‘כאלו היו שם תמיד’ היא תערוכת יחיד של האמנית מרגלית פרימו המשלבת בעבודותיה קרעים מקטלוגים של גוף האדם, מחוברות טבע, מגזרי עיתונים המדווחים על אירועים מדיניים, מגזרי דוחות הקשורים למשברים רפואיים אישיים – כל זה מקבל במה סמויה ואיתות חבוי ומזמן התבוננות עמוקה ומהפנטת
בעבודותיה של האמנית מרגלית פרימו מתקיים שילוב אישי, מורכב, בלתי אמצעי ואינטואיטיבי של ריבוי טכניקות. קולאז’, רישום בעפרון, בפנדה, בגירים, בפסטלים, במרקרים, בצבע אקריליק, בספריי ובחומרים נוספים, על קנבס, על קרטון, על פי וי סי ועל דיקט. החיבורים והשילובים שהיא עושה בפורמטים גדולים וקטנים כאחד, מסתחררים, מפתיעים ומסקרנים, המאפשרים לה להשתמש בפיסות הצילום, ככתמי צבע, או וגם כחומרים משמעותיים, כהשראה ביצירה תוך כדי עיבוד שלהם מחדש כחלק מעבודתה. הדימויים והשילובים חוצים את הזמן והמקום ופותחים צוהר לנבכי ובתוככי נפשה של האמנית וגם מהדהדים תחושות וחוויות אוניברסאליות הנוגעות לכל אחד. לאורך כל חייה עסקה ולימדה אמנות. הדחף ליצור היה בלתי נשלט וכך לאורך השנים וביצירה ללא הפסק, נוצר גוף עבודות גדול ומרשים שהבשיל לתערוכת היחיד – ‘כאילו היו שם תמיד’.

תספרי קצת על הדימויים שבחרת, מאיפה הם לקוחים? איך מתבצע אצלך תהליך של איסוף דימויים?
‘אני אוספת דימויים מירחונים, קטלוגים מצולמים, פוסטרם ותמונות. מחוברות ומפיות, עטיפות אריזה ועוד. חומרים המושכים את עיניי-כאלה הקשורים למרקמים ודימויים- כמו חלקי גוף פנימיים, פציעות, חיות טורפות וטקסטורות של סלעים, גזעים וגוף’.
האם היו לך רגעי מבחן שבמהלכם הרגשת שאת לא רוצה להיות ציירת?
‘תמיד רציתי לצייר, היו קצת הפסקות, תמיד רציתי להיות אומנית, ציירת ולימדתי שנים רבות’. מוכנה לעבור את התהליך אפילו בצורה עוצמתית יותר לזכות בהכרה ברמה ארצית ועולמית.
האם היית עוברת את אותו תהליך שוב?
‘כן, מוכנה לעבור את התהליך אפילו בצורה עוצמתית יותר ולזכות בהכרה ברמה ארצית ועולמית’.
מה התגובה ליצירות שלך שאת הכי זוכרת?
‘אנשים מתפעלים מעבודותיי ברמה המקצועית והטכנית “איך את עושה את זה…” מתרשמים מהעוצמה של הדימויים אר לא תמיד מבינים’.
מה העבודה הראשונה שלך שאת זוכרת הכי טוב?
‘העבודות הראשונות המשמעותיות היו מזמן. בתיכון, תלמה ילין, ציירתי בשמן- ציורים מאוד סוריאליסטיים בסגנון דאלי ברמה ממש טובה, למורת רוחו של מורה הציור שרצה רק קלאסי או אימפרסיוניסטי’.
מהי שיגרת העבודה שלך?
‘אני עובדת בסטודיו הביתי שלי כשלוש פעמים בשבוע בבוקר ובלילות’.

האם את שומעת מוזיקה בזמן העבודה ואם כן אז איזו?
‘אני שומעת בעיקר מוזיקה ישראלית כמו ישי לוי ,קרן פלס, עידן רייכל ושולי רנד’
איזה אמן/ית אחרת היית ממליץ לראות?
‘ממליצה מכול הלב על אמנית דורית פלדמן ז”ל בת גילי 65 שזכתה לשם עולמי בשנים האחרונות והלכה לעולמה לפני שנה ממחלת המסרטן’.
אם היית יכולה להכין אנשים למפגש עם העבודות שלך מה היית שולח אותם קודם לראות/לקרוא?
הייתי שולחת אותם לראות את דיוויד הוקני, פרנסיס בייקון, אורית גולדמן, מקס ארנסט, דאלי ויאיר גרבוז’
מהי התערוכה/פרוייקט שעשית שאת הכי גאה בהם?
‘התערוכה והפרויקט שאני גאה בהם זו התערוכה הנוכחית בגלריה לאמנות שבטית& ישראלית בת”א. וכן, התערוכות השנתיות של בנק הפועלים וביריד צבע טרי. זכיתי בעבר להציג במוזיאון ת”א במסגרת המלגות של קרן שרת ותערוכת יחיד גדולה ומשמעותית ב- במגדלי אביב ר”ג’.
איך את מרגישה במהלך חשיפה של עבודות לאוצרים/אספנים?
‘אני חופשיה, יכולה לדבר בכנות ובשטף, חשופה ואמיתית. מרגישה טוב’.
איך את מרגיש שאתה מסתכל על עבודות ישנות שלך?
‘שאלה מצוינת – גאה ב”מי” שציירה את העבודות גאונה’.
אצל איזה אמן/ית חיים או מתים היית מעוניינת ללמוד?
‘ז’קומטי, מיץ בייקר, פרנסיס בייקון, רנה מגריט, דייויד הוקני, דגנית ברסט תומרקין’.

תערוכת היחיד ‘כאלו היו שם תמיד’, גלריה לאמנות שיבטית&ישראלית, רחוב בעלי המלאכה 13 בתל אביב, בין התאריכים 5/4-15/5 | שעות פתיחה: ימים ג’-ה’ 11:00-19:00 ובימי ו’ -ש’ 10:00-14:00 | אוצרות התערוכה: ד”ר גליה דוכין – אריאלי ומיכלי אדלר