זה לא נושא שמרבים לדבר עליו, הוא לא עולה בשיחות סלון, אפילו מוסתר ויש שמתביישים בו ובטח שלא מציגים אותו לראווה. אבל עכשיו יש מחזה שמתמקד בו וסובב סביבו ושמו ‘קילופים’
‘קילופים’ עוסקת במגיפה השקטה שלא מדברים עליה, אבל מתרחשת כמעט בכל משפחה מורחבת בישראל. בשנה האחרונה התפרסמו דו”חות רבים על עליה חדה באחוז מקרי האובדנות בעיקר בקרב בני הנוער, מטרת המחזה הוא להעלות לשיח הציבורי את הנושא החשוב ולנסות להפחית את מקרי האובדנות.
“אחר הצהריים קיבלנו הודעה מאח שלי “אני לא בחיים יותר, תשמרו על אשתי ועל הילדים””, מספרת רוני נגר. “יצאנו לחפש אחריו, מאות אנשים שכללו בני משפחה וחברים, מצאנו אותו ביער, הוא ירה לעצמו בראש, אבל לא הצליח להתאבד, הוא היה עם פנים מרוסקות אבל המשיך ללכת. אחרי כמה שנים ותהליך שיקום הוא נפטר” היא מתארת בצער את הרגעים הקשים. “בחוג לתיאטרון פגשתי את עמית ארז שהוא מחזאי, סיפרתי לו על הסיפור שלי ועל הרצון שלי להפוך את זה למחזה. למרבה ההפתעה הוא סיפר לי שגם במשפחה שלו, סבתא שלו התאבדה וגם דודה שלו, בצורה טראגית, אבל אצלם במשפחה לא דיברו על זה. מיד היה ברור לנו שאנחנו מתחילים בחזרות.”
מהדו”ח השנתי של המועצה לשלום הילד, שפורסם החודש והוגש לנשיא הרצוג, עולה תמונה מדאיגה על מצב האובדנות בישראל, לפיה חמישית מבני הנוער שפנו אליהם דיווחו על פגיעה עצמית וניסיונות אובדנות. 44% מספרים על דיכאונות וחרדה שמלווים אותם באופן קבוע. הנתונים שפורסמו על ידי משרד הבריאות שנאספו ביחס לשנים 2016־2020 מצביעים על עלייה של 75% במקרי אובדנות בקרב צעירים. ובכלל, מאז הקורונה נושא בריאות הנפש החריף
“אני מאד מודאגת לגבי הדור הצעיר” משתפת נגר. “זה דור מאד חשוף, רגיש ונושא האובדנות נמצא אצלו תמיד בעלייה, האם אנחנו בכלל ערוכים למגיפה השקטה הזו? האם אנחנו בכלל יודעים איך להתמודד עם ניסיונות אובדנות או עם בני נוער שמרגישים בדיכאון שעלול להוביל לכך?”
אבל אובדנות היא לא רק מגיפה בקרב צעירים. גם בקרב מבוגרים כמו נשים בהריון או קשישים יש עליה באחוז המתאבדים. זו אחת הסיבות שבגללה מרגישים רוני ועמית כי הם עוסקים בנושא שחשוב כל כך להעלות אותו למודעות הציבורית וכי ההצגה הופכת עבורם לשליחות של ממש
“העדפנו להעלות טקסט שהוא טיפה קומי כדי להצליח לעכל את הנושא הכבד” משתפת רוני בהחלטה הבלתי רגילה להעלות מחזה של דרמה קומית. “יש לנו למשל סצינה שאנחנו עושים אותה עם הקהל של “סדנה לכתיבת מכתב פרידה מהעולם”. כל אחד מהצופים במחזה מתבקש לכתוב את מכתב הפרידה האחרון שלו מהעולם. כשהטקסט שנון זה יכול אפילו להעלות חיוך על פני הקהל אבל המסר עדיין מובן וחזק”.