מכון אבני לאמנות ועיצוב, הציג בשבוע שעבר את תצוגת הגמר של בוגרי המחזור השני במחלקה לעיצוב אופנה, שבראשה עומד רונן רז. בין 9 קולקציות הביכורים של בוגרי המחלקה ניתן היה כבר לזהות את השמות הבולטים שנראה שעומדים להכות גלים בתעשייה.
בלוקיישן אינטימי במיוחד עם נוף לנמל יפו ובריזת הים, הוצגו קולקציות הגמר של בוגרי המחלקה לעיצוב אופנה של מכון אבני שבראשה עומד רונן רז אשר חגג בהזדמנות זו חמש שנים להיווסדה. מדובר במחלקה חדשה צעירה ודינאמית, שמסלול הלימודים בה הוא בן ארבע שנים וכולל לימודים עיוניים בתחומי הלבוש והאופנה ולימודים מקצועיים, כמו בגדים מחויטים, שמלות ערב, בניית קולקציות, קניינות, שיווק, סטיילינג ועוד. מהשנה השנייה, הסטודנטים בוחרים מקצועות ומתמקדים בתחומי עיצוב אופנה שונים: בגדי ילדים, גברים, עיצוב ג’ינס, טקסטיל וסריגה. כמו כן, במסגרת הלימודים, מתקיים שיתוף פעולה עם חברות אופנה ועם מעצבי אופנה שונים במטרה למזג את המסלול עם התעשייה ולהקל את שילובם של הבוגרים בתחום לאחר סיום הלימודים.
השנה הוצגו קולקציות הביכורים של הבוגרים וכפי שצפוי שיקרה בתערוכות מסוג זה החומרים היו אקלקטיים ומגוונים בתחומי העניין ובטכניקה. מבין כל הבוגרים בלטו שלושה שמות, שכדאי אולי להתחיל לשנן.
ראשונה מהם הייתה:גל אחירז, שקראה לקולקציה שלה Strings Attached. זו עסקה בהדגשת החיבור מחלקי גזרות קלאסיות שחתוכות במקומות שבהן נוצרות תנועות הגוף הטבעיות. היא הגדירה מחדש את השימוש בחוט כתפר ואת הדיאלוג בין חומרים בעלי משקל מנוגד שיוצר חלל, תנועה פנימית, עומק, תזוזה וצללית ועד לשמירת המראה המחויט העדין. מבין החומרים שהוצגו בלטה במיוחד שמלה העשויה מצמר עם פסים חתוכים שיוצרים מעין קפלים לכל אורכה. הקולקציה התאפיינה בצבעים מונוכרומאטיים בגווני אפור ונגיעות של כחול רויאל. ‘ההתעסקות שלי באופנה מתאפיינת בכך שהבגדים מקבלים את האופי והצורה שלהם דרך הגזרה ודרך חיבור החלקים. נושאי ההשראה שלי ברובם המוחלט ויזואליים, גיאומטריים מונוכרומאטיים ותוך חקירה אני מגיעה לרעיון שמנחה אותי בדרך העבודה’. אמרה אחירז.
מבין קולקציית גברים אפשר היה לשים לב לעבודה של הבוגרת נטלי שמעון. היא ידעה בדיוק מה היא עושה ולאן היא מכוונת. הקולקציה הייתה בהשראת המנדלות הבודהיסטיות ותהליך העבודה עליהם כאשר נוספה ההקבלה בין הנטל בעבודת כפיים לחלוקת הנטל בזוגיות. ‘מנקודת המבט שלי, ישנה הקבלה בין תחזוקה שוטפת ועבודה לתחזוקת מערכת יחסים ונישואין וחלוקת הנטל. שמעון הוסיפה.
הקולקציה מעלה שאלות רבות כמו מעמד הגבר במערכת היחסים ואיפה נוצר האיזון בתוכן. הטקסטיל (סריגה, ליבוד וטיפול בעורות) שיצרה שמעון קצר תשואות וחשף יכולת ראיה מרחבית ואופקית כמו גם כישרון לזהות חומרי גלם מיוחדים מעולמות אחרים שלא קשורים בהכרח לאופנה או לגוף. היו שני דגמים שהייתי רוכש מיד אחרי התצוגה והם – סריג בסריגה עבה עם קפוצ’ון בגווני חום בז’ וכחול כהה, ומעיל ברודו בשילוב עור בפרשנות חדשה למעיל הטרנץ’ המסורתי.
הקולקציה השלישית שהותירה בפניי רושם היא זו של הבוגרת זוהר כלב, שהיא ספק מעצבת ספק אמנית עם אמירה ואג’נדה עצמאיים. כלב, הציגה 7 מערכות לבוש, לגברים ולנשים כאחד. כולם בצבע לבן כאשר אין טיפול בבד אלא בגזרות ובפרטים הקטנים שלעולם לא רואים במבט ראשון. היא העניקה לכל דגם חיים חדשים ונראה כי תהליך העבודה שלה התחיל בפירוק של החולצה המכופתרת הגברית הלבנה והמשיך בחקירה של מה יקרה אם תחבר כל חלק בזווית אחרת. הג’קט הגברי הוא כבר לא אותו ג’קט גברי שאנחנו רגילים אליו, כלב הורידה את שרווליו למותניים ויצרה מראה עשיר של שרוולי הבגד כסיומת שלו.
נותרתי ללא מילים כשצפתי בעבודה המורכבת הזאת. ראשית, כקולקציית גמר לעבוד רק עם צבע אחד מצריך אומץ ומראה על בגרות ותפיסת עולם לגבי עיצוב ואמנות שרק מעצבי העל יכולים להגיע אליה וגם זה לאחר שנים רבות של עשייה. ניתן לקחת כדוגמה את מריסון מרטין, מרגיאלה או הצמד ההולנדי ויקטור & רואלף אבל מעבר לזה, הקונספט עליו מדברת זוהר כלב, הוא לקחת אמוציה ולהקפיא אותה כדי לספר על הדרך שלה להתבונן בדברים, וזאת מבלי להסביר לקהל בצורה טרחנית את כל התהליך. הפרשנות יכולה להניב תוצאות רבות לכאן ולכאן. היא סימנה והציגה מסע של התבגרות לתוך עולם שלם שמלא בשאלות, סכנות ופחדים. הקולקציה מרשימה ביותר ואין לי ספק כי אם תמשיך בדרך תוכל לקצור את הפירות מהר מאוד.
באופן גורף, התחושה כי המחלקה לעיצוב אופנה במכון אבני שמה לעצמה מטרה והיא לתת לסטודנטים חופש יצירתי מוחלט וטוב שכך.
התמונה הראשית/ טניה זגריה.
הי .קודם כל תודה על הכתבה על מכון אבני ועל תצוגת הבוגרים .אני אחת מהן ושמי טניה זגריה ורציתי לשאול אם אפשר בבקשה לתקן את השם משפחה שלי מזגאריה לזגריה.תודה מראש