הזמר וזוכה פרס הנובל בוב דילן נחשב בעיני רבים לטרובדור מודרני. במחוזותינו זכה לכינוי זה הזמר מאיר אריאל ועכשיו עבר בדרכנו אמן הפולק אודי יאן והשאיר את חותמו

קשה אולי לעקוב בדיוק אחרי קווי אמנותו של אודי יאן. כמי שגדל בבית של מהגרים, כמו רבים מאיתנו, אפשר למנות כמה חשודים וחשודות מיידיים, אקלקטיים למדי וכאמור, שילוב של מה שנשמע בבית ההורים למה ששמעו מסביב באותן שנים בהן מתעצבת האישיות ולאחר מכן החזרה הבלתי נמנעת אחורה כלפי המקור מתוך געגוע. אולי בגלל שאנו מדינת הגירה קל יהיה לתאר אותו כקשור באופן מהדהד ורחוק לטרובדורים. מוסיקה טובה תמיד מגיעה מהיתוך או מפגש.

התאוריה הרווחת לגבי הטרובדורים היא שהם הגיעו מתוך שילוב בין מוסיקה ערבית ומוסיקה ארופאית, בדיוק כפי שהתאוריה הרווחת לגבי הג’אז הוא שהוא שילוב בין מוסיקה ארופאית למוסיקה אפריקאית. הטרובדורים נדדו ממקום למקום ובעוד אנו מכירים יותר מוסיקה קלאסית מימי הביניים המאוחרים בזכות העובדה שהיא נכתבה ונוצר קנון סביבה, אנו יודעים שהיה קיים עולם ענף ועשיר לא פחות של מוסיקה ‘עממית’ בעלת תכנים לא נאותים, או סתם כזו שעסקה ברומנטיקה ולא בתכנים שהכנסייה מצאה לראויים, בניגוד לתחביבים אחרים שאימצה מאוחר יותר כמו האינקוויזיציה.

סוג אמנות זו די נעלם באזור המאה ה- 14, יחד עם המגפה השחורה. מי שתקרא ספרות מהתקופה הזו תגלה איך נוודים היו הקורבנות הראשונים של הפן האנושי הקשור למגפה. אנשים שהגיעו ממקומות אחרים נחשבו בראש ובראשונה כמקור סכנה. למעשה, אנשים שהיו חולים נאטמו במקומות שונים בתוך ביתם, בעודם חיים, רק כדי לא לסכן את השאר. אנשים רבים ברחו מהערים ונדדו, רק כדי לגלות שאיש לא מוכן להכניסם למקום מושבם. כך שז’אנר הזמרים נודדים הפך מאמצעי בידור פופולרי בעולם של ימי הביניים, בו הבידור והמסחר היו ניידים סביב ארועים, ימי שוק ופסטיבלים, לנייח ומבוצר. ובכן, אודי יאן הוא תוצר של היתוך, התגלמות של היכולת של מוסיקה לקיים אזור מפגש. הוא שרמנטי ומכיל את היכולות לתפוס ולהפנט מיידית, לאחוז ולטלטל את הלב.