אנחנו אוהבים את המעצב ששון קדם, אנחנו רוצים לקום כל בוקר לבושים בבגדים שלו, לישון איתם, להכניס איתנו עוד מישהו ולא אכפת לנו להצטופף ולהכניס עוד איזה אייטם למכנסיים. בסך הכל אנחנו בעד קבוצתי. אבל אז מישהו עוצר אותנו. כן, אנחנו מעבירים את האייטם הזה מבית המאסר בעוד כתבינו לענייני אופנה, דניאל אסייג, מסתובב בקוקטילים, במקום לשחרר אותנו בערבות. אנחנו חושדים בו שהוא לא חובב סדנאות חיבוקים.
התצוגה של ששון קדם נקראה ‘צורות’, וחקרה צורות גיאומטריות כמו עיגול, מרובע או משולש, אך מעבר לכך הוא הצליח לשרטט בה תחושות באמצעות טקסטילים ייחודים כמו צמר קשמיר משובח בצבע מונוכרומט כל אלה באו לידי ביטוי בטקסטורות של נקודות, פסים, פרחים, קימוטים ושטיפות.
על המסלול נראו מכנסי הרמון בגזרות גבוהות שאליהם נקשרו רצועות וחבלים, מעילי צמר בגזרות אלכסוניות, חתיכות בד במקומות לא צפויים וצלליות יפאניות מבית המדרש של יוז׳י יממאוטו וחבריו משנות ה – 80.
התצוגה של קדם הייתה מפגן כוח יוצא דופן בנוף של שבוע האופנה תל אביב וזו מוכיחה כי קדם הוא מעצב אמנות ולא מעצב אופנה והיצירות שלו הם בעצם אפוקליפסה החדשה.
