משקפי שמש הם אביזר הכרחי להתמודדות עם כמות הקרינה האינסופית המכה בנו ללא רחם משך רוב השנה. אך יש להם שימושים פוטנציאליים נוספים. הסתרת העיניים כאשר מוליכים אתכם לבית משפט למשל. או הסוואת המצב הרגשי בעת ביצוע פשע חסר רגשות. החלטנו במדור זה לנסות ולהתאים דגמי משקפי שמש לפשעים מפורסמים.
המקרה של לאנה טרנר. לאנה נולדה למשפחת כורים בטנסי. הזמנים הקשים ומצב הכלכלה גרמו למשפחה לעזוב. בגלל המצב הבריאותי של אמה הן עברו לקליפורניה בגלל האקלים החם והיבש. זה היה תור הזהב בהוליווד והחלה בשנים אלו נהירה של שחקנים ושחקניות צעירות שבאו לרדוף אחרי הזהב הקולנועי ולהשאיר את חותמם. לאנה התגלתה בהיותה בת – 16 בלבד כאשר ברחה משיעור והלכה לקנות קולה בבית קפה. הקריירה שלה הלכה והתעצמה והיא הפכה בהדרגה לאחד מהשמות הגדולים ביותר בהוליווד. היא גם זוהתה עם דמות ה’פאם פטאל’ בסרטי פילם נואר. באותה תקופה, סביב כל הזהר פרחה תעשייה נוספת של רדיפת שערוריות. המוסר המפוקפק של הוליווד שניצלה רבים מהצעירים והצעירות שבאו להצליח הניב סיפורי סמים וזימה ששלהבו אנשים לא פחות מהסרטים עצמם. ללאנה היה תמיד טעם בעייתי בגברים. היא היתה נשואה לא פחות משמונה פעמים במהלך חייה. אחת מהטעויות המרות יותר היתה מערכת יחסים עם הגנגסטר ג’ואי סטומפנדו. ג’ואי חם המזג עבד בשביל הגנגסטר המפורסם – מיקי כהן. בשביל להמנע מפרסום שלילי, לאנה לא לקחה את ג’ואי איתה לארועים יוקרתיים, כגון טקס האוסקר כאשר היתה מועמדת לפרס. ג’ואי היכה אותה והשאיר אותה חבולה ומדממת במיטה. הבת של לאנה – שריל שהיתה אז בת 14 דקרה את ג’ואי למוות. מקרה זה נהפך לאחד מהפשעים המסוקרים ביותר בארצות הברית. סקרנות זו המשיכה לאורך המשפט שניסה לקבוע אם היה מדובר ברצח או בהגנה עצמית. בעקבות מקרה זה הקריירה של לאנה דעכה והיא הגיחה שוב למספר קאמבקים קצרים.
ללאנה טרנר תמיד היה טעם ללא רבב בבחירות האופנה שלה. אנו מדמיינים אותה במשקפי קלאסיים עם מסגרת שחורה שהולמים היטב את אופיה הטרגי וגם את מבנה הפנים האצילי.
ולכן בחרנו עבורה את משקפי ‘VERSACE’ במהדורה מוגבלת שנקראת – ICON STONES/1800 ₪/להשיג בחניות האופטיקה המובחרות
מרק הופמן היה אחד מייצרני הזיופים המפורסמים ביותר בהיסטוריה האמריקאית. במהלך הקריירה שלו הוא ייצר ומכר אלפי מסמכים מסוגים שונים. אלו נעו בין שירים שלא נתגלו (כביכול) של המשוררת אמילי דיקנסון, מסמכים היסטוריים ומסמכים דתיים לסוגם. למרות הצלחתו המסחררת בתחום הוא היה תמיד בחובות בגלל אורך החיים הפזרני שלו וחיבתו העמוקה למהדורות ספרים ראשונות של ספרי ילדים אותם קנה בסכומי עתק. אחד מהזיופים האחרונים שלו היו ‘שבועת האדם החופשי’. מסמך זה נוסך על ידי מתישבים בריטיים בארצות הברית במאה ה – 17 והיה אחד מהרגעים המכוננים ביחס לשחרור של המתישבים בעולם החדש מעול השלטון הבריטי. המסמך נכתב במקור בכתב יד ואז הודפס אך אבד מבלי שנמצא אף עותק שלו. כמסמך כתוב הוא נחשב כסוג של ‘גביע קדוש’ בקרב אספני ספרים ומסמכים. אם מסמך זה היה נמצא הוא היה עולה יותר מהמהדורות האמריקאיות הראשונות של ‘המלט’ מאת שיקספיר למשל שנכתב ב – 1794.
