בגלל שאנחנו כל כך אוהבות נעליים ותיקים אין שום צורך לחפש קונטקסט כדי לכתוב על ‘שופוני’, יריד שהפך למסורת. אז שאלנו מספר מעצבות מספר שאלות כמספר הזוגות שנרכוש
מוריה בש, בעלת המותג בוטגה בש (Bottega Bash) לעיצוב נעליים ותיקים “המותג הוקם בשנת 2013 בעקבות הצורך שלי להוציא את הצד האומנותי הבוער בי מגיל צעיר” מוריה היא מקיבוץ ראש הנקרה, אשר למדה לימודי חוץ בשנקר ובגילדה – בית הספר הגבוה לעיצוב נעליים, תיקים ואביזרי אופנה מעור. לאחר סיום לימודיה, שהתה באיטליה – שם התוודעה לגמישות העיצובית המופלאה שהעור מאפשר. ‘התגוררתי בסמוך לפירנצה, ביקרתי בכפרים שהקיפו את העיר. שם למדתי להעריך את עיבוד העור, את עבודת הידיים הקפדנית המתבצעת בבתי מלאכה. כך גם נבחר שם המותג, בוטגה – סטודיו לעבודות יד באיטלקית. המותג מתמחה ביצור מוצרי עור מלאי תשוקה, באיכות וברמת גימור מקסימלית, תוך שימוש בחומרי הגלם הטובים ביותר. ‘הסגנון הייחודי שלי הוא בהשראת חוויות היומיום בסגנון החיים העירוניים הקלאסיים. המוצרים שלי מיוצרים בסדנה מסורתית בדרום תל אביב, אני מייצרת נעליים במידות 35-43 מעורות ותחליפים (ויגן) המותג מבטיח כי המוצרים שלנו מיוצרים בתקני סחר הוגן, מקומית וללא איכות מתפשרת.
אני מאמינה כי הלקוחה שלנו צריך להרגיש נהדר עם עצמה ועם המראה שלה מבלי להתפשר על הנוחות שלה. היום, את יכולה לקבל את השילוב המושלם עם זוג נעליים חדש על ידי Bottega Bash – נוחות, סגנון ואיכות מתמשכת.
מה הדבר הראשון שעיצבת?
הפריטים הראשונים שעיצבתי היו סדרת פעמונים בגיל 10 ובעזרתם מימנתי את חוג הקרמיקה שלי
מה הפריט שאת הכי גאה בו?
בשנה האחרונה ללימודים היה לנו פרוייקט – לקחת מקום ולייצר נעליים ותיקים. בהשראתו עיצבתי קולקציה של 3 זוגות נעליים וצמד תיקים בהשראת בניין האופרה בסידני .ברור לי למה נושא זה משך אותי; ארכיטקטורה היא עולם המקביל לנעליים ותיקים. רובנו לא חשבנו על זה, אך נעל מכילה רגל תיק מכיל חפצים ובניין מכיל בין היתר את שני הדברים, בנוסף לחפצים ואנשים. יש בסדרה נעל אחת שניתן לראות בצורה מובהקת שזהו הבניין בסידני ועל כך אני מאוד גאה שהצלחתי ליצור נעל שהיא בניין.
מה הם מקורות ההשראה שלך?
הסגנון הייחודי של המותג בוטגה בש בא לידי ביטוי בהשראות וחוויות היומיום בסגנון החיים האורבני לבין קלאסיקה. אני מסתכלת על הרגל בתור אובייקט שצריך לעטוף אותו, צורניות של אדריכלות או ארכיטקטורה יש שם עולם שלם של צורות.
מי היא הלקוחה המושלמת?
לקוחה מושלמת בעיני היא אחת שלא מוכנה להתפשר על הנוחות והעיצוב של הנעליים שלה, אחת שמעריכה סחר הוגן ועבודה מקומית המשלבת אמירות חברתיות ועיצוביות גם יחד
מה דעתך על פריטי עיצוב המוניים?
אני מאמינה שבייצור המוני אנחנו פוגעים באמירה האישית שלנו מחד, אך גם מתקשים יותר לעקוב מאין הגיעו הפריטים, באיזה תנאים הם יוצרו ומי נרמס בדרך. בנוסף, התעשייה והשינוע גורמת לנזקים כבדים לעולמנו, לצריכה מוגזמת, ולזילות העבודה.
כל כמה זמן את יוצרת קולקציה חדשה ומאילו סיבות ?
אני מוציאה קולקציה פעמיים בשנה – חורף\קיץ ישנם דגמים שאנחנו מייצרים לאורך כל השנה בלי קשר לקולקציות
מה ואיזה הוא הפריט האחרון שרכשת לעצמך?
רכשתי ביריד סופרמרקט האחרון מעיל הורס עם אריגה ממותג ישראלי שלא הכרתי נפתול קישור לנפתול ואם לומר את האמת המחיר היה מדהים האיכות מעולה וכבר הלכתי איתו מספר פעמים. אני משתדלת לקנות עיצוב ישראלי, יש לנו בארץ אנשים יצירתיים עם מוצרים נהדרים .
מה לדעתך הופך עיצוב למוצלח?
עיצוב מוצר בעיני הוא עיצוב על זמני שגם אם קנית משהו לפני עשור ותחליטי להשתמש בו והוא יראה טוב והאיכות שלו תשמר זה נקרא לדעתי עיצוב מוצלח.
מדוזה נולדה לפני 8 שנים, על ידיי עדי גל וגילי רוזין טמם. אשר הכירו ב’שנקר’ במחלקה לעיצוב תכשיטים, ‘הקמנו את החלום הכי גדול שלנו שאפילו לא ידענו שהיה קיים’ מדוזה היום הוא לייבל תיקים vegan 100%, מיוצר בארץ מהתחלה ועד הסוף, עשוי מחומרים ממחוזרים, חזקים ועמידים, עם נראות ייחודית ותחושת one of a kind בכל תיק. סטודיו מדוזה עבר ממש עכשיו לחלל חדש ביפו – בחנינא בן דוסא 20, עדי וגילי עובדות עם חנויות בעולם ומשתתפות בירידים בארץ ובחו״ל ובאתר של המותג ניתן לרכוש את הפריטים מכל מקום בארץ ובתפוצות גם.
מה הדבר הראשון שעיצבת?
הדבר הראשון שעיצבתי היה כנראה בשנקר. תמיד הייתה עבודה עם הידיים ויצירה מאז שאני זוכרת את עצמי אבל המילה עיצוב נכנסה לחיי בשלב מאוחר יותר. עולם העיצוב וכל הפעולות וההגדרות שבאות איתו הגיעו לאחר תחילת הלימודים.
מה הפריט שאת הכי גאה בו?
תיק פריז תיק סל (bucketbag) שנהיה בסט סלר קצת אחרי שיצא. אחרי פיתוח מאד עקשני ורצון להצליח ליצור משהו בתלת מימד, הצלחנו ליצור תיק שיהיה גם חדשני וגם מאד עדכני . התמקדנו בטרנד מאד חזק בעולם התיקים ויצרנו את הפרשנות של מדוזה באופן שמתח את גבולות הפלסטיק והטכניקה שלנו למקומות חדשים. והאמת שאם כבר מדברים אז גם המיני קלאץ פרימיום שלנו – שזכה במקום הראשון בתחרות עיצוב תיקים בניו יורק לפני 3 שנים, מקום ראשון מתוך 2000 מועמדים. זה האוסקר שלנו!
מה הם מקורות ההשראה שלך?
תל אביב, מוזיקה, חומרים וטקסטורות. וגם ליאנדרה מדין – The man repeller
האם קיימת לקוחה פוטנציאלית מושלמת מבחינתך? ואיך היית מתארת אותה?
הלקוחות שלנו הן ללא ספק הלקוחות הכי טובות שיכולנו לבקש. טווח גילאים מאד רחב, סגנון שונה מאד, מיקום גיאוגרפי ורסטילי, יש מדוזה בהרבה בתים שונים, לשמחתנו. הדבר שכן יכול לתאר את כל הלקוחות המושלמות שלנו הוא שהן אוהבות להרגיש טוב, אוהבות לקבל מחמאות ותשומת לב על התיקים שלנו ואוהבות ללכת עם מוצר שמצליח לספר עליהן משהו קצת אחר.
מה דעתך על פריטי עיצוב המוניים?
בעייתים, בעייתים ובעייתים מאד.
