחרת. במקום אחד דימה ביאליק את האהובה לאש (בשיר 'אייך'), במקום אחר הוא הושיב אותה על החלון וראה איך היא 'שׂוֹרְקָה שְׂעָרָהּ' והצטיירה בעיני הבריות כזונה. למענה הוא היה מוכן לוותר אפילו על שיריו ('וְתַחַת שִׂפְתוֹתַיִךְ יִכְבֶּה- נָא נִיצוֹצִי' בשיר – 'אייך'), והיא? למענו היא פקחה את 'העיניים הרעבות'.

דמות האישה משתנה, כמעט משיר לשיר. פעם היא גדולה ומאיימת ('כָּל-עֲתֶרֶת הַגְּוִיָּה הַזֹּאת, שִׁפְעַת חֶמְדָּה מְלֵאָה' בשיר – 'העיניים הרעבות'), ופעם היא נערה בודדה, העומדת כל היום מול המראה ו'חוֹשְׁבָה: מַה יְּהֵא בְּסוֹפָהּ?' (בשיר 'תרזה יפה').

קל מאד להתאהב ביכולת להתחמק מהגדרה מילונית למילה 'אהבה', קל לחבר מושכות לשירים האלה ולהדהיר אותן למגרש פרטי. על סוסי האהבה הביאליקיים כל אוכף יהיה תבנית נוף היושב עליו.

חיים 2
אימיג': מורן ויקטוריה סבג'

2. 'מִן הַחַלּוֹן/פֶּרַח עָצִיץ/כָּל-הַיּוֹם/הַגַּנָּה יָצִיץ/ כָּל חֲבֵרָיו-/שָׁם בַּגָּן, /הוּא לְבַדּוֹ/ עוֹמֵד כָּאן'. את השיר הנפלא הזה קראתי בעמוד כ"ד בספר 'שירים ופזמונות לילדים', הוצאת דביר). לא ידעתי בגיל שבע, לאיית את המילה בדידות, אבל אי אפשר היה לטעות בה. נחום גוטמן הוסיף חיוך לפרצופי הפרחים שבגן ודמעות לפרח שעל אדן החלון. במשך שנים ראיתי איך פרח העציץ פונה אל פרחי הגן ומבקש קן לתפילותיו הנידחות. כאשר הרים פרח זה את עלי הכותרות לשמים, גילה שאפילו הכוכבים רימו אותו. אזור הדמדומים הזה שבין הבדידות לרמאות הוא השיעור המרתק ביותר שלמדתי בבית הספר של חיים נחמן. זהו שיעור באקזיסטנציאליזם. התשוקה ושִברה. הקול השבור בשיר 'אייך' מול החושך ב'רק קו שמש'. צבעי המים מ'הזוהר' מול מריחות הפחם ב'לפני ארון הספרים'. הדהרה המשוחררת מ'רוץ, בן-סוסי' מול הקרניים המתאבדות של השמש ב'הקיץ גווע'.

3. חיים גליקסברג בספרו, 'ביאליק יום-יום', מספר, שלפני נסיעתו האחרונה של ביאליק לוינה הוא הלך להסתפר אצל מר קופילוב.'במספרה ישבו ילדי הספר. אומר אלישע לעוזי: זהו ביאליק. אל תקשקש, אומר הקטן לבכור, ביאליק זה רחוב. נאנח ביאליק, בשעת ניגוב פניו ואומר: ביאליק רחוב, ביאליק שיר ואין איש מעלה על דעתו, כי ביאליק זה, ייסורים קשים מייסרים אותו'. ביאליק המסתפר קרוב ללבי יותר מביאליק, שעל כרטיס הביקור שלו הדפיסו באותיות זהב את התואר 'המשורר הלאומי'. אני מתכוון לא רק לעובדה הזאת, אלא גם לקריאת הכיוון. הנה, למשל, הסיפור 'מאחורי הגדר'. אמרו לנו שנח עוזב את הבחורה בגלל הפספורט הלא-יהודי שלה. ואולי נח עוזב את הבחורה מפני שבמחזור הדם שלו זרם גם הרצון למרוד. הוא מרד בלימודים, בחברים, במשפחה ולכן מתבקשת גם המרידה באהבה. האפשרות הזאת קוסמת לי יותר כיוון שביאליק המציץ מאחורי הגדר הוא גם ביאליק של 'הלילה ארבתי', ביאליק האורב על חדרה של זו שאינה רואה 'כִּי כְּיוֹנָה חֲרֵדָה בְּחַלּוֹנֵךְ / הִתְחַבְּטָה, הִתְלַבְּטָה נִשְׁמָתִי'. מסכת ה'משורר הלאומי' לא התאימה לפניו של מי שלא ניסה להסתיר מאותן פנים את 'העיניים הרעבות'.