הופמן הכין זיוף כמעט מושלם שנעשה על נייר מהתקופה הנכונה, עם סוג הדיו הנכון. הוא הכין סט אותיות שתאם את שיטת הדפוס של אותה תקופה. בגלל שחלק גדול מהאותיות ששימשו לדפוס הכילו פגמים ובאמריקה הזמנת אותיות מבריטניה היתה תהליך שארך זמן, הופמן השתמש בספר אחר כמודל להעתיק את צורת האותיות. בנוסף להשגת הנייר והדיו מהתקופה הנכונה הוא חיקה את הפגמים הקטנים שהיו קיימים בדפוס. הזיוף של הופמן הצליח לעבור את מיטב המבדקים המדעיים וכמעט ונמכר במליון וחצי דולר. נקודת התורפה של הופמן למרבה האירוניה היתה חולשתו לרכישת ספרים נדירים. הוא הוציא מעל 300,000 דולר על מהדורות אלו בתקופת זמן קצרה ונכנס לחובות עמוקים. הוא החל למכור זיופים רשלניים יותר בשביל להשיג כסף וכאשר אלו נתגלו כל המכירות שנקשרו אליו כולל זו של ‘שבועת האדם החופשי’ התעכבו. בפיתול לא צפוי הופמן החל להכין פצצות כדי להיפטר מאספן מסמכים אשר עמד לחשוף אותו. לאחר שורה של רציחות הופמן נתפס ונכלא. הוא ניסה להתאבד בכלא כאשר נטל מנת יתר של נוגדי דיכאון. הוא שרד את נסיון ההתאבדות אך השכיבה הממושכת בזמן עילפון על צד ימין השאירה את ידו הימנית משותקת. רבים מזיופיו של הופמן מסתובבים עדיין בשוק הספרים והמסמכים העתיקים.
הופמן תואר כגבר ביישן ומסתגר הלבוש בחליפה מחויטת. אנו מדמיינים אותו עם משקפי שמש של ‘PERSOL’ , המשקפים את אופיו הבי פולארי, גם מסתורי וגם בוהמיין.
משקפי שמש של ‘PERSOL’ ממהדורה מוגבלת שנקראת ‘REFLEX EDITION’/ להשיג בחניות האופטיקה המובחרות
אגטה כריסטי היא הסופרת שמכרה לפי הדיווחים את המספר הגבוהה ביותר של ספרים ונמצאת במקום שני ביחד עם אחד, ויליאם שיקספיר, ברשימת רבי המכר של כל הזמנים, מתחת לספר הנמכר ביותר אי פעם – התנ”ך. ב – 1926 אגטה כריסטי, שהתמחתה ביצירת ספרי מתח, נעלמה בצורה מסתורית. העולם כולו היה שקוע בחיפושים והשערות פרועות. היא נמצאה כעבור אחת עשרה ימים במלון לאחר שהשתמשה בזהות בדויה. ככל הנראה מות אימה והבגידה של בעלה הובילו אותה להתמוטטות עצבים שגרמו לה להימלט מחייה. אך זוהי רק השערה אחת מיני תיאוריות רבות ומגוונות. מי שקרא את האוטוביוגרפיה של כריסטי יכול לנחש שסיבת העלמותה היתה שיממון. או אם לצטט ‘סופי השבוע היו עכשיו הזמן המשעמם ביותר עבורי. ניסיתי לשכנע את חברינו מלונדון שיבואו לבקר. ארצ’י (בעלה הראשון) לא רצה בביקורים אלו וטען שהם מקלקלים את סוף השבוע שלו. הוא העדיף לשחק גולף בכל הזדמנות אפשרית. ניסיתי להציע לו שינסה לשחק טניס במקום גולף, בגלל שהיו לנו מספר חברים מלונדון שהעדיפו לשחק טניס. הוא נחרד מעצם הרעיון וטען שלשחק טניס רק יקלקל את כישורי הגולף שלו. הוא לקח את המשחק ברצינות כמעט דתית. הוא הרשה לי להזמין איזה מהחברים שארצה כל עוד אני לא מזמינה זוגות נשואים כי אז הוא יאלץ גם להיות נוכח ולהקדיש להם זמן’.
