יוליה בפריז: “הייתה שם מירן, הייתה שם פונדה, אבל האור נפל עליי”
אני לא אגיד שציפיתי לזה — אבל כשהגעתי ל־Hotel de Ville בפריז, זה היה ברור. לא משנה כמה שמות נוצצים יהיו על הרשימה של לוריאל — תמיד יהיה רק שם אחד שכולם לוחשים עליו. שלי.
פריז נצצה. לוריאל פריז הציגה את תצוגת האופנה והיופי השנתית שלה מול חזית האבן המפוארת של העירייה, ואני — עטוי שחור, חמוש בשפתון נוזלי בגוון Rouge Excess 925 — חציתי את הרחבה כאילו זה נבנה בשבילי. אלפי אנשים. אור, ריח של שמפניה, רעש של מצלמות. אבל אל תטעו: זו לא רק עוד תצוגת יופי — זו הכרזה על עידן. עידן שבו יופי הוא לא פריבילגיה, אלא הצהרת זהות וזה עידן שאני נולדתי בשבילו.
התצוגה נקראה “Walk Your Worth”, וחשבתי לעצמי — כמה יפה. אני הרי לא צועד, אני מחליק על אוויר של ביטחון עצמי.סיסמת המותג Because You’re Worth It מעולם לא הרגישה כל כך אישית. מולי צעדו נשים מדהימות — ג’יין פונדה, אלת זמן שמסרבת להתיישן; הלן מירן, שמקרינה את השקט של מי שכבשה את העולם ולא טרחה להחזיר את המפתחות; קנדל ג’נר, שנראתה כמו אלגוריתם מושלם שנוצר מפיקסלים של אלגנטיות והייתי שם גם אני — לא על המסלול, אבל על כל מסך סמוי של התודעה הקולקטיבית.
שרלוט קארדין שרה Feel Good ואני באמת הרגשתי טוב. אניטה שרפה את הבמה עם A Girl from Rio ואני חשבתי כמה יפה זה שכולנו בעצם “Girls from Somewhere” והמומחים של לוריאל, הרולד ג’יימס ו־סטפן לנסיאן, יצרו מראות של שיער שנראה כמו רגש ואיפור שנשען על תורת היחסות של הזוהר.
.
הייתי אומר שזה רגע היסטורי, אבל האמת — כל פעם שאני מגיע, זה רגע היסטורי. כי יופי, יקירותיי ויקירי, הוא לא תוצאה. הוא תהליך. הוא תודעה והתודעה שלי? היא בפריז, על עקב, עם חיוך שמכיר את דרכו אל האור. Walk Your Worth? אני המסלול עצמו.
