סרטי המוסיקה של דוקאביב

Spread the love

פסטיבל דוקאביב, המכה של הדוקומנטריסטים ושל חובבי הז’אנר, חוגג את שנתו ה- 24 עם תוכנית מטורפת של סרטים ממחוזותינו ומהעולם ובתוך כל אלו יש קולקציה משובחת של סרטים העוסקים במוסיקה ובמוסיקאים וכל אחד מהם הוא פיסת היסטוריה מנקודת מבט שאתם ממש רוצים להכיר

 

 

 

Meet Me in the Bathroom הטרגדיה הקשה ביותר בהיסטוריה האמריקאית הולידה בניו יורק עידן של יצירתיות חסרת תקדים. “הסטרוֹקס”, “אל-סי-די סאונדסיסטם”, “Yeah Yeah Yeahs”, “אינטרפול” ולהקות אחרות שינו את פני העיר והדור כאחד וחוללו מהפכה מוזיקלית-תרבותית עולמית. בימוי: דילן סת’רן, וויל לאבלייס בריטניה 2021 | 105 דקות | אנגלית, כתוביות בעברית.

 

Autosave-File vom d-lab2/3 der AgfaPhoto GmbH

 

Anonymous Club היא כותבת על התקפי חרדה והיא ביישנית כל כך שקשה להבין איך בחרה להופיע על במה – אבל כל זה לא הפריע לקורטני ברנט להפוך לרוקרית משובחת, שהקהל שר איתה את מילות השירים וצווח בהתלהבות כשהיא מופיעה. כשהבמאי דני כהן החל לעקוב אחר ברנט בהופעות ומאחורי הקלעים, הוא גם נתן בידיה מכשיר הקלטה שבעזרתו היא ניהלה במשך שלוש שנים יומן קולי אישי. התוצאה נדמית חושפנית עוד יותר מן השירים. ברנט אינה חוששת לחשוף פגיעוּת ושבריריות, אך אין בה מיליגרם של רחמים עצמיים והיא גם משעשעת מאוד, והחשמל הזורם בינה לבין הקהל בהופעותיה מוחשי במיוחד, גם עבור מי שצופים בה בסרט. בימוי: Danny Cohen | אוסטרליה 2021 | 83 דקות | אנגלית, ללא כתוביות.

 

 

Nothing Compares קול הבדולח והעיניים המהפנטות, שהפכו אותה לכוכבת, לא הועילו לשינייד אוקונור. כשהתעקשה לזעוק את מחאתה הפוליטית, היא תויגה כמעורערת ונדחקה לשוליים. קטעי ארכיון, מוזיקה וראיונות עם אוקונור מציירים דמות שונה, עמוקה, חריפה ומעניינת יותר מתמיד. בימוי: קתרין פרגוסון | אירלנד, בריטניה 2022 | 97 דקות.

 

 

The Computer Accent הרכב הדאנס-פופ האמריקני YACHT, שמאז הקמתו בשנת 2002 מחפש ללא הרף דרכים להתחדש, מסר את הפיקוד על אלבום חדש בידיה של בינה מלאכותית, בתקווה שהניסוי יוליד חוויה מוזיקלית חדשה ושונה לגמרי. בהתאם לשמם (שמורכב באנגלית מראשי תיבות של “אמריקאים צעירים מאתגרים טכנולוגיה עילית”), שלושת המוזיקאים עוקבים בהשתאות אחר התוכנה, הסורקת מאות שעות-שירים שכתבו בעבר ויוצרת חומרים חדשים. האם יתברר שהתוכנה יצירתית לא פחות מהם? האם יש בשירים הישנים שלהם איכויות שמחשב אינו מסוגל לשחזר? האם זו אמנות? ואם כן, במה מותר האדם מן המכונה? בימוי: Sebastian Pardo, Riel Roch-Decter | ארצות הברית 2022 | 82 דקות | אנגלית, כתוביות באנגלית.

 

 

Getting It Back: The Story Of Cymande כשהגזענות המסלימה של שנות השבעים המוקדמות בבריטניה ברקע, קבוצה של מוסיקאים שחורים מתאגדת בדרום לונדון, כשבפיהם אהבה משותפת לקצב ומסר של שלום. להקת Cymande  – עם היונה המסמלת אותם – משלבים ג’אז, פאנק, סול וגרוב קאריביאני לכדי טביעת אצבע מוסיקלית ייחודית. למרות שהצליחו בענק בארה”ב, פגשו באדישות בבריטניה המולדת, מה שהביא לבסוף להתפרקותם. אבל המוסיקה המשיכה לחיות, דרך מוסיקאים צעירים, ששאבו השראה מהסאונד החלוצי שלהם בדרכים מקוריות. החל מ- Soul II Soul ועד ל- De La Soul, MC Solaar ועד לפוג’יס, היונה הפיצה את המסר של Cymande  למרחקים, מקדמת את חזרתם לאחר ארבעים שנה. זהו סיפורם. בימוי: Tim Mackenzie-Smith | צרפת, ארצות הברית, בריטניה |  89 דקות.