רוב ספריה של כריסטי מבוססים על מודל בסיסי ומוכר. אחוזה בריטית, חבורת גברים ונשים מהמעמד העליון ורצח בלתי מפוענח. בלש מגיע מבחוץ ומנסה לפענח את המקרה. לרוב יחשפו פרטים ומניעים, אחד מהחשודים המרכזיים ירצח גם הוא כאשר הקוראים כבר יהיו בטוחים שהוא או היא הם האשמים האמיתיים. מלבד אותה העלמות מסתורית אין קשר ידוע בין כריסטי לעולם הפשע. אך מדובר ללא ספק במישהי האחראית על שלהוב הדמיון של מליארדים. יש סיכוי שהיא אחראית בעקיפין לשיעורי הרצח הגבוהים בתוך אחוזות בריטיות.
אגתה היתה אישה מוכשרת, בעלת אמצעים ובריטית לחלוטין. אנו מדמיינים אותה עם משקפי שמש של ‘TOM FORD’.
משקפי TOM FORD\מחירים מ – 1658 ₪ ועד – 1776 ₪/להשיג בחניות האופטיקה המובחרות
מוסיקאים רבים מספור בילו תקופות במאסר, הרוב באשמות סמים או ביצוע מעשים מיניים לא חוקיים. אך לפני ההתנגשויות של מוסיקאי רוק עם החוק והמאסרים של כוכבניות פופ על נהיגה בשכרות היה את האדי ויליאם לדבטר, הידוע יותר בכינויו ‘לדבלי’. איש אינו יודע איך קיבל את הכינוי, חלק טוענים שבגלל שנורה בבטנו ושרד, חלק סבורים שמדובר ביכולתו לשתות אלכוהול מזוקק ולהישאר על רגליו. ‘לדבלי’ היה אחד מזמרי הבלוז החשובים ביותר בדורו. רוב חייו הוא לא הצליח להתחמק מצרות. ב – 1915 הוא הואשם באחזקת נשק ונשלח לעבודות כפייה. בשנים אלו בדרום ארצות הברית עבודות כפייה כללו כבילה בשלשלאות לאסירים האחרים בשורה. לדבלי הצליח להימלט מהשלשלאות וברח למחוז סמוך. הוא הצליח לחיות שם מספר שנים בשם בדוי אך נאסר שנית, הפעם אחרי שרצח אדם בעקבות ריב על אישה. הוא הצליח לפתח קשרים טובים עם המושל שהגיע לראות אותו מופיע בבית סוהר וקיבל חנינה כעבור שבע שנים בלבד. זמן לא רב אחרי החנינה הוא נעצר שוב אחרי שכמעט דקר אדם למוות. בתקופת המאסר השנייה שלו הוא התגלה מקצועית והקליט מאות שירים שחלקם הגיעו לספריית הקונגרס האמריקאי, שם שמורים מספר רב של אוצרות מוסיקליים מגוונים. בתקופת הכליאה השנייה שלו הוא נדקר בצאוורו על ידי אסיר, אך הוא הוציא את הסכין וכמעט והרג את התוקף שלו. למרות תקרית זו הוא הצליח להשתחרר שוב על התנהגות טובה לאחר שריצה זמן המינימום ממאסרו. לאחר השחרור הוא התמקד בקריירה המוסיקלית שלו, אך למרות שזכה להצלחה מסוימת מעולם לא הצליח להתעשר. למרות ש’לדבלי’ לא היה גאון קרימינלי הוא היה מוסיקאי מחונן ובעל כושר הישרדות על אנושי.
אנו מדמיינים אותו עם משקפי שמש מגניבים לחלוטין וינטג’. לדוגמא משקפיים אקלקטיות מאופטיקה יוסף חבר/שדרות חן 59/ת”א.