כל כמה זמן את יוצרת קולקציה חדשה?
אנחנו מוציאות קרוב ל- 3 קווים חדשים בשנה, מתוכם אחד לפחות זה קולקציית קפסולה ייחודית ומוגבלת במהדורה מיוחדת לכבוד יום ההולדת שלנו, שקורה בדצמבר, כמו קולקציית הפייטים והקטיפה השחורה הוצאנו ליומולדת 8 האחרון שלנו (שבמלאי שנשאר ממנה שהוא לא הרבה – תהיה בשופוני ב- 20% הנחה!!!) חשוב לנו מאד לחדש לעצמנו וללקוחות שלנו. להמשיך את היצירה, העניין והחדשנות זה דבר מהותי בעבודה שלנו ובעסק שלנו. סיבה חשובה נוספת היא השאלה הקודמת – על מנת להתמודד עם פריטי עיצוב המוניים צריך להמשיך להראות עבודה ייחודית, מעניינת, בייצור מקומי ועם ערך מוסף.
מהו הפריט האחרון שרכשת לעצמך?
הפריט האחרון שרכשתי הוא חולצה של סטלה ולורי.
מה לדעתך הופך עיצוב למוצלח – או מה עובד ומה לא עובד ?
לא בטוח שיש תשובה חד משמעית כי אני לא בטוחה שיש עיצוב חד משמעי מוצלח או לא מוצלח. יש גם אזור אפור בהגדרה הזו של מה עובד ומה לא. תלוי איך מסתכלים, או יותר נכון מתי ועם מי. יכול להיות שעיצוב מוצלח הוא עיצוב שמצליח להיות מובן ומרגש בו זמנית. אם משהו מעורר רגש הוא חייב להיות משהו שעובד.
מיה לוי הקימה את המותג ‘אוליב תומס’ לפני עשור, אחרי סיום לימודי עיצוב נעליים ב’גילדה’, שהיה ביה”ס הראשון לעיצוב וייצור נעליים בארץ. לפני כן עשתה תואר בעיצוב תעשייתי במכללת הדסה. ולפני 6 שנים פתחה את חנות הדגל של המותג בשד’ מסריק בתל אביב, ‘מה שהיה צעד מאוד משמעותי והכריח אותי להקפיד על מגוון של נעליים, להגדיל את כמות הייצור, ולוודא שיש התחדשות מעונה לעונה’.
מה הדבר הראשון שעיצבת?
הזיכרון הכי ישן של מודעות לעיצוב כעיצוב הוא תיק מפוליגל שעיצבתי למבחני הקבלה לעיצוב תעשייתי במכללת הדסה. לפני כן בכלל הייתי ברשימת המתנה להתקבל לתואר משולב של מתמטיקה-כלכלה-פילוסופיה באוניברסיטה.
מה הפריט שאת הכי גאה בו?
זה כמו לבחור ילד אהוב, יש לי כמה דגמים שהפכו להיות מאוד אייקונים של המותג, אבל אני בעיקר גאה שגם דגמים חדשים שאני מוציאה מצליחים כמו אותם דגמים והופכים להיות אייקונים בעצמם.
מה הן מקורות ההשראה שלך?
אני לא חושבת שיש מישהו אחד שמהווה מקור השראה ושאני עוקבת באדיקות אחרי פעילותו. ההשראה מגיעה מתערוכה, מארכיטקטורה, מבגד, מתמונת אינסטגרם. ואפילו מטמבוריה.
האם קיימת לקוחה פוטנציאלית מושלמת מבחינתך?
לקוחה שאוהבת ומתרגשת מהנעליים, ששמחה לשתף, ושגאה בכך שהנעליים מיוצרות בארץ.
מה דעתך על פריטי עיצוב המוניים?
אני חושבת שיש חשיבות גדולה לפריטי עיצוב המוניים, אם הם איכותיים ומיוצרים תחת תנאים הוגנים. יש פריטים שנכון לקנות אותם בייצור המוני ויש פריטים שעדיף להשקיע, ולהרוויח את הערך המוסף של ייצור בעבודת יד ומעצם כך שיש מי שעומד מאחורי המוצר.
כל כמה זמן את יוצרת קולקציה חדשה ומאילו סיבות ?
