והפעם – שלוש חגיגות קולינריות
יש כמה הגדרות למילה חגיגה:
- קִיּוּם מסיבה לציון חג או אירוע משמח 2. מסיבה או טקס שמח 3. מאורע מלא פעילות והתרגשות; פסטיבל. הנה דוגמה לכל אחת.
- קִיּוּם מסיבה לציון חג או אירוע משמח: ‘החגיגה של באבט’
אמרתי לג’ ‘אל תבואי רעבה’. צילומי האוכל בסרט הזה זכורים לי היטב, ועל מסך גדול ועם תחושה של תרבות בסינמטק זה לא יהיה פשוט. אכלתי ארוחת צהריים גדולה, שתיתי קפה ואכלתי מאפה שמרים דפוף עם שוקולד. הייתי מפוצצת. ג’ עדכנה שהיא בדיוק אכלה לפני שנפגשנו בהקרנה לכבוד הוצאתו המחודשת של סרט האוכל האולטימטיבי במלאות 30 שנה לעשייתו ולזכייתו באוסקר. סיפורה של באבט לא אכזב. הסעודה שהיא מכינה עבור האירוע של המארחות הכמעט קדושות שלה מזה 14 שנה, עם אוכל צרפתי שקשה להישאר אדיש אליו (מרק צב ושליו ממולא בכבד אווז וכמהין בתוך בצק עלים) משאירה רושם עצום על האורחים, תושבי העיירה הנידחת בדנמרק. הם לא מבינים מה נפל עליהם, כמעט כואב לראות את המנות היפהפיות נאכלות בכזו בורות, ואת היין המיושן נשתה כמו מיץ. בזבוז. אבל משהו בסעודה הזו משנה את האנשים וזה לא רק האלכוהול (למרות שיש יין שונה עבור כל מנה, כמובן). הוא פותח להם אנינות שאינה רק של טעם, אלא של חיים. יצאתי מורעבת.
החגיגה של באבט / 97 דקות / דנית / תרגום לעברית ולאנגלית / סינמטק תל אביב / בסינמטקים נוספים ובבתי הקולנוע הנבחרים
2. מסיבה או טקס שמח: שוקולד מגנום
אין ספק שאין מסיבה ללא שוקולד. ועכשיו מגנום הוציאה סדרת טבלאות חדשה, בשלושה טעמים: ORANGE, שוקולד חלב בטעם תפוז; ESSPRESO, שוקולד מריר מעולה בטעם אספרסו עם שברי פולי קקאו; ו CARAMEL CRUNCH & SEA SALT שמדבר בעד עצמו. המוצלח ביותר בעיני: ESSPRESO. ובכל מקרה בכולם היה הטעם של הנגיסה השוקולדית הקראנצ’ית של הגלידה האהובה.
- מאורע מלא פעילות והתרגשות; פסטיבל: אורז פרא של כרם טבע
כן, אורז לא נשמע כמו דבר שיגרום ל’מאורע מלא פעילות והתרגשות’, אבל כשיש אורז פרא, מלא, בשלושה צבעים (אדום, שחור ולבן), זה מתחיל להיות מעניין. וכשמגלים שהוא הכי טעים כשעושים אותו כמו פסטה, זה נהיה פסטיבל. הייתי סקפטית כשחברת טבע כרם הרחיבה את סדרת הקטניות במהדורת חורף. אבל ניסיתי. מרתיחים מים, הרבה, ממליחים, מוסיפים את האורז, לאחר כ-20-25 דקות (טועמים לבדוק) מסננים, ומוסיפים מעט שמן זית. הכי טעים להגיש עם תבשילים שיש להם רוטב שווה. פסטיבל.