ברוס ריצ’ארדס ריינולדס היה אחראי לאחד ממעשי השוד המתוחכמים ביותר. יחד עם כנופייה גדולה הוא הצליח להוציא כמה מליונים מתוך רכבת שיצאה מסקוטלנד. כל הכסף ודברי הדואר יקרי הערך נשמרו בקרון נפרד מזה של הדואר הרגיל. הרכבת סחבה דרך קבע סכומי כסף נכבדים שהגיעו ממקורות שונים. ריצ’ארדס וחבורתו חיכו ליום אחרי חג בו הבנקים היו סגורים כדי שהסכום שיועבר יהיה גדול מהרגיל. החבורה שינתה את אחד מהמעצורים בדרך כדי שהרכבת תעמוד במקום. הם ניתקו את הכבלים כדי שלא תהיה לצוות, שהיה על הרכבת, אפשרות להתקשר ולבדוק מדוע המחסום נשאר זמן רב מהרגיל או להפעיל את האזעקה. השודדים תקפו את הקרון שהכיל את המטען היקר. בגלל שהרכבת לא נשדדה מעולם לפני כן, לא היה צוות בטחון אמיתי על הקרון וההתנגדות היתה מועטה. הם העבירו את השלל מהקרון למשאית שחיכתה ליד על ידי יצירת שרשרת אנושית. כדי לוודא שלא יתפסו, בנוסף למשאית שהכילה את השלל הם השתמשו בשני לנדרוברים בעלי לוחיות רישוי זהות. החבורה נמלטה עם יותר משני מליון פאונד – סכום המקביל לעשרות מליוני פאונד היום. השודדים ברחו לחווה מרוחקת בעודם מקשיבים לתדרי המשטרה כדי לוודא שלא עוקבים אחריהם. הם נתפסו אחרי שהמשטרה קיבלה טיפ אנונימי בנוגע למקום המצאם. כאשר נעשתה פשיטה על החווה נמצאו המשאיות ומשחק מונופול. השודדים שיחקו במשחק הלוח המפורסם, אך החליפו את השטרות של המשחק בשטרות אמיתיים. לאט לאט חברי הכנופיה החלו להעצר, אך לא כל השודדים נתפסו ולא כל השלל הושב. שניים מהכנופייה הצליחו אפילו להימלט מהכלא תוך קבלת עזרה מבחוץ. למרות שמדובר בחבורה נועזת, ניתן את הקרדיט למי שנחשב המתכנן של המבצע.
ברוס גדל בעיקר אצל סביו וסבתו אחרי שאמו נפטרה. מגיל צעיר הוא בילה במוסדות כליאה שונים שם למד לשפר את כישוריו כארכי פושע. אנו מדמיינים אותו עם משקפי ‘שרה משקפיים’ היוקרתיים המקרינים סמכות וקינקיות בלתי מעורערת של מנהיג אמיתי.
‘שרה משקפיים’/נווה צדק/שבזי 14/ת”א.
ויקטור לוסטיג היה אחד מהנוכלים המבריקים ביותר של כל הזמנים. הוא התמחה בהונאות. סוג זה של נוכלות נקרא באנגלית ‘קון’ – קיצור של ‘קונפידנס’ או אמון. תרגיל הנוכלות הראשון בז’אנר היה פשוט – נוכל מפתח שיחה עם זר ורוכש את אמונו ואז מבקש ממנו, על סמך האמון שנוצר ביניהם, שהוא ישמור על רכושו. לאחר מכן כמובן הוא נמלט. שנים עברו ותרגילי הנוכלות הפכו למורכבים יותר. לוסטיג הצ’כי היה בעל רקורד ארוך של מעשי נוכלות מוצלחים, ביניהם מכירת מכשירים מזויפים ליצירת שטרות. לאחר מלחמת העולם הראשונה הוא נתקל במאמר שתיאר את העלות הגבוהה של תחזוק מגדל אייפל. לוסטיג אסף שישה אנשי עסקים שמכרו מתכות באמתלה שהוא פקיד ממשל שעומד למכור את חלקי המגדל. הוא ביקש מכולם שישמרו את העיסקה בסוד כדי לא לעורר סערה ציבורית לפני שהממשלה תודיע על הפירוק הרשמי של המגדל שהפך לסמל של ‘פאריז’. המגדל היה אמור אחרי הכל להיות מפורק כבר כמה שנים קודם. לוסטיג ביקש מכל אנשי העסקים להציע מחיר, אך ייעד את ההונאה לאחד מאנשי העסקים – אנדרה פוסאן שהיה חסר ביטחון וביקש לבסס את מעמדו בקהילת אנשי העסקים. למרות החשדות של פוסאן לוסטיג הצליח לשכנע אותו שהוא פקיד גבוהה ואף הצליח לקבל ממנו שוחד כדי שהוא יזכה במכרז, מלבד הכסף שגבה ממנו מראש על המתכת של מגדל אייפל. פוסאן הנבוך אפילו לא פנה למשטרה אחרי שהתגלה שנפל קורבן בגלל שחשש למעמדו. לוסטיג המשיך וביצע מעשי נוכלות מדהימים והצליח לרמות אפילו את הגנגסטר ‘אל קאפונה’.
