העבר – Le Passe

Spread the love

סצינת פתיחה מושלמת. שדה תעופה, אשה צעירה מחכה. מבעד לחלון הזכוכית המפריד בין הממתינים ליוצאים מהטיסה, הקולות אינם נשמעים. במעבר החוזרים עובר גבר, מעבר לחלון נמצאת אישה צעירה שעוקבת בעיניה אחר אותו הגבר. מישהי שמה לב למבטיה של האישה הצעירה ואומרת לגבר שיש מישהי מבעד לחלון ההפרדה. אנחנו הצופים לא שומעים כי הזכוכית המפרידה את הקולות גם מפרידה את הגיבורים. תחושה עגומה. הגבר מחייך האשה מחייכת. במכונית יושבים השניים רטובים מהגשם הסוחף, הוא מסתכל עליה, היא עליו. לא מדברים, אחמד ומארי מביטים לאחור דרך חלון המכונית. אל העבר! המגבים זזים בתנועה חדגונית על שמשת המכונית. הלוך חזור, חזור הלוך, המגבים מסתירים את הסיפור? סיפור של עבר? סיפור של הווה?

1369818054_berenice-bejo-tahar-rahim-asghar-farhadi-the-past-poster

כותרת הסרט: הזמן/The Time . כך נפתח סרטו של הבמאי האיראני הידוע אסגר פרהאדי שזכה באוסקר על סרטו המבריק 'פרידה' (2011) שאחריו מגיע הגירושין. הלוקיישן השתנה מטהרן לפריז.

אחמד מגיע מטהרן לפריז על מנת לסיים את תהליך הגירושין ממארי אחרי פרידה של ארבע שנים. הסיבוכים מתחילים ופרהאדי במלאכת מחשבת, בהדרגה, חושף שכבה אחר שכבה, את התסבוכת המשפחתית. פיוס זאת לא האופציה. מרי גרה עם שתי בנותיה מנישואים קודמים ועם סמיר המאהב שגם לו יש בן. כל המשפחה הלא משפחתית חיה בבית רעוע בפרברי פריז. כל הדמויות נמצאות במשברים גדולים כקטנים ואחמד נקרא להיות רציונלי ולייצב בכוח בעצם נוכחותו את החיים הבלתי אפשריים. אחמד הוא גם זה שיוצר את המתח בין האם לביתה, בין האם למאהב, בין המאהב לבנו הקטן. כולם סובבים סביב אחמד.

פרהאדי לא לוקח צד. מרי גיבורת הסרט חיה את חייה לא בשונה מהרבה נשים. היא עובדת, מנסה להגן על ילדיה, להיות נאמנה למאהב וגם להתגרש מגבר שפעם היה אהבת חייה. הרבה נשים היו או נמצאות בסיטואציה דומה ופראהדי מקלף את בצל החיים פלח, פלח נותן לי להרגיש טיפין טיפין את מצוקותיה של מרי, שהיא בעצם בת דמותה של רבים מאיתנו הנשים. אנחנו שלוקחות הכל על גבינו אנחנו שחייבות להיות מתוקתקות. בעבודה, עם הילדים,עם הבעל וחס וחלילה טפו..טפו..עם המאהב.

'העבר' הוא, במובנים מסוימים, כותרת מסקרנת לסרט שכולו מתרחש בזמן הווה. התסריט המוקפד והעדין באיכותו של פאהרדי אינו מספק פלאשבקים, לא מבזבז זמן על תמונות עבר,
במקום זאת מופיעים חיים אמיתיים שבהם נמצאים החרדות, הכעסים, אי הרצון להשלים עם הקיום היומיומי. דרמה מורכבת מבריקה בסרט קאמרי מופלא של ארבעה שחקנים מאופקים. הבית נראה כמו הרבה בתים שכולנו מכירים. הטקסטים מונחים בפיהם של השחקנים כולל הילדים כאילו צולמו דוקומנטרי בזמן אמת. 'הזמן' התמודד בפסטיבל קאן האחרון. בפרס השחקנית הטובה זכתה Bérénice Bejo הנפלאה הזכורה לנו מהסרט זוכה האוסקר 'הארטיסט'.

עכשיו בקולנוע 'לב' תל אביב.

Author: נורית קידר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *