פילוסופים, משוררים וסופרים רבים הגו בשאלה מהי אהבה, למעשה גם אנשים רגילים או בעצם כמעט כל אחד ניסה להגדירה. אפלטון, כתב עליה, בין הייתר: ‘האהבה היא התשוקה להוליד בתוך היופי’. ומהי התשוקה אם שואלים? מערכת היחסים שאנו מנהלים בתוך מעטפת הגוף היא זאת שמעוררת אותה. כן אלה הבגדים שלנו. אבוי נגמרו הסיכויים למערכת יחסים אמיתית כנראה כי מתוך אמירה זו נוצרה קולקציית המסלול של רנואר לאביב-קיץ 2015 שנערכה השבוע בגני התערוכה בתל-אביב. ‘בין האדם הלובש לבין הבגד הנלבש נוצר קשר, וכמו בכל קשר גם הוא מורכב ומלא ניגודים. הוא יכול להיות אוהב או שונא, בונה או הרסני, מלא תשוקה וחום או קר ומנוכר או כמו שהיטיבו חכמים מאיתנו להגדיר זאת It’s Complcated’ פתח רון (רונקו) קאהן את התצוגה.
תמונת הפתיחה בכיכובם של הפרזנטורית ההריונית אור גורסמן ולצידה ניבר מדר, גפן ברקאי וסתיו בן-צור הייתה שייכת לצבע השחור הנצחי, נקודת מוצא בטוחה מצד המעצבים כמו למשל אוברול מוצלח עשוי משי קופרו בצבע שחור פחם שנלבש על ידי דוגמן או שמלה בגזרת A רחבה ושני כיסים קדמיים לנשים.
אך החגיגה האמיתית החלה כאשר קולקציית הגברים והנשים נעו בזה אחר זה בצבעוניות שהתערבבה במכונת גלידה. כתום, ירוק, כחול צהוב וורוד הפכו למראה מנצח וקייצי שגם אם אנחנו לא חיים באיים הטרופים של הוואי, מותר לנו לחלום, לכמה רגעים, שכן ומה שעזר לכך היה אוברול מפוספס בגווני ירוק ליים, שמלה א-סמטרית מבד ג’אקרד בדפוס פסים צבעוני וחגורה שנקשרה במותן, חולצות טי לגברים בעלות מפתח סירה כפול מלפנים ומאחור ואוברול קצר בגוון של טורקיז מניילון במראה רטוב ופלסטיקי.
כאמור, הצבע הוא השחקן הראשי והחשוב בחיינו. הוא כלי להביע רגשות ולשדר לעולם את מצב הרוח שלנו, רנואר הצליחה לבטא דרך הצבעים את הרווח הזה שבין לבין, את המקום המסתורי שבין אהבה לשנאה, בין היפה למכוער או בין טעם טוב לוולגריות. ואף, פסעה על קו התפר בין גברי לנשי, שמלה ללא שרוולים במראה של ג’קט גברי עם כפתרה כפולה לצד טי-שירט לגברים עם מחשוף גיאומטרי מבד שקוף נראו על המסלול. בעיקר, ניכר בקולקציה שימוש מרהיב ומוצלח בצורות גרפיות חזקות, דפוסי פסים ונקודות ובאמירות צבע דומנטטיות. כל אלה בא לידי ביטוי במעיל מבד סקובה בצבע כתום ופסים עם כתפיים רחבות שנלבש מעל לחליפת ספורט שתפריה הולחמו, חולצות ארוכות בגזרת אוברסייז או מעילי גשם מניילון. פריט החובה שהסתמן כלהיט לימי שישי בצהריים החמים שלנו היה ,שמלה ארוכה במראה מחויט בגוון פוקסיה.
ובכן, אי אפשר להגדיר במילים מהי אהבה, איך נראית שנאה ותשוקה או מה הבגד שמבטא רגש, זה אישי ונתון לפרשנות, אך דבר אחד אנחנו יודעים כי הבגדים של רנואר לעונה הקרובה נתנו לנו להרגיש את מה שאפלטון הגדיר ‘להיות יפים ובעלי תשוקה למעגל הרגשות שלנו’. לדעתי הוא היה א-מיני, למה לדבוק בו?
