המשורר והיוצר האהוב ביותר בעולם כולו חותם את חגיגות המונדיאל עם ניחוחות בשמי גברים ונגיעות שירים. אותנו זה תמיד מרשים 

CR7 בושם לגבר מבית Cristiano Ronaldo – המונדיאל נגמר. הגביע הוא צרפתי, ההפתעה היא לוח שחמט קרואטי וברשימת הכוכבים שנשארו בחוץ  מנצנץ גם שמו של כריסטיאנו רונלדו. הוא שהיה צריך לשרוף את המגרש עם חבריו הפורטוגלים הסתפק בכמה רגעי כדורגל גדולים, אבל לא יותר מזה. מיד אחרי המונדיאל חתם ב’יובנטוס’ האיטלקית ואני בטוח שהולכים להיות לו רגעים יפים על מגרשה של “הגברת הזקנה”. אבל אם במונדיאל היה רולנדו על הפנים, הרי שהוא, מבקבוק הבושם הנושא את שמו, גורם לפנים האמתיות להתמסר למה שמותז מתוכו. תחשבו על תמציות ברגמוט והל, טבק וקינמון, מושק ווניל. ותארו שבמושגים של כדורגל זוהי בעיטת שפיץ. אתם תאהבו אותו, ולכבוד האהבה הנה המשורר אפרים לוצאטו (שחי באיטליה במאה ה-18) כותב “עזה כמות אהבה”.

עזה כמות אהבה / אפרים לוצאטו

אַחַי הַבַּחוּרִים, אִם נָא תַשְׁקִיפוּ

   הַיֶּלֶד הָעִוֵּר נָאוֶה מִנֶּגֶד,

   גַּלּוּ אֶת עֵינֵיכֶם וּרְאֹה הוֹסִיפוּ,

   כִּי הוּא מַסְתִּיר חִצִּים תַּחַת הַבֶּגֶד

הֵא שִׂפְתוֹתָיו רַכּוּ, הַטֵּף יַטִּיפוּ

   כָּל-עֹנֶג, כָּל-שָׂשׂוֹן, כָּל-טוּב, כָּל-מֶגֶד.

   רַק שַׁרְעַפָּיו זָרִים, הַקֵּף יַקִּיפוּ

   כָּל-אָוֶן, כָּל-מִרְמָה, כָּל-רִיב, כָּל-בֶּגֶד.

גַּם אָנֹכִי מֵאָז אֵלָיו נִקְרֵאתִי,

   אַף הוּא כִמְצַחֵק בִּי שָׁנָה וָחֵצִי,

   חָנַנִי בִנְדָבָה מַה הִתְאַוֵּיתִי.

אוּלָם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם דָּרַךְ עַד רֶגַע

   קַשְׁתּוֹ הַנּוֹרָאָה וַיּוֹר בִּי חֵצִי,

   וּרְאוּ כִי בִלְבָבִי פָשָׂה הַנֶּגַע.

Ab power of seduction מבית אנטוניו בנדרס – הניחוח של הבושם הזה מתחיל בווריאציות על הדרים, מכדרר למרווה ולבנדר ומכניע את הפנים בפולי טונקה, אמבר ואזוב. בשפה שאחרי ימי המונדיאל מדובר בגול רב יופי. בשפה של אנטוניו בנדרס מדובר בפיתוי. אז לכבודו של הפיתוי, הנה שוב המשורר אפרים לוצאטו ב”קול חתן”.

 קול חתן/ אפרים לוצאטו

חַנָּה אַיֶּלֶת חֵן, אַתְּ כִּי תִתְמוֹכִי

כָּבוֹד עַל הַבָּנוֹת בִּצְבִי מַרְאַיִךְ;

אַתְּ כִּי מִיֵּין הַטּוֹב טֹבוּ דוֹדַיִךְ

וּלְהִתְעַנֵּג בָּהֶם כָּל-לֵב תִּמְשׁוֹכִי;

אֶת קֶשֶׁת יִפְעָתֵךְ אַל נָא תִדְרוֹכִי,

אַל יִמְחָצוּנִי נָא חִצֵּי עֵינַיִךְ,

הָבִיאִי הַצָּעִיף כַּסִּי פָנַיִךְ,

מִן הָאָדֹם הַזֶּה עָיֵף אָנֹכִי.

הַהוֹד, עִם הֶהָדָר, הַחֵן, וָיוֹפִי,

כִּי לִבְחִירֵי חֶמְדָה עֶדְנָה תִהְיֶינָה,

בָּהֵנָּה אַתְּ אֶת לִבָּתִי תִגֹּפִי;

מֵחֶלְקַת צַוָּארֵךְ זִיקוֹת תֵּצֶאנָה,

וְצֶלֶם הַנָּאוָה זַכָּה מִדֹּפִי,

נֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה תוּקַד מִמֶּנָּה.

מ