הסיפור מאחורי הרשת המצליחה ללבני נשים מוכר יחסית. בחור בשם רוי ריימונד שהיה בוגר מחלק עסקים בסטפורד ניסה לקנות לבנים לאשתו גייל. הוא שם לב לשני דברים, האחד הוא שהמגוון בו נתקל היה מאכזב והשני הוא שהמוכרות נתנו לו תחושה כאילו והוא אורח לא רצוי. את הבעיה הראשונה הוא פתר בעזרת פיתוח קולקציה של לבנים סקסיים. שוק זה היה זניח ושולי מאוד בסוף שנות השבעים. לבוש תחתון פרובוקטיבי נמכר לרוב בחנויות שהתמחו בתחפושות סקסיות. הצד השני היה להקים חברה שמשווקת אותם על ידי קנייה בקטלוג שתחסוך את אי הנעימות. הבעיה היתה שהשוק הגברי לא הוכיח את עצמו כרווחי במיוחד והמקום התקרב לפשיטת רגל עד שנמכר. בתחילת שנות השמונים לאחר החלפת בעלות השיווק שונה ויועד לנשים והחנות הפכה בזמן קצר לרשת עצומה שעזרה גם לשנות את כל השוק של הלאנז’רי. הגרסה האכזרית טוענת שרוי התאבד לאחר ההצלחה המטאורית של המותג, אך האמת היא שעברו כמה שנים ועוד כמה השקעות שנכשלו לפני שרוי זרק את עצמו מהגשר. אך לפני שנגלוש למורבידיות נחזור לקולקציה החדשה שהיא כתמיד רעננה, מינית בצורה מופגנת וכל שאר הרכיבים מהם מורכבות פנטזיות מוצלחות.