אנו מדמיינים את לוסטיג המבריק עם משקפים אקסקלוסיביות בעיצובו של ‘רון ארד’ הנותנות לו טוויסט עדכני.
אסתר ריד התפרסמה באשמת מעשי נוכלות שהכניסו אותה לרשימת האנשים המבוקשים ביותר על ידי הממשל הפדראלי בארצות הברית. הפשע הגדול ביותר של ריד היה אימוץ זהויות. במשך יותר מתשע שנים היא החליפה כתריסר זהויות. היא הסתובבה ברחבי ארצות הברית וניהלה מספר חיים בדויים. כאשר חשה שזהותה עומדת להיחשף היא אימצה חדשה. בתחילה חשדו שהיא אחראית להעלמות כמה מהנשים שאת זהותן שאלה, אך חשדות אלו הופרכו. הדבר המדהים באמת הוא שבמסגרת החלפת הזהויות ריד, שלא סיימה תיכון, היא הצליחה להתקבל וללמוד באוניברסיטאות היוקרתיות ביותר – ‘הארוורד’ ו’קולומביה’. ריד תוארה על ידי כל מי שנתקל בה ‘כממוצעת’ וכך הצליחה להעלם בקלות מעיני אנשים בעודה מתמזגת בקרב הקהילה ונמנעת מלמשוך אליה תשומת לב. במהלך תקופה זו ניהלה גם עשרות רומנים, בין היתר עם קציני צבא בעמדות גבוהות. לבסוף כאשר חיפשה עבודה בניהול משק בית אחד מהמעסיקים שלה קרא למשטרה כאשר לאחר שבדיקה באינטרנט גילתה שהשם בו השתמשה- ‘ברוק הנסון’ שייך לאישה שנעלמה לפני מספר שנים. כאשר המשטרה תפסה אותה היא טענה שהיא ברוק הנסון האמיתית ושהיא מוכנה לעשות בדיקת ד.נ.א. אך כשהגיע הזמן לבוא ולקבל את תוצאות הבדיקה ריד נעלמה שוב. היא אותרה כעבור מספר ימים על ידי קצין משטרה שחיפש נאשמת בפשע אחר. לבסוף כאשר נתפסה העונש הכבד שהיתה צפויה לקבל הוחלף בעונש קל בהרבה כאשר נטען בין היתר שהחלפת הזהויות שלה נבעה מבעיה נפשית שצמחה בגלל החינוך הנוקשה שקיבלה. התעלומה האמיתית אולי היא כיצד הצליחה לייצר כמות פארנויה שהקפיצה יבשת שלמה. ריד היא גם הוכחה לביטוי – ‘זה תמיד השקטים שאשמים בפשע’, שנולד מהפחד שאולי מי שאינך מבחין בו מנסה שלא תבחין בו מפני שהוא מסתיר משהו, אולי את העובדה שלא סיים תיכון.
כיאה למחליפת זהויות סדרתית, ריד תוארה על ידי חלק ממכריה כיפיפייה ועל ידי אחרים כפשוטה או אפילו מכוערת. במובן זה היא הוכחה שהכל תלוי בגישה ובסטיילינג. אנחנו מדמיינים אותה עם משקפי שמש של ‘ויקטוריה בקהאם’ שמתאימות ליצירת מגוון סוגי לוק, מתבלט ומסתתר כאחד.
