נורית: אני אף פעם לא מבינה מה האישה הזאת רוצה להגיד. יוני: שהיא חכמה? שירלי: שהיא תתרנית? דניאל: שיש לה מכשירי ציטוט בכל הלופט. יונתן: זאת פרשנות מוזרה. יוליה: לא, היא באמת מאזינה לנו. יוני: אין, יש לה יופי נדיר, מאוד מזכירה את איזבלה רוסליני. שירלי: מכתיבה טרנדים, מעוררת השראה. יוליה: עורכת בחסד, צריך לשכפל אותה. יונתן: ואיזה לב, כמה אהבה. דניאל: מגדירה דור. נורית: חבורה של נמושות. רודנית, חשה את עצמה מי יודע מה, מתנשאת, צורה לה. היי, לאן אתם הולכים???. נותן שירות: את פצצה מתקתקת.
כבר כתבנו כל כך הרבה על בשמים שנוכל לצטט את העובדות בעל פה. לא שאכפת לנו לחזור מעט שוב על הנושא. הרי אם היו שואלים אותנו אנשים היו מדברים יותר על בשמים ופחות על דברים אחרים, כדי שלא נצטרך כל הזמן להנהן ביבשושיות ולעשות כאילו ומשהו אחר מעניין אותנו. אז הנה העובדות הבסיסיות, בשמים קיימים מתחילת תיעוד ההיסטוריה וכנראה לפני, יש תיעוד לקיומם בלוחות במסופוטמיה, ונמצאו עדויות לבית מלאכה לייצור בקפריסין מבערך 4000 לפני הספירה.
הוריאציות הראשונות כללו בעיקר חלקי פרחים שעורבבו בשמנים. הפירוש המילולי של השם הנפוץ perfume הוא ‘מתוך העשן’ בלטינית. בימי הביניים כימאים ערביים כתבו ספרות ענפה שכללה מתכונים להכנת מרקחות בשמים, באירופה הם היו מותרות של בני אצולה, לקתרין ממשפחת מדיצ’י המפורסמת היה מעבדת בשמים צמודה לדירתה, עם מומחה שעמל רק בשביל לייצר אותם למענה.
הסיווג נעשה על פי חוזק התמצית, כאשר או דה פרפיום הוא בעל התמצית החזקה ביותר (עד 20 %) אחריו או דה טואלט (עד 15 %) ולבסוף או דה קולון (עד 8%) כאשר האחרון נובע לא מהשימוש הבריטי המאוחר שלו לתיאור אפטר שייב אלא מתיאור מסורתי יותר שמגיע מרוקח הבשמים המפורסם יוהאן מריה פרינה האיטלקי שעבד בעיר קלן בגרמניה במאה ה – 18 ובחר לקרוא לבשמים שייצר על שמה.
בשמים מתוארים בצורה מסורתית לפי תווים (בדומה למוסיקה) כאשר התווים התחתונים הם הבסיס, שהוא הריח החזק ביותר. הוא זה שנשאר למשך זמן והוא מבוסס על דברים שלא בהכרח נחווים כנעימים בהרחה ראשונה (כמו טב ) התו האמצעי שנקרא גם לעיתים ‘הלב’) הוא הבסיס והדבר הדומיננטי שמגדיר את הבושם וקושר את החלקים והתו העליון הוא לרוב עדין יותר, מתפוגג הכי מהר ומורכב מדברים שהניחוח שלהם נתפס כנעים מיידית. הוא מתנדף מהר אך יוצר את הרושם הראשוני. זהו המידע הבסיסי. נוכל גם להוסיף את הציטוט המפורסם של קוקו שאנל – ‘לאישה ללא בושם אין עתיד’.
את הבשמים ניתן להשיג ברשתות הפארם המובחרות
