‘הלובסטר’ הוא מותחן, מדע בדיוני וסאטירי בבימויו של יורגוס לנטימוס היווני, בהופעת הבכורה שלו בשפה האנגלית. הסרט כבר זכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן האחרון. אפשר, בשורה, אחת לומר = שמדובר בסיפור האהבה הבלתי שגרתי שבו מציאת שותף לחיים הוא עניין של חיים ומוות. בשורה שניה חשוב לדעת ששני כוכבי הסרט הם קולין פארל ורייצ’ל ווייז. בעיתון הידוע ‘ווראייטי’ נכתב: ‘סאטירה מצחיקה ברשעות, באופן בלתי צפוי נעה העלילה על חברה שמקובעת בזוגיות’.
‘כמעט כל סצנה דורשת הסבר קשה להיות אינטואיטיבי אלא זה הרבה יותר מתוחכם’. אמיין גם שלסרט הוענק ציון של 8.5 מתוך 10. ‘קולין פארל הולך ראש בראש עם הסיפור ההזוי, המצחיק וסופו של דבר ‘הלובסטר’ הוא אלגוריה מטרידה ביותר’. ולמה אלגוריה מטרידה? בעתיד הקרוב, במקום הדיסטופי, על פי הכללים של העיר, אנשים יחידים, יילקחו למלון שבו הם חייבים למצוא בן זוג מתאים תוך 45 ימים. אם הם נכשלים, הם הופכים לבעלי חיים ויישלחו אל תוך היער. דויד (קולין פארל) מחליט שאם הרומנטיקה לא תסתדר, הוא רוצה להיות לובסטר: ‘יש להם דם כחול כמו אצילים, הם יכולים לחיות במשך 100 שנים’. ומה עוד, שהוא דויד באמת ובתמים אוהב את הים. מנהלת המלון (אוליביה קולמן) מתרשמת מהבחירה שלו: ‘רוב האנשים רוצים להיות כלבים (זו הסיבה שיש כל כך הרבה כלבים)’. היא מזכירה לו שבחירתו תכתיב כיצד בקלות הוא ימצא שותף בחיים הבאים: ‘אחרי הכל, זאב ופינגווין לא יכולים להיות ביחד, או גמל והיפופוטם’, היא אומרת. ‘זה יהיה אבסורד’. ‘תחליט אם אתה הומוסקסואל או הטרוסקסואל, אי אפשר גם וגם’ דויד חושב ועונה ‘הטרוסקסואל’. ‘מה מספר הנעליים?’ ‘ארבעים וחצי’ עונה דויד. ‘תחליט’, אומרת מנהלת המלון, ‘אין פה חצי’ דויד חושב – ‘ארבעים ואחד’. מה עושה הלובסטר מעבר לגינונים התיאטרליים האוונגרדיים? רוב הזמן הוא הפאתוס שמחלחל דרך חזית סנטימנטלית של הסרט והאמונה הצרופה בעולם הדיסטופי שהוא מספק, עולם שבו אנשים בודדים יהפכו לחיה על פי הבחירה שלהם אם הם לא מצליחים למצוא בן זוג תוך 45 ימים. זהו עולם, אולי מראה מעוותת של התרבות היותר ויותר שטחית שלנו, שבו אנשים ידועים בתכונות העיקריות שלהם שהן מבוססות על חרדות אנושיות אוניברסליות, על אהבה, יחסים, תאימות ובדידות. אבל התסריט של Filippou מספר על חיים מתריסים, עוקצניים משלו, שמסרב לגרום לנו להבין מיד את המשל והנמשל. זה לא מסע רגשי ליניארי, שבו אנשים לבושים בבגדים קודרים בסגנון ‘שמש נצחית בראש צלול’. התסריט מתוחכם, מסוגנן וקיצוני גם באופיו וגם בדי%
