הרוקיסט קורט קוביין נולד בשנת – 1967 והפך בתחילת שנות התשעים למודל חיקוי למוזיקאים רבים. להקתו ‘נירוונה’ הייתה ללהקת הגראנג’ הראשונה שכבשה את פסגת מצעדי הלהיטים בעולם. קוביין הפך לסמל של דור ה-X, הדור האדיש. מעריצי קוביין ואלו שביכו את מותו הטרגי הפתאומי בשנת – 1994 זוכים עכשיו לצפות בסרט הדוקומנטרי עטור השבחים, יצירה מוסיקלית אינטימית על אמן יוצא דופן בעולם הרוק. קוביין שהפך לסמל מוזיקת הרוק לדורותיה בדיוקן שלא נראה מעולם. ברט מורגן, הבמאי הנודע, עבד על הסרט מאז – 2007, כאשר אלמנתו של קוביין, קורטני לאב, הגיעה אליו עם הרעיון ליצירת הסרט. זה הפרוייקט התיעודי הראשון על קוביין שבו משתתפים כל בני משפחתו. מורגן והצוות שלו קיבלו גישה חופשית לארכיונים האישיים והמשפחתיים של קוביין. הסרט התיעודי כולל קטעים מהופעות ‘נירוונה’ כאשר זו עוד ביצעה שירים זניחים, סרטים ביתיים שלא פורסמו, הקלטות, יצירות אמנות, צילום, כתבי עת, הדגמות והשירים שכתב בכתב ידו. הכותרת של הסרט Montage of Heck לקוח משמו של קולאז’ מוסיקלי שנוצר על ידיו בשנת- 1988 שבה יש שתי גרסאות של סאונד, האחת היא כשלושים ושש דקות והאחרת היא של שמונה דקות. כמה מהסצנות בסרט הן אנימציה נפלאה שנוצרה על ידי סטפן נדלמן. קורטני לאב ובתם פרנסס בין קוביין, היו המפיקות שותפות בסרט. ברט מורגן הבמאי מועמד האקדמיה לאוסקר, הצליח לרקוח קולנוע אפי, פראי מחד ומאידך הוא חשף את הקרביים להוריו של קורט בראיונות כואבים שדרכם מתגלה הילד הבלונדיני תכול העיניים כשהיה בן שנתיים ובגיל – 16 כבר היה בעל נפש מיוסרת וחסרת מנוח שהביאה אותו לפסגות על במוסיקה שהייתה לעולמו ולאובדנו. תחילתו של מוות ידוע מראש. היומנים האישיים חושפים את הייאוש, את האובדן.
קולו של קורט נשמע בשיחות מוקלטות כמי שרואה את הצד השני של השמיים. הרצון שלו להתאבד החל כבר בגיל 14 כשישב על פסי הרכבת וחיכה בסבלנות שתעבור עליו בעודו שוכב על הפסים. הרכבת עברה אבל על הפסים המקבילים לפסים עליהם שכב קורט. בתקופה זו אובחן קוביין כסובל מהפרעה דו קוטבית. הוא כתב את השיר – LITHIUM על שם התרופה הפסיכיאטרית. השיר יצא ביום בו אושפז לאחר שניסה להתאבד. לקוביין הייתה היסטוריה של דיכאונות, ניסיונות התאבדות ושימוש בסמים. כחודש לפני התאבדותו בביתו ניסה קוביין לשים קץ לחייו על ידי בליעת מנת יתר של תרופות, יחד עם שמפנייה, בבית מלון ברומא. בשנת – 1992 הוא נישא לקורטני לאב, מוזיקאית שעבדה כחשפנית וחצי שנה מאוחר יותר נולדה בתם פרנסס בין קוביין. חייו הטלטלו בין התמכרות לסמים ונסיונות ההתאבדות. עד שב-5 לאפריל, בשנת 1994 הצליח לתקוע כדור בראשו. גופתו התגלתה שלושה ימים מאוחר יותר על ידי איש התחזוקה של הבנין. הוא נמצא כשבידו מכתב המוקדש לאשתו ולילדתו. במכתב ציטט קורביין שיר של ניל יאנג ׳It’s ‘Better to burn out, than to fade away’ – גופתו של קוביין נשרפה ואפרו פוזר בנהר ווישקה שבוושינגטון. הסרט המופלא ערוך קצבית ואינו מותיר אוויר לנשימה ואין ספק כי מדובר במתנה בלתי נשכחת למעריצי ‘נירוונה’ וקורט קוביין.
הפתיחה – יום ד’ ה – 13/05/שעה- 21:00/נמל ת”א/ הכניסה חופשית פרטים ב׳דוקאביב׳.