אני מייצרת שתי קולקציות עיקריות בשנה – קיץ וחורף, אבל בארץ הקיץ מאוד ארוך והחורף לא באמת חורף אז בדרך כלל אני מייצרת עוד מיני-קולקציות בין לבין כדי לוודא שגם ללקוחה החוזרת יש במה להתחדש.
מה ואיזה הוא הפריט האחרון שרכשת לעצמך?
ביריד ‘סופרמרקט’ האחרון רכשתי המון פריטים חדשים ממש שווים, אבל המנצחים הם בגד הים שלי מביליבלונד וחצאית ממעיין פז.
מה לדעתך הופך עיצוב למוצלח?
אני חושבת שכשהעיצוב לא מתאמץ אבל עדיין מצליח לרגש ולא לשעמם, אז מדובר בעיצוב מוצלח.
אורן וקסלר, מעצבת נעליים מזה 3 וחצי שנים, למדה בבית הספר “הגילדה” שם גיליתה את התשוקה שלה לעיצוב נעליים ‘וכבר אז ידעתי שאני מעוניינת לפתוח מותג על שמי. הנעליים משקפות אותי את האישיות שלי, את סגנון הלבוש שלי, את הצבעוניות שאני מאוד אוהבת ואת הנועזות שבי, לשלב צבעים בלי לפחד מה יגידו’.
השראות?
אני מאוד אוהבת ומתחברת לסגנון וינטג’ ולכן הנעליים שלי יש בהן קריצה לתקופות מוקדמות יותר. המיוחד בנעליים שלי שיש בהן הדפס על העור, הדפס שלקוח מתוך עולם האמנות שלי.
הנעליים הראשונות שעיצבת?
הן נעלי סירה עם חרטום מעט מחודד הנעל מחולקת לחצי הדפס וחצי חלק עם חרטום בצבע אחר ורצוי צבעוני. רציתי ליצור ולעצב משהו אחר, חדשני, נועז וצבעוני.
מה הפריט שאת הכי גאה בו?
אין פריט מסוים שאני גאה בו. אני גאה בכל העיצובים שלי. אני מאוהבת בנעליים שלי
האם קיימת לקוחה פוטנציאלית מושלמת מבחינתך?
היא לרוב באיזור הגיל שלי סביבות 50 שיודעת להעריך יצירת אמנות, השקעה, איכות, ומוכנה לפרגן לעצמה נעליים איכותיות ובעיקר נוחות כי הנעליים שלי מעבר לזה שהן יפות הן נוחות מאוד.
מה דעתך על פריטי עיצוב המוניים?
אין לי בעיה עם זה.
כל כמה זמן את יוצרת קולקציה חדשה?
כל עונה.
מה הפריט האחרון שרכשת לעצמך?
שמלה של לינדי בופ.
מה לדעתך הופך עיצוב למוצלח – או מה עובד ומה לא עובד?
האמת שאין לדעת במדויק מה עובד יותר ומה לא. אנחנו נתונים להשפעות של הסביבה, של התרבות, של האישיות שלנו לכן בלתי אפשרי לקבוע מה הופך עיצוב אחד ליותר מוצלח מהשני. זה גם עניין של טעם ולא כולן מתחברות לאותו דבר.
יריד הנעליים “שופוני” יתקיים בפעם ה – 19 בביתו הקבוע בנמל יפו, מחסן 2. שופוני נולד מתוך הצורך לקדם את נישת עיצוב הנעליים והתיקים הישראלית ההולכת ומתפתחת, והפך למסורת של ממש .כבכל עונה, יארח היריד את מיטב מעצבי הנעליים והתיקים עם הנחות של 20% על קולקציות הקיץ החדשות, ועד 70% הנחה על דגמים מעונות קודמות / בין המותגים המשתתפים באירוע : bottega bash , MESH , POLA V , sample line , ABRAMEY , AMRIA , Norman & Bella ,Olive Thomas , IMELDA , ELLEN RUBEN , SHANI BAR ו COUPLE OF /טווח מחירים של היריד לאחר הנחה : 200 ₪ -990 ₪ / ימים ושעות : יום ה’ 26/4 16:00-22:00 / יום ו’ 27/4 9:00-18:00 / יום ש’ 28/4 10:00-19:00 לעמוד הפייסבוק / לאתר האירוע / כניסה: 10 ש”ח.