 

 

 

 

Love, Deutschmarks and Death סצנת המוזיקה הטורקית בגרמניה, שנולדה מתוך הגעגועים והאכזבה של הפועלים הזרים בשנות ה-60, עברה לאורך השנים גלגולים מוזיקליים, חברתיים ופוליטיים. הסרט מציג את כוכבי הז׳אנר לדורותיהם, את המוזיקה שיצרו ואת הקהילות שהתגבשו סביבה. הם חיים ויוצרים בגרמניה, אבל רק לאחרונה החל הקהל הגרמני לגלות בהם עניין. אלה זמרי הקסטות, יוצרי המוזיקה הטורקית, שהחלו ליצור שירת מחאה כבר בשנות השישים, כשהמוני טורקים שחלמו על חיים טובים יותר, הגיעו כפועלים לארץ החדשה והתאכזבו לגלות שהיא לא מקבלת אותם בידיים פרושות לרווחה. מאז חלפו שנים ודורות, והמוזיקה הטורקית בגרמניה התפתחה ושינתה פנים, קצב ותכנים בהתאם להתפתחויות החברתיות והפוליטיות. הסרט מציג את כוכביה הגדולים של הסצנה לאורך השנים על רקע חוויות של גזענות, אפליה, אקטיביזם ומודעות חברתית, וגם את האופן שבו שימשה המוזיקה הזו, על גלגוליה, לחיזוק תחושת השייכות והקהילה. בימוי: Cem Kaya | גרמניה 2022 | 96 דקות | גרמנית וטורקית, כתוביות באנגלית.

 

 

 

 

Cesaria Evora לפני עשור הלכה לעולמה “הדיווה היחפה”, הזמרת שלא נעלה נעליים אפילו בקרנגי הול, לאות הזדהות עם עניי ארצה. סזריה אבורה נולדה וגדלה בדלות גדולה, אבל תמיד אהבה לשיר. כשברחה מבית היתומות והתגלגלה ברחובות, כשנאבקה על זכותה לחיות חיים חופשיים, כששקעה בהתקפי דיכאון ממושכים – השירה הייתה קרן האור שמשכה אותה להמשיך הלאה. הסרט, הכולל קטעי תיעוד ומוזיקה נדירים של אבורה, מלווה אותה מילדותה באיי קאבו-ורדה (שהיו בעבר צומת מרכזי בסחר העבדים), ועד להופעות ענק בפני אלפי מעריצים בכל העולם. אבורה אהבה לשיר ולרקוד, לעשן ולשתות. היא ידעה להרוויח כסף ולחלק אותו לאחרים והיא לא הסכימה שאיש יאמר לה מה לעשות. בימוי: Ana Sofia Fonseca | פורטוגל,  כף ורדה 2022 |  94 דקות.

 

 

 

Licht – Stockhausen’s Legacy היא אחד מהפרויקטים המוסיקליים הרדיקליים ביותר שנוצרו עבור במה. המלחין קרלהיינץ שטוקהאוזן בילה 26 שנים בהלחנת פיסת האופרה המונומנטלית הזו, שאורכה 29 שעות, והצגתה אורכת שבוע שלם. באופן לא מפתיע, יצירת המופת שלו נחשבה יצירה קונספטואלית מבריקה אך מגלומנית ובלתי ניתנת לביצוע. זאת, עד לשנת 2019, עשור לאחר מות המחבר. בסרט זה, עוקב הבמאי אחר ההכנות לביצוע הבכורה של האופרה בהולנד, תוך חשיפה לחייו האישיים של המלחין, כולל נקודת המבט של בנו המנוכר – ששופך אור על כינויו של אביו כ”פאפא טכנו”. בימוי: Oeke Hoogendijk | הולנד 2022 | 120 דקות.

 

 

 

פסטיבל דוקאביב יתקיים בין התאריכים 26.5–5.6 בסינמטק תל אביב, במוזיאון תל אביב, בבית רומנו וכן אונליין באתר הפסטיבל. השנה דוקאביב יתארח לראשונה במגדלור, בהקרנת חוץ על שפך הירקון ומול הים לרכישת כרטיסים

 

 

 

Author: נורמה