את המיני קולקציה של משקפי ‘ויקטוריה בקהאם’ ניתן להשיג ב’אופטיק דורון’
אמה גולדמן היא הוכחה ניצחת שפשע הוא עניין יחסי שנתון לזמן ולמקום. האישה נטולת הפחד הזו היגרה לארצות הברית עם משפחתה היהודית בגלל חשש מאנטישמיות. היא התחתנה אך עזבה את בעלה אחרי פחות משנה והתחברה לתנועה האנרכיסטית. היא התגלתה כנואמת מוכשרת והיתה אמורה להחליף את מאהבה בראשות התנועה. יחד הם תכננו להתנקש באחד ממנהלי המפעלים שהתנגד להקמת איגוד ונתינת הטבה בתנאים לעובדים. גולדמן אף ניסתה לעבוד בזנות כדי לממן את המאבק, אך ויתרה על נסיון זה במהרה. היא נעצרה אינספור פעמים בתחילת המאה על הפצת מידע בנוגע לאמצעי מניעה ונשפטה ולשנתיים מאסר אחרי שנותרה, פחות או יותר, לבד במאבק נגד הצטרפות ארצות הברית לכוחות שלחמו במלחמת העולם הראשונה. כאשר החל הפחד מהאיום הבולשביקי בעקבות המהפכה היא גורשה מארצות הברית מפני שנחשבה אנטי פטריוטית. היא הגיע לרוסיה אך התאכזבה מהאלימות בה נהג הממשל כלפי האזרחים ומההגבלות על חופש הדיבור שנעשו בשם הקומוניזם. היא עזבה את רוסיה ונדדה באירופה. היא עמדה מספר פעמים בפני סכנת גירוש והתחתנה עם אזרח בריטי שבקושי הכירה כדי שתוכל להמשיך להנות מגישה למדינות אליהן רצתה להגיע. כאשר החלה מלחמת האזרחים בספרד היא הגיע לשם כדי לנסות לסייע ולעודד את הכוחות האנרכיסטים שניסו להילחם בכוחות הפשיזם הלאומני. גם כאן התאכזבה, הפעם מהעדר העזרה והשתיקה של מרבית אירופה נוכח המלחמה הנוראית.
גולדמן היתה מהפכנית מורכבת שהכילה אינספור ניגודים והיתה רומנטיקנית במובן העמוק ביותר. היא ראתה את העולם כפי שחשבה שהוא צריך להיות ונלחמה בכל מעודה כדי להופכו לכזה. היא כתבה ‘האהבה היא היסוד הגדול והחזק ביותר של החיים, היא מקור התקוה האושר וההתעלות. היא מפרה את כל החוקים ומשנה את כל המוסכמות. היא יוצרת ומשנה את הגורל האנושי ביד חופשית. כיצד יכול כוח חובק עולם שכזה להתגלם במוסדות כמו מוסד הנישואים כפי שהוא בא לידי ביטוי בחוקי המדינה והכנסיה? כיצד ניתן להעלות על הדעת אהבה שאינה חופשית?’
אנו מדמיינים את גולדמן מובלת למעצר אחרי הפגנה עם משקפי שמש של ‘גוצ’י’.
את משקפי השמש של גוצ’י ניתן להשיג ברשת ‘אירוקה’.
ויליאם בורוז נחשב לאחד מהסופרים החדשניים והחשובים ביותר של זמננו. הוא כתב מספר רב של ספרים ומאסות ונחשב לאחד ממקורות ההשראה המשמעותיים ביותר של דור ה’ביט’. הוא גם הופיע והקליט מוסיקה עם אמנים כמו טום וייטס ונתן הופעות אורח מרשימות בסרטים אמנותיים מובחרים. בורוז היה בן למשפחה טובה ותלמיד ב’הרווארד’ לפני שפיתח חברויות עם סופרים ומשוררים אחרים. הוא החל להשתמש בסמים קשים ולהתנסות בהרפתקאות מיניות במועדונים שונים. אורח החיים הפרוע שניהל יחד עם האישה איתה חי-ג’ואן, הגיע לנקודת שפל כאשר משחק ‘תמים’ ב’ויליאם טל’ (אותו הסיפור על הקלע האגדי שהוכרח לירות חץ על תפוח שנח על ראש בנו) ששיחקו הסתיים בפספוס שגרם למותה. ככל הנראה בגלל שהמשחק המטופש התרחש במקסיקו, כמות נדיבה של שוחד גרמה לכך שבורוז שוחרר רק כדי להמשיך את מסעו בעקבות חווית הסמים האולטימטיבית. בורוז ציין מאוחר יותר שמותה היווה את נקודת הפתיחה של הקריירה הספרותית שלו בגלל שחש נרדף ונאלץ למצוא דרך להתמודד עם השדים.
אנו מדמיינים את בורוז הרדוף נמלט ברחבי דרום אמריקה עם משקפי ‘רייבאן’.
את משקפיי ‘רייבאן’ ניתן להשיג בחנויות האופטיקה המובחרות