קל מאוד לסבול אנשים לזמן קצר או האמנות העדינה של המובן מאליו

לאחרונה גילינו שהחיים שלנו לא מוצלחים במיוחד. לא שהיו לנו שאיפות גדולות בשלב זה או אחר. אבל מגיע הרגע בו אתם או אנחנו או מישהו המביטים בעצמם בשנייה של התעוררות מודעת ומגלים שכל חייהם הם טעות נוראית. את הסנטימנט הכללי אפשר לפרוט לחלקים קטנים יותר. הזוגיות המשמימה, גם לא הבריאות רופפת או המראה לא כתמול שלשום, החברים הבודדים שלנו כבר לא עונים לטלפונים, הקריירה תקועה ואפשר לסכם את היתר ב’וכולי’. לא מדובר בקריאה לרחמים עצמיים. אולי. הרי השאיפה של כולם היא להיהפך ליצורים טובים יותר. אין הסבר אחר לשגשוגם הבלתי פוסק של תחזיות הורוסקופים, מגלי עתידות, הקוצ’רים וכמובן כותבי ספרי העזרה העצמית. כאנשים סקפטיים במיוחד, ומעט צרי אופקים תמיד בחלנו בספרים מהז’אנר הזה ובכל מי שקורא אותם, כן גם אם בסתר. אך אולי זו הייתה הטעות הראשונה שהובילה לאותו רצף בלתי נמנע של שגיאות. יש סיכוי שהעולם אשם, או שאולי זה אנחנו. מצד שני יכול גם להיות שהגיע הזמן להשתנות. כי אפשר להביא סוס אל המים אבל אי אפשר להכריח אותו לקרוא ספרי עזרה עצמית שילמדו אותו כיצד לשתות. כבני אדם שצלחו את האבולוציה התענוג שמור לנו.

‘איך לגרום לאנשים לאהוב אותך ב- 90 שניות או פחות’ של ניקולס בוטמן: הטייטל נשמע מבטיח. לרוב הרושם הראשוני שאנחנו מותירים הוא נורא. אז זהו מקום טוב להתחיל. בוטמן הינו צלם והוא עבד עם כמה מהחברות הגדולות ביותר בעולם. הוא קצת נראה כמו אנס סידרתי, אבל זה לא יפריע לנו לשמוע מה יש לו להגיד. הספר מתחיל בשיטוח העובדות, למה אנשים זקוקים לאנשים? אם אתם נוסעים במונית תצטרכו מישהו שינהג, מישהו שיבנה מוניות בארץ בה השכר נמוך מאוד, מישהו שיצבע אותן, עובדי מוסך בוני כבישים ועוד אינספור אנשים אלמוניים. זוהי דוגמא קצת בעייתית כי היא שמה אתכם במצב פאסיבי. למה אתם לא בונים כבישים? האם זה למעלה מכבודכם? אך אנו סוטים מהנושא. בוטמן מחלק את המפגש לכמה חלקים:

להיפתח- לוודא ששפת הגוף שלכם מראה על נכונות, לחייך ראשונים ולהיות בעלי גישה חיובית. כאן כבר ניתן למצוא בעיה. ‘גישה חיובית’ הוא מונח כללי, איך נוכל להיות פוזיטיביים כאשר קיומנו על פני כדור הלכת כל כך קשה?

לייצר קשר עין קורן. כאן הוא נותן תרגיל בו תצפו בטלוויזיה ותנסו להסתכל לשחקנים בעיניים ולזכור באיזה צבע הן. לאחר יצירת קשר עין צריך כאמור לחייך, לא לדאוג להראות מטופשים ולהגיד את שמכם. לאחר מכן צריך לנסות לשלב את שמו של מי שנפגשתם איתו.

להישען – לא כל כך הבנו מה החלק הזה אומר, אבל זה כולל לא לגלות הססנות וגם ניתן התרגיל שאפשר לבצע עם מכר בו צריך להגיד ‘הי’ אחד לשני, למחוא כף בכף ואז להחליק את היד לעבר החזה תוך כדי אגירת ושילוח האנרגיה החיובית. תתרגלו אחד עם השני את מעבר האנרגיה בתורות ותנסו ממש להרגיש אותה. לאחר שסיימתם תנסו להעביר סוגים שונים של אנרגיה, כמו סמכותיות, מיניות ואהבה כאשר הצד השני צריך לנחש מה העברתם ואתם צריכים לשים לב איזו אנרגיה אתם משדרים לרוב. תרגיל זה יעזור לכם ללמוד איך להעביר את המסר הנכון לאדם הנכון.

הספר ממשיך עם מספר רב של דוגמאות ותרשימים שכוללים חלוקה של אנשים לפי סוג הזיכרון והפעולה שלהם (חזותי, מבוסס על שמע וכדומה) עם קבוצות מילים שמתאימות לתקשורת עם כל קבוצה.

מסקנות: קודם כל הבסיס שלו אינו מופרך, כלומר הוא מזכיר את האמת הקיומית הטוענת שכל בן אדם, כמעט, רוצה שישימו לב אליו ושיש סוגים שונים של אינטראקציות שדורשים קשב ויכולת לגוון את סוג התגובות שלכם. לעומת זאת, הוא לא יוכל לעזור הרבה ולו בגלל שאנשים אוהבים אותנו ישר, ואז לא סובלים אותנו אחרי, אם לדייק אז –  בין עשר דקות לחצי שעה. וזו עוד אמת בסיסית. קל מאוד לסבול אנשים לזמן קצר. לפיכך המשכנו הלאה.