חיים אחד
אימיג': מורן ויקטוריה סבג'

4. ובכל זאת: לביאליק נדרש פחות מצעד וחצי כדי לעבור מהמגרש הפרטי למגרש הציבורי. הנה, למשל, 'הוועדה ההיסטורית' שהקימו אחד העם וההיסטוריון שמעון דובנוב לאחר פרעות קישינוב (אפריל 1903). ביאליק הוזמן למשלחת המחקר והתיעוד. הוא שהה בקישינוב מעל חודש. הוא היה יכול להריח את שאריות הדם, להפוך כל אבן בהריסות, להביט לניצולים בעיניים. מטרתו הייתה גם לכרוך את הדברים בספר, ולשם כך נסע אל בית חותנו ביער גורובשצ'ינה. במקום חיבור מלומד נכתבה הפואמה 'בעיר ההריגה', במקום דיו היסטורית האדימו פני המילים מצעקה. המשורר לא הניח לחוקר. הוא ניצח אותו בנוק-אאוט.
ברור שדו"ח היסטורי היה שומר יותר על האמת הארכיאולוגית (אם לנקוט את לשונו של אחד העם). ברור שבדו"ח היסטורי ביאליק היה נדרש לעובדות שאפשר להעיד עליהן בשבועה (מספר הקורבנות ,למשל). אבל אפילו ביאליק בתפקידו כ'משורר לאומי' היה קודם כול משורר. הסיפור הזה בא גם להצדיע לאחד העם ולדובנוב שידעו כי אנטנות של משורר קולטות גם את הקולות הסמויים מן האוזן וגם להראות כמה גבוה היה מעמדו הציבורי של מי שחשב כי רק הוא, בחלבו ובדמו, משלם את מחיר הבערה.

5. אם אני צריך לבחור שיר אחד כדי להניח אותו בקדמת חלון הראווה הביאליקי הרי שהשיר שלי הוא 'הקיץ גווע':
הַקַּיִץ גֹּוֵעַ מִתּוֹךְ זָהָב וָכֶתֶם
וּמִתּוֹךְ הָאַרְגָּמָן
שֶׁל-שַׁלֶּכֶת הַגַּנִּים וְשֶׁל-עָבֵי עַרְבָּיִם
הַמִּתְבּוֹסְסוֹת בְּדָמָן.

וּמִתְרוֹקֵן הַפַּרְדֵּס. רַק טַיָּלִים יְחִידִים
וְטַיָּלוֹת יְחִידוֹת
יִשְׂאוּ עֵינָם הַנּוֹהָה אַחֲרֵי מְעוּף הָאַחֲרוֹנָה
בְּשַׁיָּרוֹת הַחֲסִידוֹת.

וּמִתְיַתֵּם הַלֵּב. עוֹד מְעַט וְיוֹם סַגְרִיר
עַל-הַחַלּוֹן יִתְדַּפֵּק בִּדְמָמָה:
'בְּדַקְתֶּם נַעֲלֵיכֶם? טִלֵּאתֶם אַדַּרְתְּכֶם?
צְאוּ הָכִינוּ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה'.

תרס"ה.

בבית הראשון מחליף ביאליק את העט במכחול.הצבעים שלו הם: זהב, ארגמן,שלכת וענני ערב. האסוציאציה היא דם. התנועה בסלאו-מושן. שום דבר לא מת ברגע הזה. הכול גווע, הכול מתבוסס. לא מנכים שליש על התנהגות טובה.
בבית השני תהליך ההתרוקנות מתחיל בפרדס, עובר לטיילים ולטיילות ומסתיים בנדידות החסידות לארצות החום. על החוט הדמיוני הנמתח מעיני אחרוני הטיילים לכנפי החסידות אפשר לתלות שאריות שמחה מהקיץ. בבית השלישי חותך ביאליק מהטבע ללב. הגשם שעוד מעט יתדפק על החלון, ילחין בלב הבריות קונצ'רטו לדיכאון וחורף. אם בבתים הקודמים דובר על גסיסה , הרי שיום הסגריר הראשון חותם בבית השלישי רשמית על תעודת הפטירה של הקיץ. הלהטוט בין הטבע לאישי בשיר הזה הוא נפלא. ביאליק מאניש את הטבע ובאותה מידה כאשר צריך למצוא קול לדפיקות הלב האנושי הברירה הכמעט טבעית היא לאסוף את הקול הזה מהטבע, מקולו של מר גשם העתיד להזכיר לחלון ולמי שיושב מאחוריו כי תמו ימי הטיול בפרדס. כל זה עד לשתי השורות האחרונות?ביאליק כותב בהן:
'בְּדַקְתֶּם נַעֲלֵיכֶם? טִלֵּאתֶם אַדַּרְתְּכֶם?
צְאוּ הָכִינוּ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה'.

חיים 3
אימיג': מורן ויקטוריה סבג'

השורות האלה באות שנייה לאחר שהשיר מתפקע מפיוט. הדובר מנחית את תיאור זהב העלים, והלב המתייתם אל המקום שבו החורף אינו רק משבר נפשי ,אלא גם תופעה פיזית שיש להתכונן אליה .
הוא מתכתב עם מסכת שבת. שם כתוב:'ג' דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה: עישרתם? עירבתם? הדליקו את הנר'. ההתכתבות אירונית, כמובן. אך מעבר לנר ההופך לשק תפוחי אדמה יש בהכתבות הזאת גם מפגן לשוני מרהיב. ביאליק הופך את השפה ללונה פארק. הוא מושיב מלים על גלגל ענק, נותן לראשן לגעת בשמים ובאותו לונה פארק הוא לא שוכח את הנדנדות הצמודות לאדמה. הא"ב משחק בידיו כפלסטלינה ובשיר הזה הוא מפסל ממנה גם חיוך.
השאלה היא :האם שתי השורות האחרונות באות כטיפות דיו המחלחלות בכוס מים ומכחילות שם הכול? האם כל הזהב המותך בשיר מתיאור השלכת ועד לעוגמת הלב אינם אלא רק הקדמה לחוט ולמחט שיטליאו ביד גסה את אדרת החורף? ובכלל, מי שחשב שאחרי הצווי לתפוחי האדמה מסתיים השיר נוכח לדעת שהשיר לא תם. הוא רק מתחיל. הקיץ אולי גווע אבל המכחול השירי של ביאליק מנציח את הגוויעה הזאת על קיר הקלאסיקה במוזאון השירה.

6. אני מלמד את שירי ביאליק גם בבית ספר תיכון. היה לי תלמיד שאחרי השורה 'הַלַּיְלָה אָרַבְתִּי עַל-חַדְרְךָ' רצה לשלוח את המשורר לתא המעצר באשמת הצצה. אותו תלמיד מצא בבית ביאליק משקפת על אדן החלון וסימן אותה כ'מוצג משפטי'. ההסבר כי פעם היה אפשר לראות מאותו חלון את הים, ולכן המשקפת, לא שכנע אותו. תלמיד שני הצמיד ל'לבדי' את 'בדד' של זוהר ארגוב, וכרת ברית ערים תאומות בין אודסה לבית הכנסת בשכונת התימנים שבראשון לציון.
השלישי דיבר על סאדו והראה איך הבחורה מ'בין נהר פרת ונהר חידקל' מבקשת מהציפור לחפש לה אהוב 'ובאשר תמצאיהו- כפתי אותו והביאיהו'. תלמידה אחרת, שהייתה עולה חדשה ממוסקבה ושאת תצלומיה אפשר היה לראות כבר אז במדורי האופנה, שאלה אותי, בעברית בת מאה מילה, אם ביאליק היה הומו. היא חיזקה את השאלה בשורה 'וָאֵבְךְּ בִּנְדוּדֵי לֵיל, וָאֶשֹּׁךְ כָּרִי' (מתוך – 'אייך') ואמרה ש'נושך כריות' בשפת הרחוב הוא אחד מכינויי אוהבי הגברים.
ויש עוד דוגמאות. וכל דוגמה היא עוד כיסא בכיתה שעל הלוח מולו מנוקדת בגיר השורה 'לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר'.

7. כוכבי קבוצת הכדוריד של הפועל רמת גן ב – 1970 היו פרץ גרינפלד ואיגור ביאליק.
קריאת העידוד של הקהל הייתה: 'חי"ת – נו"ן – ביאליק. יו"ד- למ"ד- פרץ'.
זה נשמע מוזר, זה נשמע מעט סוריאליסטי אבל כאוהד הרגשתי גאווה. הרגשתי שלקול התפילות הנידחות יש גם סאונד של כדור מוקפץ.

נ.ב.
באחד מימי האינתיפאדה הראשונה, בנסיעה צפונה ישבה לידי באוטובוס ילדה ערבייה. הנהג הדליק רדיו להשמיע חדשות. אחריהן מישהי שרה את 'הכניסיני'. הילדה עצמה עיניים והפכה ברגע את ההברה האשכנזית להברה ערבית. לשיר שכתבתי עליה קראתי 'חוואג'ה ביאליק':

יַלְדָּה עַרְבִיָּה שָׁרָה שִׁיר שֶׁל בְּיַאלִיק
וְצֵל כַּנְפֵי הָאוֹטוֹבּוּס מַשְׁחִיר אֶת עֲצֵי הַזַּיִת
בְּפִתּוּלֵי וָאדִי עַרַה.
אֵין אֵם, אֵין אָחוֹת וְעֵינֶיהָ מְגַלְגְּלוֹת
מֵעַפְעַף לְעַפְעַף אֶת רַמָּאוּת הַכּוֹכָבִים
שֶׁל חַוַאגַ'ה בְּיַאלֵיק.
פַּעַם קָרָאתִי כִּי הַסִּימָן הָרִאשׁוֹן
הַמְּבַשֵּׂר אֶת כִּבְיוֹנוֹ הַקָּרֵב שֶׁל כּוֹכָב
הוּא נְפִיחוּת בּוֹלֶטֶת
וְהִתְאַדְּמוּת בָּאֲזוֹרִים הַחִיצוֹנִיִּים.
עַל הָרֵי שְׂפָתֶיהָ נִמְרַח שְׁטִיחַ אֹדֶם
וְעִקְּבֵי הַשִּׁיר נָקְשׁוּ דוֹ, נָקְשׁוּ לָה.
מִילְיוֹנֵי שָׁנִים נִמְשֶׁכֶת הַהִתְמוֹטְטוּת עַד שֶׁנֶּהְפָּךְ הַכּוֹכָב
לְכַדּוּר מְלֻבָּן.
אֶת יִתְרַת הַחֹם הוּא מַקְרִין אֶל הֶחָלָל
שֶׁל בַּיִת לֹא גָּמוּר.
הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁנִּשְׂרְפָה בְּלַהֲבָהּ נִקְּדָה בְּזֵעָה אֶת הַגּוּפִיּוֹת
הַכְּחֻלּוֹת שֶׁל הַפּוֹעֲלִים
וְקוֹל תְּפִלּוֹתָיו הַנִּדָּחוֹת שֶׁל הַמּוּאַזִּין נִפְרַשׂ
כְּשָׁטִיחַ פָּרוּם עַל גַּבּוֹ שֶׁל חֲמוֹר
שֶׁנִּגְמַר לוֹ הַסּוּס.

נ.ב. 2:
באוקטובר 2004 הצגתי במוזאון לאמנות ישראלית ברמת גן תערוכה של 10 רישומים בעקבות 9 שירים של ביאליק. אוצר התערוכה, מאיר אהרונסון, ניסה לתאר מפגש דמיוני ביני לבין ביאליק על הספסל בגן אברהם, שביאליק נהג לשבת עליו בימים שגר ברמת גן. על קיר המוזאון תליתי כמה דפים שתלשתי מספר שיריו .על הדפים ציירתי את מה שרציתי להגיד לו. הרגשתי כמו אותו אדם המכונה 'קדמון' שחרט על קיר המערה שלו את פני החיות שפחד מהן. הציור הפך את שיני הטרף למשהו מבוית, נשלט, ולכן כשיצא לציד הרגיש חזק יותר.
אם לגייר את המטפורה, הרי שמאז המפגש שלי בעמוד כ"ד בספר – 'שירים ופזמונים לילדים', ביאליק הוא אריה בג'ונגל המילים שלי. הנה ,מתוך אותה תערוכה, הסוד שלחתי ל'זהר':

 

רוני סומק ביאליק
אימיג': רוני סומק

האח הדפוק של סינדרלה

האח הדפוק של סינדרלה

מי שבאמת רוצה להכיר את מייק בראנט חייב להתעכב ברשימת העבודות המזדמנות בהן עבד לפני שהצטרף ללהקת "שוקולד". הוא היה שומר במוזיאון הימי בחיפה,הוא היה מוכר קרח ואפילו סבל. כמה רומנטיקה יש בנער שלא השתלב בבית ספר "כרמלי", ובמקום להכין שיעורי בית עמד בשער מוזיאון בו יכול היה למתוח מפרשים דמיוניים לדגמי האוניות שהיו בו …

הפואטיקה של שרביט המנצח

הפואטיקה של שרביט המנצח

אם אורי הולנדר היה צייד הוא היה ודאי תולה על כתפו שני רובים. אחד היורה את כדוריה הנותבים של השירה, והשני המנגן לכל כדור את הפתיחה ל'1812' מאת פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי. הרובה הראשון בשביל להזכיר לנו שהמשורר הנפלא אורי הולנדר מפליא גם לכתוב על שירת אחרים והרובה השני בשביל שאבק השריפה של תותחי צ'ייקובסקי ילווה …