לא קל לי להודות בזאת, אני מרגישה שמדובר ביציאה מהארון, בכל זאת לחשוף דבר כל כך אישי שרק חברי הקרובים ומשפחתי יודעים על כך והצלחתי להסתיר אותו ביסודיות תחת איזשהו דימוי אינטלקטואלי לאורך השנים, אז לא עוד, זהו, עלי להודות: אני אוהבת סרטי אקשן, גיבורים מסוקסים עולים בעיני על עבדקנים נירוטיים. שרירנים שמקריאים דיאלוגים חלולים במבט חושני מרגשים אותי יותר ממונולוגים על מצב הנפש, ואם דברים מתפוצצים ברקע ויש יריות ואפקטים גם אם אלו משוללי כל הגיון או עלילה או כל הכללים החלים על תסריט ושמוערכים מידי, אני אהיה הראשונה להתייצב באולם. זהו, אמרתי את זה ויסלחו לי טריפו ואהובי מלוויל ומורה הדרך ג’ים ג’רמוש שהביאו אותי עד הלום
ועכשיו אפשר להתחיל, בכל הסרטים שצפיתי בהם בחודשים האחרונים בשעה שהופיע על המסך הטריילר של ‘מלחמת העולם Z’ לחשתי באזנו של האקס האהוב עלי – ‘לסרט הזה חייבים ללכת’, הפרומו היה כל כך אינטנסיבי, מלא פיצוצים, יריות וקרייססים שאפילו הקארה הנשי של בראד פיט לא הצליח להסיח את דעתי. לפחות כך חשבתי אז. אך שומו שמיים מסתבר שהפריזורה הותירה עלי הרבה יותר רושם ממה שחשבתי כי עד ליום הצפייה ‘במלחמת העולם Z’ לא שמתי לב שמדובר בסרט זומבים.
אוי, אוי, אוי, סרט זומבים והינה ז’אנר שאני ממש לא מתחברת אליו, מכל היצורים בעולם הפנטסטי אלו הכי פחות חביבים עלי. הם חסרי תרבות, מקולקלים, נעדרי כל תבונה, לא מושכים בלשון המעטה, חסרי רגשות וסקס אפיל והכי מדהים שכל זה הצליח להסתתר אחרי הפריזורה של בראד פיט.
אבל כל כך קל להרשים אותי שאף על פי כן ולמרות הכל נהניתי. העלילה מאוד פשוטה, גיבור מלחמה מתוחכם שפרש מהכוחות המיוחדים כדי להיות עקרת בית מגויס חזרה לצבא כדי להציל את העולם, ברקע אוכלוסיות שלמות נכחדות, זומבים, מכוערים אך עשויים היטב תוקפים יבשות שלמות ללא הבחנה ומתרבים במהירות. מישהו צריך להציל את העולם ולאיש הזה יש קארה נשי מאוד. הוא מגיע גם לישראל שהייתה הראשונה להגן על עצמה ובזכותו גם אנחנו מותקפים. הגיבור מגיע להרבה מקומות וכמוהו גם גל הגופות החיות הענק.
למעשה שום דבר חשוב באמת לא קורה שם, כי אין לאויב קונפליקט או מוטיבציה או כוונת זדון. להציל את האנשות ממתקפת זומבים זה כמו הדברה של מזיקים גדולים. יש הרבה מהם, אך הם אינם חכמים במיוחד. אבל מה זה משנה, סצנות האקשן מרהיבות ויש מהם אין סוף, האפקטים מרשימים, הקרבות מדממים ויותר מזה מה אפשר עוד לבקש?
