עורכת הביוטי של ‘פרימדונה’, ליאורה סומק, מפליאה בסיפורים ואלופה בהמלצות לחגים. אז יש לנו מזה ומזה גם

כל פעם ששמה של צילי היה עולה בשיחות משפחתיות אצל סבתא וסבא היו המבוגרים עוברים ליידיש לחשושית. לא מספיק שלא נבין. עדיף גם שלא נשמע פן נידבק באיזו ‘ציליות’. לא ידעתי מי זאת. כשקצת בגרתי אמרו לי בלקוניות שהיא אשתו של יוסף. אחיו הצעיר של סבא ואמו של מנחם הגאון המשפחתי שעשה דוקטורט בכימיה בטכניון. צילי לא נראתה במסיבות הפורים המשפחתיות או בחתונות. יוסף היה מגיע בגפו. חיוך חסר דאגה על פניו. ואני לתומי חשבתי שכך נראים אנשי פתח תקוה. להם אין דאגות וקמטי צחוק שתולים בפניהם. יום אחד באחד מביקורי אצל סבתא פיתיתי אותה לספר לי. זה לא היה קשה במיוחד. סבתא היתה רכלנית מדופלמת. וכשניקראה הזדמנות בדרכה הפליגה בסיפורים תוך עיוות וסילוף העובדות כדי שיתאימו לסיפור. סבא היה בביקור החודשי הקבוע שלו אצל צילי ויוסף. זה היה שילוב של מפגש גישור עם תרומה צנועה לכיסוי חובות ותחזוקה מינימלית מאחורי הבית כשצילי לא רואה. שכן ליוסלה היה “מפעל לייצור מוצצים”. כל פעם שהיה מזכיר את המפעל עיניו של סבא היו מתכווצות ושיניו התותבות היו נחשפות במלואן שכן לא יכול היה לעצור בעצמו. מפעל? קטן עליו. גם בית מלאכה זה לא היה. מדובר במחסן דחוס בו היו מייצרים “מוצצים מגומי/שרף לא מוגדר. לא ברור מי קנה אותם. כנראה שלא הרבה כי תרומתו של סבא, פקיד הדואר עם משכורת דלה, התקבלה תמיד בשמחה. וכך סבא היה חוזר מביקורו ולשאלתה של סבתא ללא מילים היה עונה. אין חדש. צילי היתה יפה. סבתא סיפרה. יפה וצעירה מאוד עם שאיפות ללמוד ולהתקדם. ברומניה, לפני עלייתם לארץ שידכו את יוסלה עם צילי. הפער בשנים היה גדול. אבל הפער המנטאלי עוד יותר. יוסלה היה ‘חמוד’. עיני עגל כחולות. סבר פנים. וזהו. לא עזרו תחנוניה של צילי הצעירה והחתונה התקיימה. זו הסיבה לחששה סבתא שצילי ‘השתגעה’ (כך קראו לזה אז) ובכל האירועים כנראה היתה מאושפזת. לכשבגרה והמציאו את הפרוזאק חזר הדיכאון השקט לשכון בבית הזוג. פגשתי בהם באחד הביקורים כשהצטרפתי לסבא .הייתי תלמידת תיכון, היתה לי חיבה לעסקים ולתהליכי ייצור ועניין אותי לראות את “מפעל” המוצצים המדובר. יוסל’ה אמר שעשה הסבה ועכשיו הוא מייצר כפפות לאצבעות בודדות. בעיקר לבוהן. למה צריך את זה, הקשיתי? והוא בלי למצמץ אמר שלפעמים יש אצבע שצריך למנוע ממנה רטיבות. מה שנגלה לעיני השאיר את פי פעור, סבא יצחק עם כובע של חב”ד על ראשו עמד עם יוסלה אחיו חבוש הכיפה במחסן דחוס ומסביבם ערמות גומי ל… נו. איך אומר? אתם יודעים. אלו שמונעים את הצורך בשימוש במוצצים. מי משווק אותם, ואיך הולך? הוא הצביע בגאווה על צילי שהגיחה ונשענה על משקוף המטבח, מביטה בנו במבט נוגה. אין, אמר. אין כמו צילי שלי. ולרגע, רק לרגע קט, זרחו פניה כמו פעם לפני שפגשה את יוסל’ה. וכדי שנשמח את כל הדודות, הסבתות והציליות בחג הנה כמה מתנות שיתקבלו בברכה.

תמיד כיף לקבל את ערכות הטיפוח של Moroccanoil. גם בגלל האיכות וגם בגלל הריח המזוהה של המותג. קיימים כמה מארזים. אני אהבתי את הערכה המשקמת שכוללת שמפו ומרכך לחות ומנדינג אינפיוז’ן.

הלגה רקנטי רקחה מארז מפנק במיוחד. בערכה נמצא את הספר ‘ליופי חוקים משלו’ הכולל שלל עצות וצילומים בליווי מוצרי טיפוח שווים מבית היוצר הלגה רקנטי כמו סרומים למיניהן. ניתן להשיג בקישור

SABON יצאה עם קולקציית ראש השנה עם ניחוח חדש וגם עם מבצע לחג. המוצרים והאריזות בצבעים יפהפיים והמבחר גדול ומגוון ולכן אפשר לבחור גם במתנות בעלות נמוכה יותר באריזה ממש שווה ולהגדיל לערכה מורכבת ויקרה יותר.

AHAVA מעבדות ים המלח יצאה עם מארזים ובהם ממוצרי החברה.  בערכה ניתן לקבל תחליב גוף, קרם ידיים וג’ל רחצה. יש כמה אפשרויות לפי הכיס. כדאי לתת למי שאוהבים.

גם אלו שמדירים ידיהם מתכשיטים ייכנעו לצמיד משובץ באבני חן טבעיות בעיצוב גברי במיוחד. LUCA BARRA  האיטלקי יודע לספק את זה ובגדול

.

Jeunnesse Global בסדרת RVL. החברה שאנו מכירים ממוצרי האנטי אייג’ינג יצאה בסדרת מוצרים לשיער. ואם היא תעשה לשיער מה שהיא עושה לעור הרווחנו בגדול. כזאת מתנה הייתי שמחה לקבל- שמפו, סרום לקרקפת ומרכך.