השירים הדביקים ביותר

Spread the love

לכבוד חג האהבה, כשרות לציבור, החלטנו לברור כמה משירי אהבה שיגרמו לכל אחד ואחת להקיא או לגמור קצת בפה, תלוי נסיבות ובכמות הקיטש האישית שתוכלו לספוג. גם ככה יום אהבה הוא קצת כמו אירועים טראומטיים אחרים בכך שהשירים מנגנים ברדיו שונים מהפלייליסט הרגיל. מצד שני ההבדל אינו גדול. כמות השירים שאינם מדברים על אהבה בצורה כזו או אחרת שואפים למספר נמוך לחלוטין. אז חמישה עשורים והטרגדיות שאיתם

שנות השישים – בסרטים תמיד מתארים את העשור בו מוסיקת הפופ התחילה להיהפך לתעשייה ענקית כעידן של תמימות. אך ככל הנראה מדובר בעוד אשליה שמוטב לנפץ. אחד משירי האהבה הדביקים ביותר אי פעם בוצע על ידי פרסי סלדג'. זמר נשמה אפרו אמריקאי עם קול כמו חמאה. השיר כוסה על ידי רבים ונוראיים, לרבות בת מידלר ומייקל בולטון וגם היה שיר הנושא של אחת מהקומדיות הרומנטיות האיומות ביותר שהאנושות חוותה. אם מקשיבים למילים. לעומת זאת, השיר בעיקר, כמו הזהרה ומדבר על איך שאוהבים מישהי אז לא שמים לב שהיא עושה דברים רעים, לא מדברים עם החבר הכי טוב אם הוא מעיר לך שהיא איומה, מוציאים את כל הכסף רק כדי שיהיה לה נוח, גם אם זה אומר שתישאר לישון ברחוב וכולי. הוא מעט שוביניסטי ובעיקר מראה שאהבה היא משהו שצריך להיזהר ממנו.

התשובה הנשית לאותו סוג של נואשות מבית היוצר של דסטי ספרינגפילד

שנות השבעים – לאחר ההתפכחות של דור הפרחים מהרעיון של אהבה חופשית, היה נראה, מבחינה מוסיקלית לפחות, שאנשים התעסקו הרבה פחות באותו רגש חמקמק כאידיאה ופנו להתעניין בצד הטכני של הנושא. הסול מצד אחד והדיסקו מצד שני עזרו לייצר פסקול רומנטי על גבול הסליזי לאקטים מיניים. כדוגמא מייצגת ונוחה אפשר לקחת את בארי וייט. אם לשפוט לפי הקול יש סיכוי טוב שהוא ראה יותר אקשן בסבנטיז מרוד סטיוארט.

rod
כמובן רוד, אנחנו חושבים שאתה סקסי ויודעים שאתה סטרייט

 

שנות השמונים – אם בנואשות עסקינן, אין משהו גרוע יותר מלשאול 'מה זאת אהבה?'. זאת הגרסה המטומטמת ממש של – 'על מה את חושבת?'. מי יודע מה זאת אהבה? מי אני? מה אנחנו עושים פה? למה יש סבל בעולם? יש כל כך הרבה שאלות שעדיף לא לשאול. השיר הבא, של פורינר, גם מעלה את הקושיה האקזיסטנציאלית הנ"ל וגם דורש ממשאת האהבה להראות לו מה התשובה.

air
כל השנים חשבו שאחד מהם אישה | הספקת אוויר

באותו נושא, ישנה שאלה אפילו טיפשית יותר וקיומית פחות בשיר נורא שעולה על הקודם. אין משהו מביך יותר מליונל ריצ'י ששואל אם הוא מי שאת שחיפשת.

שנות התשעים – בשנות התשעים היה נראה שכולם משתמשים שוב בסמים וגם שכולם רגישים פתאום. מאז המאה ה-19 לא נראה פרץ כה עז של גלי ייסורים קשים בגלל אהבה. אותו חוש דרמה הוליד כמה משירי האהבה העצובים ביותר, במתכוון או שלא במתכוון והרי שתי דוגמאות בולטות: כריסי מהפריטנדרס מבטיחה שלא משנה מה היא תהייה שם. אותנו זה הצליח להלחיץ.

הספקת אוויר – אני יודע ואני יודע ואני יודע או שלא. אימת כל השנים.

 

שנות האלפיים פלוס – בגלל שעוד לא סיימנו את העשור הנוכחי של אלפיים פלוס, נאלץ לאחד אותו עם העשור הקודם, בו אהבה הפכה להיות, כמו דברים רבים אחרים, מוצר מסחרי במובהק. נראה שללא ציניות קשה לדבר על אמוציות. שירי אהבה רבים שילבו אלמנטים מהעשורים הקודמים ושיכללו אותם בכל הנוגע לאריזה. אם יהיה צריך לבחור דוגמא בולטת אפשר להשתמש בשיר 'רוד בוי' של ריהאנה. המילים של השיר נשמעות כמו שורות שנשמטו בעריכה של 'חמישים גוונים של אפור' וכוללות את השורות ' קדימה רוד בוי תעמיד אותו, האם אתה גדול מספיק? הלילה אתן לך להיות הרוכב ועוד שפע של פניני רומנטיקה עכשווית.

ואחד אחרון, נואש ומודע לעצמו ולא אף אחד לא יכול למצוא | שיר האהבה המנצח של כל הזמנים

Author: יוליה ורנר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *