קנו בובות וודו לחגים ומועדים וגם לתעניות כאמנות או חיסולי חשבונות

חגי תשרי מתאפיינים כידוע ראשית כל בעשרה ימים ראשונים אשר במסגרתם כל אדם נשפט על מעשיו לאורך כל השנה. איש אינו פתור מלתת את הדין, מעט בדומה לימים המוקצים להגשת דוחות מס (אם כי מהם סביר יותר שאנשים בודדים מצליחים לחמוק) זוהי תקופה המיועדת להביט אחורה ולנבור במעשינו ולגלות היכן בצענו עבירות ואיך היום יום שלנו נראה, וכמו להקשיב להקלטת הקול של עצמך או להביט בזמן ממושך בראי צפויות תגליות לא נעימות או לכל הפחות גילויים של המרווחים המשונים בין התפיסה שלנו לבין מה שהתקיים במציאות אך יותר מכך בין מה שאנחנו בוחרות להתעלם ממנו וקיים לבין מבט מקפיא באמיתות קשות. ישנם הרבה סיפורים על שדים ועל השטן בעיקר סביב מועדים אלו של כפרה.

במקביל תקופת החגים היא תקופה לא פשוטה של ניסיונות, אם אלו היו כרוכים רק במבט מעמיק פנימה אז ניחא, אבל הנוהג הוא להרבות במפגשי משפחה ואלו מזמנים שורת פיתויים לעבירות או מחשבות על עבירות שקשה להתעלם מהן. אלמלא היינו צדיקות היה ניתן לחשוב שהאל בוחן אותנו מתוך סוג של חוש הומור מסוג מסוים מאוד.

לפיכך ובאופן כללי מומלץ לרכוש בובות וודו לחג ממספר סיבות. אחת היא להוציא עצבים וכעסים בדרך (יחסית) שפויה. אל תכעסו או תצעקו על הדודה ששואלת למה אין לכן ילדים למה השמנת וכולי אלא עשו בובה בדמותה והוציאו עליה את זעמכן. סיבה נוספת היא שתוך כדי בחינת נפשכן בזמן נבירה בזכרונות יתכן מאוד שתתקלו בשורת אנשים שאולי היו גרועים מכן, ניתן לעשות בובות וודו בדמותן. זה אולי קצת כמו להלשין על השכנים אבל אם זה לאל אנחנו די בטוחות שזה לא נחשב. ולבסוף, שיפוטו של האל ניתן לא אחת בידי בני האדם, אם יש כל כך הרבה גופים איומים כמו ביטוח לאומי, קופת חולים וכיוב שמפעילים עלינו את כוחם האפל, אז מדוע שלא גם אנחנו ננסה להשיב לרשעים כגמולם (שוב זוהי קריאה לרכישת בובות וודו ולא למעשי נקם בבכירים במוסדות ממשל אפלים, היינו קוראות גם לזה אבל אנו חוששות מתביעה) ולבסוף כאשר רעה תיפול על המושא שבחרתן (כמו שיקרה לכולנו בזמן כזה או אחר ) תוכלו תמיד לומר בחרישיות לעצמכן שזה בזכות הבובה. זה כמו המעשה המסופר בספר חסידים סימן רלט, ביום הכיפורים אישה שצמאה למים ולא הלכה לשאול חכם ושתתה הרבה, לא עברו שלוש שנים (!) והיא נחנקה אחרי ששתתה (כעבור יומיים) ומתה.