סיפור אישי, תופעות חברתיות ושלום עולמי היו חלק מפרוייקט המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר. אספנו את השמות הבולטים מתצוגת סוף השנה
תצוגת הגמר של המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר מהווה אירוע תקשורתי שכל פאשניסטה מנסה את מזלה כדי לזכות בכרטיס כניסה. השנה ארבעים סטודנטים הציגו את קולקציית הגמר שלהם דרך סיפורם האישי, אחרים טיפלו בתופעות חברתיות, בשלום עולמי ובעתיד הקרב ובא. ‘בעולם שבו מול עינינו מתרחשות תמורות מרחיקות לכת בדרך שבה אופנה נצפית ונצרכת גלובלית, מנסים חלק מהבוגרים להאיר ב”פנס אישי” פינות חבויות לעיתים אפלות של חיינו, לערער על המבט הבנאלי האוטומטי אל האדם והבגד’. פתחה ראש המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, הגב’ לאה פרץ את תצוגת הבוגרים.
את התצוגה פתחה הקולקציה של אור איידלמן (שאף זכה בפרס בסך 40,000 שקל ע”ש פיני לייטרסדורף) שנקודת המוצא שלו היא ברזיל, ארץ הולדתו הקצבית-הצבעונית וכללה פריטי לבוש בצלליות מהודקות של שנות החמישים של המאה ה – 20 משכמיות, שמלות בגזרות פיפיטיז ופפיונים בגווני חום-בז’ בשילוב פיתוחים הכוללים חיתוך ידני של פלקס של דימוים טרופיים התוצאה? קולקציה ברמת גימור אשר לא הייתה מביישת את הפדרציה של הוט קוטור הצרפתית. גם דניאל כוכבי, עסקה בזכרונות ילדותה חפצים נוסטלגיים מבית סבתא ומשווקי פשפשים שהפכו את הזיכרון האישי לתחושה אינטימית של אדם המסתובב במרחב של זמן אבוד ובעזרת קולקציה עדינה הצליחה להפנט אותנו לכמה רגעים.
סטודנט נוסף שאף זכה בפרס הוא דניאל בירי, שבעברו היה שחקן כדורגל בנבחרת הנוער של קבוצת בית”ר ירושלים. בירי, בתפקיד המאמן ביקש לתת מענה כמו שלכל שחקן יש מיקום במגרש כך גם לכל מערכת בגדים ובנה קבוצה משלו. התוצאה? קולקציית נשים וגברים בסגנון אופנת רחוב ספורטיבית בצבעוניות וחומרים המאפיינים את המגרש.
שילוב של התקופה הוויקטוריאנית לבין החברה הבדואית בת ימינו, הביא את קובי גולן ליצירת קולקציה מרתקת המחברת את הטקסטיל והרומנטיקה המסורתיים דרך הסילואטה הוויקטוריאנית ויצר פריטים של עולם חדש ולביש כאלה שהיינו שמחים לאמץ את כל מערכות הלבוש כפי שהם.
כשקולציית הגמר של רתם לויתן עלתה על המסלול נשמעו קולות של תשואה וגאווה. לויתן הציגה בפעם הראשונה בתולדות שנקר קולקציה למידות גדולות. הקולקציה הדגישה את הגוף הנשי המקומר בצורה הטובה ביותר. את קו ידה המזוהה עימה המאויר, הפכה לכלי ויזואלי מרכזי בקולקציה, שמלות מאוירות על גבי נשים אמיתיות בתוספת צמות ארוכות כאלה שלא מפחדות להתלבש הוכיח כי בשנקר מתייחסים לכל מה שקורה מסביב.
הקולקציה שסגרה את התצוגה וזו שגרמה לנו להזיל דמעה מהתרגשות שייכת לסטודנט אמיר שביט. שביט פירק והרכיב מדים וטקסטילים צבאיים כדרך לחוקר קיימות באופנה אך גם בכדי לפתוח שיח על משמעות מדים צבאיים כמייצגים משטרים מיליטריים לעומת השימוש בהם בתת תרבויות חתרניות. ובניגוד להקצנה הפוליטית העכשווית החיילים של אמיר הם עדינים, נוגים ורגישים שמרימים אצבע משולשת מרוחה בלק אל פטריארכיה מאצ’ואיסטית. שביט סומן כאחת ההבטחות היותר בולטות של השנה ואנחנו נעקוב אחריו אם הזמן לראות עם הצבא החדש שיצר יהפוך לאמיתי בעולם האופנה והאמנות.
